דעה | ברוכה הבאה לליגה

בסוף השבוע האחרון, כשישבנו סביב שולחן החג, אמרנו ש"נהיה לראש ולא לזנב". נדמה שהקבוצה יישמה את הביטוי הלכה למעשה, לכדי משחק שוטף שנתן תזכורת לבית"ר של העונה הקודמת. נכון, ההגנה עדיין מעוררת דאגה בראייה לטווח הרחוק, עם עוד משחק רעוע ופרוץ בקו האחורי – אך באספקט ההתקפי, בית"ר חזרה להיראות כמו בית"ר של העונה הקודמת, עם 27 בעיטות לכיוון השער של מכבי פתח תקווה וכדורגל שוטף כמעט לאורך כל המשחק.

וכן, עדיין מוקדם להאדיר, בדיוק כמו שזה היה מוקדם להספיד. המון אוהדים, ביניהם אני, שאלו את השאלה: מה בית"ר עשתה בקיץ האחרון? איך בית"ר מגיעה למצב שהיא צריכה לאלתר קו הגנה בעקבות פציעות וחוסרים בקו האחורי?

נגד מכבי פתח תקווה זה הספיק, אך נגד הקבוצות הגדולות ובעיקר בשלבים יותר קריטיים העונה, הפער העצום הזה אל מול הקבוצות הגדולות יהיה ניכר ובולט. עם זאת, עדיין יש זמן. אמנם לוחות הזמנים מאוד קצרים ויהיה קשה מאוד למלא את החלל בהגנה, אך זה עדיין אפשרי להחתים שחקן ישראלי על הבאזר, שירגיע את הלחץ במערכת ויספק ביטחון.

השם הכי גדול שהגיע לבית"ר בחלון העברות, שון וייסמן, סוף-סוף הגיע, עם שער בכורה חשוב בליגה ומשחק מעולה עם המון אנרגיות. בהתאם, שחקן אחר ולא פחות בולט, ירדן שועה, נחבא פתאום אל הכלים, עם ישיבה ארוכה על הספסל, כשיוג'ין אנסה פותח לפניו.

האם אלמוג כהן החליט ששלישיית אצילי-וייסמן-שועה אינה יכולה לתפקד יחד? ייתכן. האם הצוות צריך למצוא לסוגיה הזו פתרון? בהחלט.

אפשר להגיד הרבה דברים על שועה – שהוא משחק בלי חשק, שהוא יכול להרוס לקבוצה כשהוא משחק לא טוב. אך יש עוד כמה נתונים שאפשר להגיד עליו. ירדן שועה הוא פנומן, שחקן שבפס אחד קטן יכול לשבור קו הגנה שלם. שחקן שיודע להיות קפטן אמיתי, כזה שיודע להרים את השחקנים כשצריך וגם להבין את רחשי הקהל בו זמנית.

מה שבטוח, אם בהגנה כאב הראש הוא שלילי כשאין מספיק אלטרנטיבות ראויות, בהתקפה כאב הראש הוא מאוד חיובי, עם שחקנים מצוינים ומוכשרים, כשאלמוג כהן יצטרך למצוא ולמקסם את המתכון האופטימלי ביותר כדי לתחזק חדר הלבשה כזה.

סה"כ, המשחק האחרון הפיח מחדש בקהל תקווה אמיתית. למרות היריבה החלשה ששיחקה נגדנו, בית"ר חזרה להיראות כמו קבוצה שמשחקת כדורגל ולא הולכת על הדשא.

שון וייסמן (צילום: עמוד הפייסבוק הרשמי – בית"ר ירושלים)

החלק הקריטי ביותר הוא המשכיות. כי אם בית"ר תחזור לאבד נקודות ביום שבת מול הפועל חיפה, אנו נחזור לאותו לופ של תחושת אכזבה וכישלון מצד הקהל, מה שגם יוריד את הביטחון לשחקנים לקראת המשחקים הבאים שיבואו לאחר מכן.

הסגל מפוצץ בכישרון, מהשחקנים הצעירים ועד השחקנים היותר בוגרים, והפוטנציאל הוא בשמיים. אסור למקבלי ההחלטות להכחיש את החוסרים. להפך – למקסם את הסגל, ללטש אותו עוד טיפה לצד שני החיזוקים האחרונים בדמות אורי עזו ואלכסיס סרנה.

במקרה כזה, ייתכן ובאמת נצליח להתמודד מול המתחרות הגדולות שלנו בליגה.