כשעתיים וחצי לפתיחת הדרבי הירושלמי הראשון בליגת העל מזה למעלה משני עשורים, קניון מלחה הסמוך לטדי כבר נצבע צהוב מפה לפה. בהיעדר מושאי הערצה עכשוויים בגזרה המקומית, איתרנו כמה מהם עם המספר 10 על הגב ומעליו הכיתוב Messi – נו טוב, תמיד אפשר לחלום. הרציונליים יותר עדיין מרגישים בנוח להסתובב עם חולצות מספר 11 דהויות […]
ההיסטוריה בין המועדונים רוויה ביריבות עמוקה, שאחרי שנים רבות שוב מתחדשת. אחרי ההפסד בגביע הטוטו זה הזמן להראות שירושלים היא תמיד של בית”ר
זה לא רק הקרב בין צהוב לאדום, זה הרבה מעבר לעוד שלוש נקודות. הזהות הבית”רית ההיסטורית מימי קום המדינה נמצאת פה על הכף בקרב פנים מול פנים עם המורשת האדומה של ימי ההסתדרות
תשימו בצד את התוצאה במשחק, זה חשוב וכל צד רוצה לנצח, אבל מבחינתי קודם כל זה שיש דרבי – אדום מול צהוב ולא בין שתי קבוצות אדומות זה הנצחון האמיתי, ממש כמו בימי ילדותי שבו חזיתי בגיבורים שלי במגרש בימק”א
הדרבי ההיסטורי שחוזר אחרי 21 שנה הוא לא עוד משחק. אנחנו, האדומים, רוצים לחזור ולשלוט בעיר, לנצח את הצהובים שלגלגו עלינו במשך שנים ולהראות להם שהפועל חזרה ובגדול
היכולת מול נוף הגליל לא תספיק לדרבי ולמשחקי ההמשך. חבל שהאדומים לא יצאו עם מלוא הנקודות מול יריבה פוטנציאלית לתחתית. זיו אריה צריך להרוויח את עידן שמש להמשך ולתת לו יותר דקות משחק ופחות ספסל
האדומים סיימו אתמול ב-0:0 מאכזב עם יפה נוף. אבל מהערב אפשר לקחת גם לא מעט דברים טובים – נקודה ראשונה אחרי למעלה מ-20 שנה, נקודה אחת מעל בית"ר והרבה אנרגיות ביציעים. אור בוקר חזר מאצטדיון גרין עם טעם של עוד
אחרי הכנה טובה, זיו אריה מגיע מוכן טקטית לעונה הקרובה, ושאף אחד לא יתבלבל – הקו המנחה של הפועל העונה יהיה משחק הגנה ללא פשרות, כשמעל כולם אמור להתבלט השוער הנהדר אדליי אדביו
לא ברור מדוע שכרו של ווילי אגדה שודרג מבלי שיאריך את חוזהו. זו החלטה מוטעית של שי אהרון ואורי שרצקי שלא מבינים את כללי המשחק. הייתי מצפה מ”בעלי הבית” להביע את דעתם, אבל לא בטוח שהם יכולים
בדומה לימי העבר היפים, שהפועל היתה מושתתת על שחקני בית, גם הקבוצה הנוכחית בנויה על שחקנים שגדלו במועדון. אז הפועל חוזרת למקומה הטבעי ואני בטוח שנתקע יתד בליגה. רק נותר להחזיר את מישל דיין למערכת
תקציב מאוזן יש, סגל איכותי גם יש, זרים חדשים הצטרפו ונעשה מאמץ להשאיר את כוכבי העונה שעברה. ציון הקיץ של האדומים – 10 | טור דעה
אנחנו קהילה אדומה אחת וצריכים את כולם ביציע – גם את אלה שלא התחברו וגם את אלה ששינו להם את השם. ביחד כולם, בעוד עשור נהיה אלפי אוהדים במשחקי הבית, והעיקר שנהיה מאוחדים
הפועל יכולה לשאוב אופטימיות מהנצחון בדרבי ולקוות לעונה סולידית שלא תסתיים במאבקי ירידה. מנגד, לאדומים אסור להיות באופוריה , כי בעוד חודש בית"ר תהיה קבוצה שונה וזו תהיה אופרה אחרת
ההפסד להפועל ירושלים בדרבי הוא קשה ומביך. ארווין קומאן בנה קבוצה רכה ולא אגרסיבית כזו שלא מתאימה למאבקים. רק שלא נפסיד בגביע הטוטו גם להפועל ת”א, כי זה כבר יהיה יותר מדי עבור האוהדים
איתמר ניצן מנע הפסד מביך וגבוה יותר לאדומים בדרבי שנראו מאוד מאורגנים ומחוייבים, ומנגד מצבה של בית”ר על הדשא מדאיג מאוד ולא ברור. חוגג משתדל ומדבר עם האוהדים בגובה העיניים, אבל חייב לדעת לרדת מהעץ כשצריך
אני מכיר היטב את הכוח של בעלי התפקידים בשכר בניהול הפועל ירושלים, ובעיני זה קרקס לקרוא לזה קבוצת אוהדים. עד שלא יהיו שינויים ועד שמישל דיין לא יצטרף – לא יהיה חיבור אמיתי בין הקהלים. בינתיים, נותר רק לחכות לדרבי המרגש
הקבוצה של ארווין קומאן נראתה לא טוב במחנה האימון ומנגד האדומים יגיעו עם המון התלהבות ומוטיבציה – כך שהדרבי פתוח לחלוטין. אם בית"ר לא תבוא להילחם, כל תוצאה אפשרית
שיחקתי בהפועל וגם אימנתי את המועדון ואין שמח ממני לראות את הקבוצה חוזרת לליגת העל. לא היה מקום לשני מועדונים אדומים ולא סתם בשנת האיחוד הפועל עולה ליגה ונמצאת עם הפנים למשחקי הדרבי שחוזרים ובגדול
