שמזג האוויר הסוער בסוף השבוע לא יטעה – ביום שני הקרוב, 10.2.20, יחגגו ברחבי הארץ את ט"ו בשבט וגם בירושלים יציינו את חג האילנות. בעמק הצבאים השקדיות כבר לובשות לבן, בסכר בית זית מבצבצות כלניות אדמדמות ובכל העיר הסביונים מסנוורים בצהוב. בין אירועי הגשמים וחודש וקצת לפני ההתחלה הרשמית של האביב – זה בדיוק הזמן לשטוף את העיניים בירוק ובפריחה משגעת במלוא תפארתה, בתוך ירושלים, ממש ליד הבית.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת10"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
בירושלים ישנם לא מעט שטחים פתוחים – למרות תנופת הבנייה ועבודות התשתית ברחבי העיר. מומחיות הסביבה מצביעות על יחס של 50 אחוזים של שטח אורבני ו-50 אחוזים של שטח ירוק.
"ירושלים בהרבה מובנים הולכת כמה צעדים קדימה לעומת ערים אחרות בארץ", אומרת בשיחה עם "כל העיר" נעמי צור, יו"ר שדולת ירושלים בת-קיימא שמאגדת כמה ארגוני סביבה ומינהלים קהילתיים בירושלים. "ירושלים מובילה היום בכך שיש לה תוכנית של טבע עירוני, ערים צריכות לספק גם טבע עירוני. אנחנו צריכים להביט על התושבים שלנו ועל השכונות שלנו ולהבין מה גורם להם לברוח ומה גורם לאנשים להמשיך ולהישאר בשכונה – טבע עירוני זה אחד מהם. היום כולם רוצים לגור ליד עמק הצבאים וליד פארק המסילה, זה היופי – טבע עירוני שוקק".
"העיר מצטופפת וגדלה וכך גם הלחץ על השטחים הפתוחים גדל", מציינת לירון דין, מתכננת קהילתית בחברה להגנת הטבע בירושלים. "יחד עם זה, החשיבות על שמירת השטחים הפתוחים הולכת וגדלה פי כמה וכמה כי זה בעצם מה שנשאר למי שגר בתוך העיר".
ובכן, התרחבות תוכניות הבנייה ברחבי העיר, שמיועדות לספק את צרכי הדיור של התרחבות האוכלוסיה עדיין עשויות לנגוס בשטחים הירוקים והפתוחים בירושלים. אם נדמה שהאמא של כל המאבקים נגד תוכנית ספדי – ששאפה להרחיב את מערב העיר על חשבון יער ירושלים בין השאר – נקברה אי שם בסוף שנות ה-90, בעשור השני ובואכה העשור השלישי של שנות האלפיים קמו להן צאצאיות חדשות, תוכניות קטנות אך שאפתניות לא פחות, שבאות מצד אחד לכרסם במרבצי טבע ובעלי חיים באזור ירושלים והסביבה, אך מצד שני כאמור לתת מענה לגידול באוכלוסיה.
עמק הצבאים (צילום: ארז עמיר)
עמק הצבאים
עבור הירושלמים והירושלמיות עמק הצבאים הוא פנינת טבע בלב השטח האורבני. אך פעילותו של המתחם, שפתוח גם בשבת, איננה ברורה מאליה.
פארק עמק הצבאים הוקם לפני כעשור לאחר מאבק תושבים עיקש, שהתנהל מאמצע שנות ה־90, במטרה לשמר את הריאה הירוקה. בעמק הצבאים – שטח שמתפרס על 250 דונם, היו מתוכננים להיבנות מגדלי מגורים. מדובר היה בשטח מבוקש לבנייה, בין שכונות הולילנד, קטמונים, גבעת מרדכי ורמת בית הכרם. לאחר מאבק משפטי ארוך, שאותו הובילו החברה להגנת הטבע ויו"ר שדולת ירושלים בת-קיימא נעמי צור, מי שבעבר שימשה כסגנית ראש העיר, הוחלט כי השטח ישמש כפארק טבע עירוני הפתוח ללא תשלום לכלל הציבור. מדובר בפארק שמציג תפיסה אורבנית חדשנית, בדומה לפארקים דוגמת הסנטרל פארק בניו יורק ופארק המפסטד הית' בלונדון.
בפארק יש בריכות טבעיות ומלאכותיות, נחלים זורמים, עמדות תצפית על ציפורים ומכרסמים, בתי גידול טבעיים לחיות בר, אי מלאכותי שגשרי עץ מחברים אותו לגדה וגולת הכותרת – צבאים המשוטטים באופן חופשי בטבע.
סמוך לפארק בצומת פת ובכביש גולומב נבנית בימים אלה התשתית לקו הירוק של הרכבת הקלה בירושלים.
נעמי צור ( צילום: אביעד תבל)
פארק המסילה
לפני שבע שנים פארק המסילה בירושלים היה אחד האתרים המוזנחים ביותר בעיר. אשפה ופסולת בניין היתה מושלכת במתחם הנטוש, שבו בכלל היה מתוכנן להיסלל כביש. קבוצת תושבים שמתגוררת סמוך לתוואי מסילת הרכבת הישנה של ירושלים – "הוועד למען פארק המסילה" הרימה את הכפפה והובילה תוכנית לשיקום הפארק ולהפיכתו לריאה ירוקה בין שכונות קטמונים, מקור חיים, המושבה הגרמנית ובקעה.
פארק המסילה (צילום: ארנון בוסאני)
המאבק להקמת הפארק נמשך כמה שנים – אך נראה שהוא השתלם. "פארק המסילה היה החצר האחורית של כולם", מספרת צור, "פח הזבל של ירושלים. התשתית הנטושה שהפכה להיות נכס. שמענו לא מעט אנשים שחזרו לגור בירושלים בגלל הפארק, וזה משפיע על רבע עיר – 7 שכונות נהנות ממנו, מחבר אוכלוסיות ונותן פרוזדור אקולוגי ומעודד בנייה. אנחנו צריכים לבנות בצורה כזאת שאנשים ירצו לחיות במקומות שבונים".
כיום, כאמור, המקום ירוק ושוקק חיים, והינו חלק בלתי נפרד מנופה של העיר. משפחות, רצים ורצות, רוכבי ורוכבות אופניים מגיעים לפארק, שמשתרע לאורך 5 ק"מ מדי יום.
נחל זמרי (צילום: יעקב בן-בונן)
נחל זמרי
עד לפני שנה עמד נחל זמרי בצפון ירושלים כאתר טבע פראי אך מוזנח. במתחם יש כ־200 צבאים, שפני סלע ובעלי חיים אחרים, וכפי שפורסם ב"כל העיר", המקום גם הפך לאתר פיראטי להשלכת פסולת שזיהמה את אתר הטבע שסמוך לפסגת זאב ולנוה יעקב. גם כאן, בעקבות יוזמת תושבים, עיריית ירושלים נרתמה לשקם את הפארק בשיתוף החברה להגנת הטבע והכריזה עליו כאתר טבע עירוני.
באפיק הנחל ישנם שרידים ארכיאולוגיים מתקופות שונות המרוכזים במתחם ח'רבת זמרי. השרידים שאותרו הם מבנים, גתות ומאגרי מים, שמתוארכים החל מתקופת הברונזה ועד התקופה הביזנטית.
הנחל נחשב לפנינת טבע ונקרא על שם זמרי – אבי משפחה משבט בנימין שהנחל היה ממוקם בנחלתם. ניתן ליהנות בנחל זמרי ממגוון עצום של פרחי בר כגון כלניות וסחלבים ממינים שונים.
ח'רבת ארזה
שטח פתוח ופראי עמד שנים גם בלב שכונת גילה – ח'רבת ארזה', שגם כאן אותו החליטו התושבים בשיתוף המינהל הקהילתי לאמץ ולהפוך לריאה ירוקה לטובת התושבים. השטח שוקם בדיוק לפני שנה, בט"ו בשבט 2019, וכיום פועל המתחם כפארק טבע קהילתי. באתר נחשפו עתיקות, נבנו מתקני צל, נשתלו עצים ומתקיימות בו פעילויות חינוכיות.
האתר משתרע על פני שטח פתוח נרחב בשכונת גילה, ומשתפל לכיוון ערוץ נחל רפאים. במתחם טרסות וצמחייה עשירה והוא בעל חשיבות רבה מבחינת שימור הטבע והנוף אך גם מהפן הארכיאולוגי.
רשות העתיקות ביצעה במתחם עבודות חפירה ואותרו ממצאים של אתר חקלאי קדום מימי החשמונאים – בורות מים לאיסוף מי גשמים, מקווה טהרה, מדרגות עיבוד חקלאיות, בית בד וגתות לייצור יין.
רכס לבן (צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע)
רכס לבן
מתחם רכס לבן, שממוקם בדרום-מערב העיר, מהווה חלק מהמרקם העירוני של ירושלים והוא למעשה אתר טבע עירוני שכולל מעיינות וצמחייה, אך גם הינו מהעתודות הקרקע האחרונות בעיר.
תוכנית הבנייה המתוכננת במתחם גובלת בשכונת קרית-מנחם, כביש אורה משואה, שולי מושב אורה והפארק הלאומי עמק רפאים והיא כוללת הקמה של כ-5,000 יחידות דיור בבניינים בגובה 12-5 קומות בשטח של כ-840 דונם. אחרי מאבק ארוך ומתיש של הארגונים הירוקים – תוכנית הבנייה אושרה. אולם, כעת עולה תוכנית חדשה להרחבת השכונה החדשה ברכס לבן.
"ירושלים עושה דברים טובים ואסור לעשות טעויות", כך מדגישה השבוע בשיחה עם "כל העיר" צור. "אנחנו נלחמנו נגד תוכנית ספדי וניצחנו, והיום אנחנו שומעים על הרחבת רכס לבן, לאן הגענו? ההחלטה לבנות ברכס לבן זו טעות לדורות כי היא מסכנת את החיוניות של האזור כולו".
מצפה נפתוח
מצפה נפתוח ממוקם בצפון מערב ירושלים, בין כביש מספר 1 לבין כביש מספר 9 ובצמוד לעמק הארזים. גם באתר זה ישנו מגוון של צמחייה ובעלי חיים, ביניהם צבאים. מדובר בחטיבת קרקע בהיקף של כ-400 דונם הצמודה אל החלק המערבי שכונת רמות.
כיום, מצפה נפתוח הינו שטח פתוח, אך בשנתיים האחרונות מתקיים קרב בלימה מצד הארגונים הירוקים לשמירה על אתר הטבע מצפה נפתוח, שסמוך לשכונת רמות. הארגונים, בראשם עמותת רמות למען הסביבה והחברה להגנת הטבע, הצליחו להדוף תוכנית לבניית 1,600 יחידות דיור במצפה נפתוח. אולם, בשנה האחרונה הוגשו תוכניות נוספות לוועדה המחוזית שעמדתה היא בינוי מצומצם וקרוב לשכונת רמות, לצד שימור חלק משמעותי של האזור כשטח יער פתוח לשם הגנה על המערכות האקולוגיות והטבעיות.
"מפת איומי הבנייה על הטבע בירושלים" (צילום: החברה להגנת הטבע)
עמק הזיתים
תושבי ארמון הנציב, ארנונה וצור באהר מכירים מקרוב את השטח הפראי – עמק הזיתים הסמוך לביתם. משפחות מבלות בשטח שבו ישנם עצי זית וצמחייה פורחת בנוף עוצר נשימה, והוא מהווה מקום מפגש וסמל לדו קיום.
בימים האחרונים, כפי שפורסם ב"כל העיר", עולה תוכנית להקמת מגרשי ספורט בשטח – התושבים והמינהל הקהילתי מתנגדים.
"בדיוק השבוע קיימתי סיור בעמק הזיתים", מספרת צור ל"כל העיר", "מדובר בהרס של הנוף. אנחנו כשדולה קיבלנו החלטה פה אחד להצטרף למאבק נגד התוכנית. מעבר למפגעים, יש כאן מטע זיתים עתיק עם חשיבות לאוכלוסיה המקומית".
כפי שפורסם ייבנו שני מגרשי כדורגל עם כ-400 מקומות ישיבה בכל אחד. המגרשים, לפי התוכנית, ישרתו את אגודות הספורט העירוניות ובעירייה מציינים כי הם יעמדו גם לרשות התושבים – בדיוק כפי שקורה עם מגרש הכדורגל החדש שהוקם בהר חומה. המתנגדים חוששים ממפגעי רעש ותחבורה וכן עובדת היות השטח אתר טבע עירוני. התושבים, שהקימו מטה מאבק, והחברה להגנת הטבע נערכים למאבק משפטי נגד התוכנית.
יער ירושלים (צילום: אמיל סלמן)
יער ירושלים
ביער ירושלים יש כיום כ-400,000 עצים ומגוון גדול של בעלי חיים. מדובר ביער האורנים והברושים הגדול ביותר בארץ ששוכן בהרי ירושלים. היער גובל בשכונות בית הכרם, עין כרם, גבעת שאול, הר נוף ובית זית והוא ריאה ירוקה ואטרקציה תיירותית למבקרים ולמבקרות רבים.
במהלך השנים נרשמו מספר מאבקים נגד בנייה על חשבון יער ירושלים – חלקם הצליחו, כמו למשל בתוכנית ספדי, וחלקם הפסידו להתפתחות הבנייה. כיום אחד הפרויקטים שמקודמים בחלק מיער ירושלים הוא סלילת כביש 16 – ציר הגישה הנוסף לירושלים. לצד זאת, כפי שפורסם ב"כל העיר" במשרד התחבורה מקודמת תוכנית לסלילת כביש נוסף שייצא מהר נוף ויחלוף ביער ירושלים.
"פעם היו ביער מיליון עצים, היום יש 400 אלף", מבהירה צור, "יער ירושלים זה משמעותי – עוד כביש ועוד כביש ועוד כביש – ואפשר לגמור את היער", היא מזהירה. "הגופים הירוקים הסכימו בסופו של דבר לסלילת כביש 16 כי ברובו הוא ממונהר. הכביש חוצה את נחל רבידה והורס חלק מהיער – אנחנו תמכנו כי זה היה עדיף על כביש מערבי שעתיד היה להרוס יותר את היער. בינתיים, אנחנו שומעים על עוד כביש גישה – אני מקווה שנצליח למנוע מלממש את זה. יער ירושלים זה נכס לאומי ומה שנשאר ממנו צריך להישמר".
לירון דין, המתכננת הקהילתית בחברה להגנת הטבע בירושלים מתייחסת לעבודות ביער ירושלים ואומרת כי "כשיורדים מאזור גבעת שאול לכיוון יער ירושלים זה מראה נורא כי כל נחל רבידה, מקצה לקצה, הפך לעבודות תשתית מטורפות. התקווה היא שכל העבודות סביב הכביש הזה ישוקמו ובאזור של מוצא יצליחו לשמר מעבר אקולוגי לצבאים".
דין מדגישה כי כיום נושא שימור העצים בירושלים צריך להיות בראש סדר העדיפויות: " אסור לאפשר לכרות ביער ירושלים עצים. לרוב העצים הם הראשונים שמוותרים עליהם. עצים בני 80-70 שנה יכולים להיעלם אם לא יהיה פיקוח בשטח. הרכבת הקלה אחראית על כריתת אלפי עצים ברחבי העיר, אבל היום, אחרי שלמדו מהטעויות בעבודות להקמת הקו הראשון של הרכבת הקלה יש פרוטוקול מסודר. בסופו של דבר זה פיקוח ואכיפה והוראות".
צור מוסיפה ומסכמת כי "לבירת ישראל אין את כל המשאבים לטפל בשטחי הטבע העירוניים, ואנחנו צריכים לבקש השקעה דווקא במוצר הזה שנקרא השטחים הפתוחים. אנחנו נפגשים עם ראש העיר משה ליאון שמקבל אותנו פעם ברבעון ומקדמים איתו תוכנית. אבל כל מי שמנהל עיר צריך לשאול את עצמו -איך מרגישים תושבים בעיר שיש בה עצים ואיך מרגישים תושבים בעיר שאין בהם עצים?".
