דעה | לא עוזב את העיר

קראתי את הטור של יוסי ליפקין בשבוע שעבר ב"כל העיר", ושמעתי עוד מספר קולות בעד אצטדיון קטן כמו זה שיש ברחובות, האצטדיון שבימים אלה מהווה את "הבית" של הפועל, כי טדי אינו כשיר לאירוח כרגע. ועם יד הלב – אני מבין את יוסי ואת האחרים. בראשון האחרון הייתי במשחק ברחובות נגד הפועל פ"ת, ולגמרי היה אפשר לראות כמה האוהדים שלנו מייצרים שם אווירה ביתית אמיתית, כזו שאף פעם לא ייצרנו בטדי.

אבל בעיניי, יש כאן משהו חשוב הרבה יותר מהשאלה "איפה נקבל יתרון ביתיות גדול יותר?". הפועל ירושלים לא יכולה לשחק את משחקי הבית שלה מחוץ לירושלים ולא צריכה לשאוף לכך. הפועל היא ירושלים, וירושלים היא הפועל.

דווקא בגלל האנטיתזה לבית"ר שליפקין הזכיר, חלק מהזהות שלנו נבנתה במשך שנים מתוך המאבק על דמותה של העיר ועל המקום הכל כך חשוב של הפועל בתוכה. אין לנו את הפריבילגיה לוותר על ירושלים רק כי אצטדיון אחר מתאים לנו יותר מבחינה מקצועית. טדי הוא לא רק אצטדיון.

שחקני הפועל באיצטדיון ברחובות (צילום: הפועל ירושלים)

במשך שנים ישבנו ביציע המערבי, עוד מימי ליגה ג' ועד האיחוד והעלייה המרגשת לליגת העל. עם העלייה, עברנו ליציע המזרחי, היציע שמזוהה במשך שנים עם לה פמיליה ועם הצדדים הקיצוניים של בית"ר. ודווקא בגלל זה, בעיניי, המקום שלנו הוא שם.

הנוכחות של אוהדי הפועל ביציע המזרחי היא אמירה. אנחנו לא צריכים לפנות את היציע ולתת לו להיות מזוהה באופן בלעדי עם הלה פמיליה. אנחנו יושבים שם, מעודדים שם ומניפים את הדגלים שלנו, על אפם ועל חמתם של מי שחושבים שהיציע הזה שייך להם.

אם הפועל ירושלים רוצה להיות מועדון ירושלמי אמיתי, היא לא יכולה לברוח מהמגרש המרכזי של העיר בגלל שהוא גדול מדי או כי היריבה העירונית הפכה אותו למזוהה איתה.

אני לא רוצה שהפתרון לחוסר ההתאמה של טדי יהיה לעזוב את ירושלים. אני רוצה שהפתרון יהיה להפוך את טדי לבית שלנו.

ברור שאצטדיון קטן ומלא עד אפס מקום יכול לייצר אווירה מדהימה וגם הרגשתי את זה השבוע. אבל ביתיות היא מעבר לזה. ביתיות היא שייכות. ואם יש דבר אחד שהפועל ירושלים לא יכולה לוותר עליו, זו השייכות שלה לירושלים.

אז כן, רחובות אולי מתאימה לנו יותר מבחינה מקצועית כרגע, ויש לנו את משחקי פתיחת העונה להעביר שם, אבל הפועל צריכה לשחק בירושלים. כי בסופו של דבר, לא סתם אחד השירים החזקים ביציע הוא – "מלכת היופי של ירושלים".