לא קלה היא: רשמים מהשבוע הראשון של השבתת הרכבת הקלה

הרכבת הקלה, יודע כל ילד ירושלמי, פועלת בשבוע וחצי האחרונים (וגם ב-3 החודשים הבאים) במתכונת חלקית ובשני מסלולים נפרדים – מנוה יעקב ועד לגבעת המבתר בצפון ירושלים (בשני הכיוונים), ובדרום מערב העיר מהדסה עין ועד לתחנה המרכזית (בשני הכיוונים).

בינתיים, הדיווחים מהשטח, שמגיעים מתושבי ותושבות העיר, מעידים על עבודות אינטנסיביות. על תחושה שבאמת נעשה מאמץ גדול כדי לסיים את העבודות בהקדם האפשרי, או לכל הפחות במועד שנקבע – תחילת שנת הלימודים ב-1 בספטמבר.

אבל עם כל הכבוד לקצב העבודות הגבוה, והדבר בהחלט ראוי להערכה, ברחבי העיר המצב קצת פחות טוב ועם קצת פחות הערכה וכבוד. פקקים בלתי נגמרים, חלופות אוטובוס לא מספקות, רכבת עמוסה במקטע הדרום מערבי בגלל הקרון הבודד ובעיקר כי התדירות של הקרון הבודד אינה מספיקה. 6 דקות לנסיעה של קרון בודד – עם מחצית מכמות הנוסעים הרגילה – זו תדירות שמראש התריעו על הבעייתיות שבה. ראשי המינהלים הקהילתיים בשכונות דרום מערב העיר הזהירו, הנוסעים והנוסעות התלוננו ודרשו שינוי – אבל בפועל, למרות הבטחות שייעשה מאמץ – לא נראה שנעשה כזה.

6 דקות לקרון בודד זה לא מספיק – העומסים ברכבת הקלה (צילום: באדיבות המצלמת)

הנה, תראו מה אומרים בחברת כפיר, מפעילת הרכבת, במענה לפניית "כל העיר": ״נבהיר כי מאז החלו העבודות לפני שבוע תדירות הרכבת במקטע הדרומי לא השתנתה. הגברת תדירות הרכבת אינה אפשרית כעת בשל מגבלות תפעוליות הנובעות מהפעלת הקו המקוצר, חשוב לציין כי בתקופה זו הופעל שירות חלופי באוטובוסים. החברה בוחנת באופן שוטף אפשרויות שונות לתגבור השירות ככל וזה יתאפשר בהמשך".

אולם למרות הדברים הללו, לא מעט נוסעים ונוסעות טענו שבשבוע שעבר – בימים רביעי וחמישי – התדירות היתה גבוה יותר והרכבות היו עמוסות פחות. כשלא היו תקלות כמובן.

בכפיר מתעקשים ואומרים: "לא היתה תדירות של 4 דקות. לפעמים זה נראה כאילו רכבת מגיעה כל 4 דקות בגלל עומסים". מצד שני, גם הנוסעים לא פעם מתעקשים וטוענים – כי בימים האחרונים גם נתקלו ברכבת שמגיעה אחת ל-9-8 דקות.

***

ובינתיים, בכפיר שולחים חלק מהנוסעים לחלופות האוטובוסים – אולם פרט לקווי השאטלים החינמיים – שעושים את העבודה – קווי האוטובוס האחרים לא הכי יעילים. הם גם יוצאים בתדירות נמוכה, גם עמוסים לרוב ובעיקר נתקעים בפקקים. הרבה פקקים – בעיקר בשעות השיא בבוקר ואחר הצהריים.

הגורמים הרלוונטיים טוענים כי עומסי התנועה סבירים ומסבירים כי מדובר על אירועים נקודתיים (תאונות, הפגנות, יום ירושלים), שגורמים לעומסים. "בתור מי שנוסע מדי יום בכבישים – אי אפשר לומר שאין עומסי תנועה גדולים יותר", מעיד ב', תושב קרית היובל.

פקקים ביציאה מהעיר (צילום: באדיבות המצלם)

מ', תושבת רוממה, מציינת כי "בשבוע האחרון יש על הכביש הרבה יותר אוטובוסים. הדבר מוביל לעומסים. לפעמים גם הנהגים "גונבים" רמזור, ואז הם נעצרים באמצע צומת – התוצאה עוד יותר בלגאן מהכיוונים האחרים".

העומסים, כך על פי הדיווחים שהגיעו ל"כל העיר", מתרכזים בעיקר בציר רבין-שז"ר-היציאה מהעיר (ובכיוון ההפוך). ג', תושבת בית הכרם אשר נוסעת בכל בוקר לתחנה המרכזית, משתפת בעיה אחרת – ריבוי התקלות בתוואי מסילת הרכבת, מה שהופך את הנסיעה בה ללא הכי אמינה.
"בשבוע האחרון הייתי על הרכבת הקלה רק 3 בקרים כי היו תקלות. פעם אחת חלקתי מונית עם נוסעים מתוסכלים אחרים, ובפעמיים נוספות – עליתי על אוטובוס צפוף עד מאוד. בכל הפעמים הללו – הפסדתי את הרכבת לתל אביב בגלל העומסים בכבישים".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

רגע, עוד לא נגמר. א', תושבת אחת משכונות דרום מערב העיר שעובדת באחד המשרדים הסמוכים לתחנה המרכזית, אמרה השבוע בשיחה עם "כל העיר": "נראה שעושים כל מה שאפשר שלא יהיה לנו נוח. הקרון הבודד עמוס, צפוף ומחניק. פעם אחת עליתי אל הרכבת בצומת אורה. הרכבת התמלאה עד שהגענו להר הרצל. פעם אחרת עליתי לרכבת בהר הרצל – וחלק מהנוסעים נשארו בתחנה, כי לא היה מספיק מקום. להגיע עם רכב אין בכלל מה לדבר, כי מצב הפקקים בצומת גשר המיתרים ובאזור התחנה המרכזית מזעזע, עם הרבה עצבים והרבה צפירות מצד הנהגים".

עבודות בצומת נורדאו (צילום: באדיבות המצלם)

***

ומה קורה בצפון העיר? הרכבת בין נוה יעקב לגבעת המבתר עובדת כמו שצריך (כשאין תקלה כמובן). העומסים בה לא גדולים, אבל מראש חשוב לומר שהיא משרתת מקטע קטן יותר מאשר בדרום מערב העיר עם מספר נסיעות נמוך יותר.

הבעיה היא עם חלופות האוטובוסים. אמנם בצפון העיר מספר הנסיעות תוגבר, אבל הוא עדיין לא מספיק. עיקר התלונות מצפון העיר – מנוה יעקב ופסגת זאב – הן על כך שאין מספיק אוטובוסים ישירים מהשכונות אל מרכז העיר ואל התחנה המרכזית, כך שהם נאלצים להחליף לפעמים 3-2 אוטובוסים.

***

בצד השני, של הדברים המעודדים שקרו מההשבתה החלקית של הרכבת הקלה, ניתן למנות בשלב זה דבר בודד (אלא אם אתם ציניים ורוצים לטעון ששבוע אחד בלי הרכבת במסלול מלא גרם לגעגועים של רבים למה שהיה קודם – למרות ריבוי התקלות): התעניינות גדולה ושימוש מוגבר באופניים.

רבים דיווחו ל"כל העיר" כי מדובר על החלופה הטובה והמהירה ביותר להגיע למרכז העיר. ועוד בלי פקקים, בלי להידחף ולהימחץ באוטובוס או ברכבת. רווח כפול – גם ספורט גם בלי עצבים.

עמדת ירופאן בבנייני האומה (צילום: עיריית ירושלים)

"מנוי לירופאן מאוד משתלם היום", אומר אחד מהם ל"כל העיר". "אני ב-25-20 דקות ובפחות מ-8 שקלים מגיע לכיכר ספרא, ובאופניים חשמליים. נכון, לאורך המסלול יש מספר מוקדי עבודות – אבל בסוף-בסוף, הנסיעה באופניים חסכה לי הרבה כאבי ראש. בטח שהמנוי כל כך זול, ושבשבוע האחרון הוגדל משמעותית מספר זוגות האופניים להשכרה".

הירופאן, כמעט מיותר לציין, פונה לאוכלוסיות מסוימות – ולא אפשרי עבור כולם. הוא בהחלט יכול להיות כוח משלים, אבל בשאר הנוסעים – תדירות ופקקים – כדאי שיהיה שיפור כדי להקל ככל הניתן על כולם.