ספורט

ההיסטוריה בין המועדונים רוויה ביריבות עמוקה, שאחרי שנים רבות שוב מתחדשת. אחרי ההפסד בגביע הטוטו זה הזמן להראות שירושלים היא תמיד של בית”ר

זה לא רק הקרב בין צהוב לאדום, זה הרבה מעבר לעוד שלוש נקודות. הזהות הבית”רית ההיסטורית מימי קום המדינה נמצאת פה על הכף בקרב פנים מול פנים עם המורשת האדומה של ימי ההסתדרות

תשימו בצד את התוצאה במשחק, זה חשוב וכל צד רוצה לנצח, אבל מבחינתי קודם כל זה שיש דרבי – אדום מול צהוב ולא בין שתי קבוצות אדומות זה הנצחון האמיתי, ממש כמו בימי ילדותי שבו חזיתי בגיבורים שלי במגרש בימק”א

הדרבי ההיסטורי שחוזר אחרי 21 שנה הוא לא עוד משחק. אנחנו, האדומים, רוצים לחזור ולשלוט בעיר, לנצח את הצהובים שלגלגו עלינו במשך שנים ולהראות להם שהפועל חזרה ובגדול

מלחמה באלימות ובגזענות זה טוב וחשוב אבל לבטח לא העיקר, ונראה שמשה חוגג לא מבין שבלי קבוצה תחרותית שמתמודדת על תארים, אין לו מה לחפש בבית וגן

הכנה הלקויה, ההחתמות המאוחרות, המאבק של חוגג בלה פמיליה – כל אלה הובילו לקרחות ביציעים וליכולת חלשה על כר הדשא. התקווה: שאחרי החגים הכל יתחבר ונראה בית"ר משופרת

היכולת מול נוף הגליל לא תספיק לדרבי ולמשחקי ההמשך. חבל שהאדומים לא יצאו עם מלוא הנקודות מול יריבה פוטנציאלית לתחתית. זיו אריה צריך להרוויח את עידן שמש להמשך ולתת לו יותר דקות משחק ופחות ספסל

לאחר החתמת בנט, מייקר וקילפטריק הפיצה הפועל סרטון של יותם הלפרין עם לפטופ כדי להלל את המנהל הספורטיבי על הסקאוטינג המשובח. אבל לא צריך להיות סקאוט גאון כדי להכיר את הזרים החדשים

ההפסד במשחק הבכורה להפועל ב”ש היה בלתי נמנע. הפערים מדברים בעד עצמם, אבל אסור להרים ידיים בשלב כזה, יש זמן להתארגן ולחכות שהפצועים יחזרו. ההתנהגות של דגני בהרחקה לא מקובלת ואסור שתקרה

האדומים סיימו אתמול ב-0:0 מאכזב עם יפה נוף. אבל מהערב אפשר לקחת גם לא מעט דברים טובים – נקודה ראשונה אחרי למעלה מ-20 שנה, נקודה אחת מעל בית"ר והרבה אנרגיות ביציעים. אור בוקר חזר מאצטדיון גרין עם טעם של עוד

אחרי הכנה טובה, זיו אריה מגיע מוכן טקטית לעונה הקרובה, ושאף אחד לא יתבלבל – הקו המנחה של הפועל העונה יהיה משחק הגנה ללא פשרות, כשמעל כולם אמור להתבלט השוער הנהדר אדליי אדביו

לא ברור מדוע שכרו של ווילי אגדה שודרג מבלי שיאריך את חוזהו. זו החלטה מוטעית של שי אהרון ואורי שרצקי שלא מבינים את כללי המשחק. הייתי מצפה מ”בעלי הבית” להביע את דעתם, אבל לא בטוח שהם יכולים

המתיחות בין בעלי בית”ר לבין ארגון הלה פמיליה שמקרין על כל האוהדים תתפוגג בעזרת הצלחה מקצועית, אחרת זה ימשך. וגם: מאז איציק קורנפיין לא היה לבית”ר שוער עם אישיות ואיכות כמו של איתמר ניצן | טור דעה

האם אביאל זרגרי יקח את המושכות וההזדמנות במרכז השדה? האם הבלם החדש מחיאס הוא חסוס רואדה החדש? האם נראה את מיכאל אוחנה מכניס כדורים לחלוצים? התשובות לשאלות שיקבעו את עתידה של בית”ר העונה | טור דעה

בדומה לימי העבר היפים, שהפועל היתה מושתתת על שחקני בית, גם הקבוצה הנוכחית בנויה על שחקנים שגדלו במועדון. אז הפועל חוזרת למקומה הטבעי ואני בטוח שנתקע יתד בליגה. רק נותר להחזיר את מישל דיין למערכת

הנה הם באים השדים האדומים – זה לא רק סלוגן או שיר, אלא אמרה חזקה שנועדה להצהיר שהפועל גדולה מכל שחקן, מנהל או חבר ועד מנהל. ההתרגשות רבה ואם יש למישהו ספק – האדומים כאן כדי להישאר

במקום שחוגג יגרום לכלל האוהדים לתמוך ללא סייג בשחקנים על המגרש, הוא גורר את כולם למלחמות מיותרות ביציע מה שגורם לי ולעוד אוהדים להדיר את רגלינו מהמשחקים. וגם – לא יזיק אם לה פמיליה יורידו מהאגו

המתחים החוזרים בין משה חוגג לאוהדים הביאו לירידה ברף ההתרגשות ובחגיגות המסורתיות שהתחילו עוד בכביש בגין לפני תחילת העונה. בראשון, רוני לוי מגיע עם הפועל ב”ש לנקום את פיטוריו ונותר לקוות שלא נתבזה