היום, 4.6, או שאולי תעדיפו את התאריך 35 במאי, יתקיים כנס מחווה לאחד מסופרי הילדים האהובים והמוערכים בעולם. וכן, התאריך שמופיע כאן – 35 במאי – הוא לא טעות, אלא רמז. אם אתם כבר יודעים מהו הרמז – כנראה שהכנס שיתקיים בסינמטק ובמשכנות שאננים הוא ממש בשבילכם. ואם לא – אולי כדאי לכם להגיע ולהכיר את פועלו של אריך קסטנר.
והתאריך? 35 במאי הוא שם ספרו המפורסם של קסטנר, שמשמעותו כאמור 4.6.
מדובר על כנס לציון 50 שנה למותו של קסטנר (1974-1899), סופר הילדים האהוב, והוא מתקיים בשיתוף פעולה בין מכון ליאו בק ירושלים, ארגון יוצאי מרכז אירופה, מכון גתה, מרכז קובנר והחוג לספרות השוואתית באוניברסיטה העברית. הכנס יעסוק בדמותו וביצירתו, וכן בהתקבלותו בתרבות העברית והישראלית.
בין משתתפיו: יהודה אטלס, דוד ויצטום, מיכאל דק, פרופ' משה צימרמן, פרופ' זהר שביט ודר' שרון גורדון.
רוצים להישאר מעודכנים?
קסטנר נודע בעיקר בשל ספרי הילדים הנפלאים שלו – אמיל והבלשים, אורה הכפולה, פצפונת ואנטון, הכתה המעופפת ועוד. אך הוא גם היה משורר ופיליטוניסט שהרבה לפרסם בכתבי עת של השמאל הליברלי, וכן מחזאי, כותב קברטים וקולנוען פורה ומוכשר. "אריך הכפול" יעסוק על השניוּת של אריך קסטנר. יצירתו לילדים מלאת החמלה, ההומור ואהבת האדם בולטת מול יצירתו המרירה, הביקורתית והצינית למבוגרים. השתייכותו לחוגי השמאל הליברלי והבוהמה שייצגו חופש ושוויון זכויות לנשים בעוד הוא מגלה יחס מיזוגני מובהק כלפיהן. וכמובן בחירתו התמוהה להשאר בגרמניה הנאצית ואף ליצור בה, על אף שנמנה על חוג השמאל הליברלי שכל חבריו ברחו או נרצחו, ועל אף שספריו הועלו על המוקד והוא נחקר על ידי הגסטפו. לאור זאת מפתיעה מאד, אם כן, האהבה הבלתי מסוייגת שלה זכה קסטנר בתרבות העברית. לאהבה כלפיו אין אח ורע בשום שפה אחרת, וככל הנראה אפילו בגרמנית. ספריו, ובפרט ספרי הילדים שלו, תורגמו לעברית שוב ושוב כבר מתחילת יצירתו, והם נקראים בישראל דור אחרי דור.
ה-35 במאי, כאמור, הוא שם ספרו הנודע של קסטנר, המתאר מסע בדיוני של ילד בעולם המבוגרים, המבטא משאלה לעולם ילדי טוב עולם המבוגרים המקולקל.
דפנה חיימוביץ'
גדלתי על ספריו של אריך קסטנר והושפעתי מהם מאוד. בחרתי לצטט מדבריו כמוטו לרומן הביכורים שלי ("בית, עץ, געגוע", כנרת-זמורה 2022), כפי שמופיעים בהקדמה לספרו "הכיתה המעופפת": "איך יכול אדם מבוגר לשכוח את ימי ילדותו, עד שיום אחד הוא כבר לא זוכר כמה עצובים יכולים ילדים להיות לעתים? (בהזדמנות זו אני מבקש מכם מכל הלב: לעולם אל תשכחו את ילדותכם! אתם מבטיחים?בהן צדק?)"