MGR פירמת עורכי דין (צילום: ארקדי ברונשטיין)

"הבחירה לפתוח דווקא בירושלים משרד עורכי דין בתחום המשפט המסחרי לא הייתה טריוויאלית – אבל הוכיחה את עצמה"

MGR, פירמת עורכי דין צעירה, הפכה בתוך פחות משנתיים לאחת הפירמות המובילות בתחום המשפט המסחרי בירושלים, ולשם החם בקרב הקהילה העסקית בה. על ההחלטה להקים משרד בתחום המשפט המסחרי דווקא בירושלים, על הכמיהה למשרד מוביל בתחום המשפט המסחרי בעיר בקרב חברות ואנשי עסקים בה, וגם – על התנופה האדירה שבה נמצאת לדבריהם העיר – ראיון משולש עם שותפי הפירמה ומייסדיה

פורסם בתאריך: 27.8.19 13:24

לא בכל יום, ולא בכל שנה, נולד משרד עורכי דין חדש, בטח לא כזה שהופך לסיפור הצלחה, ועוד בירושלים.

MGR היא פירמת עורכי דין, שהפכה בתוך שנתיים לאחת הפירמות המובילות בתחום המשפט המסחרי בירושלים. שלושת עורכי הדין הצעירים שייסדו אותה ועומדים בראשה, לא ציפו כי בפרק זמן קצר יחסית יעמדו בראש אחד מהמשרדים המובילים בתחום המשפט המסחרי, שעל דלתותיו מתדפקים אף לקוחות רבים מחוץ לעיר ומתל-אביב. סיפור כזה, דורש ראיון עם מי שאולי עלו על משהו, שאחרים לא עלו עליו קודם לכן.

את הראיון אני פותחת בשיחה עם אחד משלושת שותפי המשרד ומייסדיו, עו"ד דוד רבי. הוא יוצא אליי ממשרדו, אחרי שביקש לאחר אותו במקצת, עד שיסיים להתכונן לדיון באחת מן העתירות בהן הוא מייצג בבג"ץ. הוא עובר במבט מפוקס שוב על חומרי העתירה, על התגובות שהוגשו בה, מסמן לעצמו במרקר נקודות תורפה בעמדת היריב, ונראה שהוא שולט בכל פרט בה יותר מהלקוחות אותם הוא מייצג בתיק. "אחד הדברים החשובים ביותר שלמדתי הוא לשים לב לפרטים הקטנים שבטיעוני הצד שכנגד. לפעמים הם מכריעים את גורל התיק, ואסור שתישאל שאלה על ידי הרכב השופטים ביחס לעתירה, שלא תדע לתת עליה תשובה מנומקת ומקצועית", הוא אומר לי תוך כדי שהוא מתיישב לראיון.

עו"ד דוד רבי, MGR פירמת עורכי דין (צילום: יובל כהן אהרונוב)

עו"ד דוד רבי מוביל את תחום הליטיגציה המסחרית והמשפט המנהלי במשרד. את עבודתו החל במחלקה המשפטית של רשות החשמל הממשלתית, שם עסק בהיבטים רגולטוריים מורכבים של משק החשמל והגז, ובקידום אסדרות לכניסתם של יצרני החשמל פרטיים ואנרגיות מתחדשות. שם גם נחשף לראשונה לתחום המשפט המנהלי, כאשר המחלקה המשפטית בה עבד הייתה אמונה על גיבוש עמדת המדינה בעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד רשות החשמל. "מהר מאוד אתה מבין שהעותרים הם גופים כלכליים, עתירי משאבים ויכולת. המחלקה המשפטית אמורה לגבש את עמדת המדינה ולהגן עליה, לעיתים באמצעיה הדלים ובמשאבים חסרים, גם כאשר עוטים עליה גופים מהסוג הזה" הוא מציין.

לאחר שסיים את עבודתו במחלקה המשפטית של רשות החשמל, בחר בשירות צבאי משמעותי והתגייס לפרקליטות הצבאית. תחילה שירת בענף אזרחי כלכלי במחלקת יועמ"ש איו"ש, ולאחר מכן בענף ביטחון. "בענף אזרחי כלכלי השתדלתי להביא את תחומי היידע שלי לכדי מיצוי ויישום באזור יהודה ושומרון, תוך הסתכלות על טובת כלל התושבים באזור. לדוגמא – באמצעות הכנת התשתית המשפטית לפרויקטים של אנרגיה ירוקה באיו"ש" הוא אומר. "מנגד, בענף הביטחון התפקיד בו נשאתי היה שונה מאוד, במסגרתו הייתי אמון על גיבוש עמדת המדינה במאות עתירות שהוגשו לבג"ץ נגד הצבא" הוא מציין. "זכורים לי ימים שכל בוקר היה נפתח בערימת עתירות חדשות על השולחן".

אז למעשה, אתה מתמחה בתחום הייצוג בבתי משפט. יש לתחום זה שם ספציפי? "כן. תחום הייצוג בבתי משפט נקרא 'ליטיגציה'. מילה שלא רבים מכירים אבל מדובר בתחום התמחות ספציפי".

ומה הוא דורש? "הליטיגטור נדרש למספר תכונות משולבות, שתוצאתן הסופית היא להבטיח שעניינו של הלקוח יוצג בצורה מיטבית בבית המשפט, ולהוביל אותו להצלחה בהליך המשפטי. לכן הליטיגטור נדרש בראש ובראשונה להכיר את התיק ואת המטרייה המשפטית בה הוא פועל. הליטיגציה יכולה להיות לדוגמא בתחום המשפט המנהלי, בתחום המשפט המסחרי, או בכל תחום אחר. לאחר מכן נדרש הליטיגטור לדעת כיצד להציג את הדברים בבית המשפט בצורה אסרטיבית, אל מול השופט והצד שכנגד, בזמן קצוב, וכן כיצד לנהל חקירות ולהתמודד עם הפתעות שונות שיכולות לעלות בכל דיון".

כלומר התמחות שלך היא בתחום הליטיגציה המסחרית והמשפט המנהלי? "נכון. מכיוון שהליטיגטור נדרש להכיר את המטרייה המשפטית של הנושאים בהם הוא מייצג בבתי משפט, תחומי הליטיגציה בהם אני מייצג הם תחומים בהם אני שולט ובהם עסקתי – תחום המשפט המנהלי והעתירות לבג"ץ, וכן בתחום המשפט המסחרי".

ומה אתה יותר אוהב? "זה כמו לשאול אם אתה אוהב יותר את אבא או את אמא" הוא אומר בחיוך.

מחלקת הליטיגציה במשרד הפכה לשם דבר בכל הקשור לייצוג בבתי משפט בתביעות מסחריות מורכבות, יש לך הסבר לזה? "צריך לשאול את הלקוחות שבוחרים בנו שוב ושוב", הוא מחייך וממשיך: "כבר שפתחנו את המשרד הבטחתי שתמיד נעניק לכל לקוח בכל סדר גודל, שירות אישי בגובה העיניים, לצד רמה משפטית גבוהה ביותר. לכן הרבה פעמים בשיחות עם לקוחות אני משתדל לפשט מונחים משפטיים מורכבים, בכדי להנגיש את הידע. אני רואה פתאום איך הלקוח מרגיש סוף סוף שהוא מבין את ההליך המשפטי  ומה מצפה לנו בהמשך. למדתי מזה, שעורך דין צריך לדבר עם הלקוח שלו בגובה העיניים, לא מעל ולא מתחת. מצד שני, בבית המשפט אנו עומדים בתקיפות על האינטרסים של הלקוחות שלנו, באמצעים משפטיים, כדי להוביל לתוצאה מיטבית".

בשלב זה, מצטרפים לראיון שני השותפים ומייסדי המשרד הנוספים, עו"ד מוטי גולדשטיין ועו"ד דב מצנר.

עו"ד מוטי גולדשטיין, MGR פירמת עורכי דין (צילום: יובל כהן אהרונוב)

עו"ד מוטי גולדשטיין, בשונה מעו"ד דוד רבי, החל את דרכו דווקא במגזר הפרטי. "היו תיקים שבהם אני ודוד ייצגנו אחד מול השני, עוד לפני הקמת המשרד כאשר דוד היה במגזר הציבורי ואני ייצגתי יזמים פרטיים. זה היה מעניין" הוא פותח. את תפקידו הראשון, מילא עו"ד גולדשטיין במשרד פישר בכר חן ושות', ולאחר מכן במשרד גלוזמן ושות'. עו"ד גולדשטיין התמחה ברבדים שונים של המשפט המסחרי, ההייטק, התשתיות ושוק ההון, ויטפל בתביעות של גופים גדולים אשר היו לקוחות של המשרדים האמורים.

מה מאפיין עבודה במשרדים פרטיים גדולים כמו אלו שעבדת בהם? "בעיקר עבודה עד השעות המאוחרות" מציין עו"ד גולדשטיין ומחייך. "בעבודה במשרדים גדולים אתה נחשף למגוון רחב של תביעות שמגיעות מלקוחות משמעותיים. מצד שני לוקח זמן רב עד שאתה תופס עמדה משמעותית במשרד, ועד אז אתה עוד עו"ד בין עשרות אם לא מאות נוספים" הוא מוסיף. "זאת תחושה שלעיתים מלווה גם את הלקוחות במשרדים בסדר גודל כזה, בהם היחס האישי הוא לעיתים מצרך נדיר".

והראייה הזאת של "לקוחות שהולכים לאיבוד" היא שהביאה לפתיחת המשרד? "בהחלט, בין היתר. הצורך במתן מענה אישי וזמינות מקסימלית ללקוח הם נר לרגלנו במשרד", הוא אומר. "הלקוחות שלנו יודעים שניתן לתפוס אותנו בכל שעות היממה, ואנו נשיב לכל שאלה בסבלנות ובמקצועיות" הוא מוסיף.

קורה שאתה מקבל טלפונים גם בשעות הקטנות של הלילה? "בהחלט. זה קורה לכולנו במשרד. לעיתים בשל דחיפות ולעיתים בשל הפרשי שעות עם לקוחות שאנו מייצגים את ענייניהם בחו"ל".

באילו תחומים לדוגמא? "בעיקר בתחום ההייטק ובתחום שוק ההון".

מדובר בתחומים מורכבים, לא? "אכן. אלו תחומים שדורשים ידע נרחב ופרקטיקה לא מועטה. חלק מתחומים אלו למדתי במהלך התואר השני וחלקם נלמדים תוך כדי תנועה. בכל אופן, בשניהם, אין יותר מדי מרחב לטעויות ונדרשת רמה משפטית גבוהה".

עו"ד דב מצנר, MGR פירמת עורכי דין (צילום: יובל כהן אהרונוב)

עו"ד דב מצנר, השותף והמייסד השלישי של המשרד, יושב מן הצד ומאזין לשיחה. הוא מאשר בתנועות ראש את דברי חבריו ומוסיף ביחס לשאלתי האחרונה: "כל התחומים שבהם אנו עוסקים הם מורכבים. אנחנו מתייחסים בכובד ראש וברצינות לכל תיק, יהא גודלו אשר יהא. רק ככה אתה מבטיח רמה משפטית אחידה וגבוהה בכל התיקים. מבחינת הלקוח התיק שלו הוא כל עולמו, והוא דורש בצדק שנתייחס לתיק שלו בכובד ראש בלי קשר לגודל שלו".

עו"ד מצנר, מתמחה בתחום הנדל"ן וההתחדשות העירונית, ומנהל מחלקה זו במשרד. הוא גדל בשוויץ ובגרמניה, עלה ארצה בגיל 17, ודובר גרמנית כשפת אם. כבר מיומו הראשון במקצוע עסק עו"ד מצנר בתחום הנדל"ן, כאשר ליווה כיועץ משפטי חברות ישראליות וזרות בפרויקטים משמעותיים של נדל"ן מסחרי בארץ ובאירופה. נוסף לכך, מייצג עו"ד מצנר פרויקטים מורכבים של התחדשות עירונית, תמ"א 38 על נגזרותיה, ופינוי בינוי – בעיקר בעיר ירושלים.

עם עו"ד מצנר אני דווקא מתעקשת לדבר על המשרד, על הגורמים לפתיחתו, ומדוע בחרו למקם דווקא בירושלים משרד המתמחה בתחום המשפט המסחרי:

"הבחירה לפתוח דווקא בירושלים משרד עורכי דין בתחום המשפט המסחרי לא הייתה טריוויאלית – אבל הוכיחה את עצמה" הוא פותח. "גילינו שהציבור בירושלים, בפרט זה העסקי, כמה למשרד עורכי דין המתמחה בתחום המשפט המסחרי, שיכול לתת לו מענה לקשת רחבה של נושאים בתחום זה בצורה מהירה ומקצועית". לקוחות רבים שלנו היום מספרים שהם היו יורדים לתל אביב כדי לקבל שירותים מעורך דין שתחום התמחותו הוא משפט מסחרי" הוא מוסיף. "קצב ההתפתחות של העיר, שעוברת שינויים דרמטיים, משפיע על הגידול בביקוש לשירותים משפטיים איכותיים גם כן" הוא מסכם.

בחרתם בירושלים למרות שאתם מלווים גם לקוחות ופרויקטים מחוץ לירושלים, זה מעניין עוד יותר אם כך. "נכון. אנחנו מלווים גם לקוחות גדולים מהמרכז ומתל אביב. ליווינו ונטלנו חלק גם בפרויקטים משמעותיים בתחום הנדל"ן בתל אביב, בהם בין היתר פרויקט ב'מגדלי אלון' בעיר. מסתבר שהשמועה עשתה לה כנפיים וגם בתל אביב מחפשים עורכי דין מירושלים" הוא מסכם בחיוך.

מה מאפיין משרד עורכי דין 'מסחרי', ואתכם? עו"ד גולדשטיין משיב מיד לשאלה: "זמינות. זמינות ומהירות עבודה. לקוח עסקי לא יכול להמתין ימים שלמים לטיפול משפטי. לעיתים הלקוח צריך שהפתרון המשפטי או החליפה המשפטית ייתפרו למידותיו בתוך שעות או ימים, כי אחרת עסקה עלולה לרדת לטימיון. לרכיב הזמן יש משמעות קריטית בעולם העסקים, ולכן גם ליווי המשפטי של תחום זה צריך להתאים את עצמו לכך" הוא אומר. "מצד שני אסור שמהירות העבודה תפגע בתוצר המשפטי. בתחום המשפט המסחרי, ולמעשה בכלל, לעבודה בחיפזון עשויות להיות השלכות. לכן ביחד עם מהירות העבודה וזמן התגובה הקצר חייבת להיות מקצועיות גבוהה ביותר".

זה אומר אם כך שאתם פונים רק למגזר העסקי? "לא" מציין עו"ד רבי, "אנחנו פונים הן למגזר העסקי והן למגזר הפרטי. לקוחות המגזר הפרטי אותם אנו מייצגים בהחלט נהנים מהיתרונות שיש לנו כמשרד שמייצג גם לקוחות מהמגזר העסקי".

את השיחה המרתקת עם שלושת השותפים אני מבקשת לסיים בשאלה אישית – אולי במה שמייצג את הפסיפס הירושלמי: אני רואה שחלקכם דתיים וחלקכם לא, איך זה בא לידי ביטוי בשותפות כה קרובה, והאם יש לזה לדעתכם קשר להתפתחותו המואצת של המשרד? עו"ד מצנר עונה: "אנחנו באמת שונים בהרבה מאוד דברים ודומים באחרים. דווקא בשותפות יש לגיוון ולשוני יתרון – משום שכל אחד מביא אתו את היתרונות שלו ואת ראיית עולמו לדברים" הוא אומר. עו"ד גולדשטיין מוסיף בחיוך: "זה בא לידי ביטוי בעיקר בשעות המאוחרות בהן אנו נמצאים במשרד אחרי יום עבודה עמוס, כאשר לפתע אנחנו יכולים למצוא את עצמנו בעיצומה של שיחה פילוסופית מרתקת". עו"ד רבי מסכים ומוסיף: "בהיבט של המשרד, זה מאפשר להרבה מאוד מהלקוחות שלנו להרגיש שהם מדברים עם מישהו שדובר את שפתם ומבין אותם, וכפי שאמרתי – שירות משפטי איכותי מתחיל כאשר בדברים עם הלקוח בגובה העיניים".

 

MGR פירמת עורכי דין

לאתר המשרד: https://mgr-law.co.il/

כתובת: כנפי נשרים 15, בית התאומים קומה 1, ירושלים

לקביעת פגישת ייעוץ: 02-6511010


כתבה שיווקית


 

תגובות

אין תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר