מלון המלך דוד אחרי הפיצוץ ב-1946, מלון המלך דוד כיום צילום אדם אקרמן
מלון המלך דוד אחרי הפיצוץ ב-1946 (מימין), מלון המלך דוד כיום (צילום: אדם אקרמן)

הפינה ההיסטורית: 75 שנים לפיצוץ שזירז את סיום המנדט הבריטי

בחודש יולי 1946 פוצצו לוחמי האצ"ל את מלון המלך דוד, באחת מהפעולות הנועזות והשנויות במחלוקת בתולדות המחתרות. בהמשך התברר כי היה זה אירוע מכריע בהחלטת הבריטים לעזוב את הארץ

פורסם בתאריך: 15.10.21 15:30

באגף הדרומי של מלון המלך דוד, היוקרתי שבמלונות ירושלים, שכנה החל משנת 1938 מפקדת השלטון הבריטי בארץ. הבריטים הפקיעו 45 חדרים מהמלון באגף הדרומי, ושיכנו בהם את מזכירות הממשל. בנוסף לכך, כ-40 חדרים בקומה העליונה נלקחו, עבור אנשי מטה המפקדה הראשית של הצבא הבריטי בארץ. הבריטים, יש לציין, בחרו במלון שהוקם בשנת 1931, בשל מיקומו המרכזי בעיר והיותו נוח לאבטחה. במרתפו הוקם מרכז קשר צבאי – ומטעמי ביטחון הותקנה גם כניסה צדדית לאגף הדרומי (כניסה אשר שימשה להחדרת חומרי הנפץ).


מלון המלך דוד היה למרכז העצבים הצבאי והמנהלי של השלטון הבריטי – וכך הפך לסמל ממשי של המנדט. לאור ההתנכלות הגוברת של בריטניה להתפתחות היישוב היהודי בארץ ישראל – צמצום העלייה, מאבק גובר במעפילים ומאמץ מתמיד לפגוע ביכולתם של כוחות ההגנה – הוחלט לבחור במלון המלך דוד, כיעד לפיגוע על ידי "תנועת המרי העברי". היתה זו מסגרת הגג שהוקמה בשלהי 1945 של ההגנה, אצ"ל ולח"י לפעולות מחתרתיות משותפות. המטרה לא היתה עדיין גירוש הבריטים – אלא סיכול מדיניות "הספר הלבן" ועצירת המגמה של ההתחשבות הגוברת הבריטית באינטרסים הערביים.


מלון המלך דוד לאחר הפיצוץ בשנת 1946

מלון המלך דוד לאחר הפיצוץ בשנת 1946


ב-22 ביולי 1946 בוצעה הפעולה הנועזת והשנויה במחלוקת על ידי לוחמי אצ"ל – פעולה שבה פוצץ האגף הדרומי של מלון המלך דוד והתמוטט על שבעת קומותיו. בפעולת התופת נהרגו 91 איש: 28 בריטים, 41 ערבים, 17 יהודים ו-5 בני לאומים שונים. הפעולה עוררה זעם ותדהמה בשלטון הבריטי והובילה לפירוק "תנועת המרי". מפקד האצ"ל מנחם בגין הביע צער עמוק על אובדן חפים מפשע. בגין לא ציפה לתוצאה כה קשה באובדן חיי אדם. הפעולה אמנם אושרה על ידי ההגנה, אך בגין התבקש לדחות אותה למועד אחר. ברם, האצ"ל דבק בתאריך שנקבע וביצע אותה לאור יום. מפקדת האצ"ל העבירה שלוש אזהרות טלפוניות בדבר הטמנת חומרי נפץ במרתף האגף, והצורך לפנות את הבניין (למרכזיית המלון, לקונסוליה הצרפתית ולמערכת העיתון "פלסטיין פוסט"). אולם מזכיר הממשל הבריטי, סיר ג'ון שאו – זלזל באזהרות – ונתן הוראה שלא לפנות את הבניין בטענה: ש"היהודים לא ייתנו לנו הוראות". שבעה כדי חלב גדולים ובהם 350 ק'ג חומרי נפץ, שנישאו בידי שישה לוחמי אצ"ל מחופשים לסבלים ערבים, הוחדרו למטבח של מסעדת "רג'ינס" מתחת למשרדי מזכירות הממשל. הכדים הוצבו בסמוך לעמודים המרכזיים שתמכו באגף הימני של הבניין. על הכדים נתלו שלטים (בשלוש שפות) "מוקשים – לא לגעת", וחוברו מתקני השהייה למשך חצי שעה – ומיד בוצעו שלושת צלצולי האזהרה. אך סיר שאו היהיר, לא רצה להאמין להודעה שהועברה אליו ולא התייחס אליה ברצינות – ועל כך כעבור חודש הודח מתפקידו. הדי הפיצוץ נשמעו בשעה 12:37 בכל רחבי העיר. ההתפוצצות הפכה את כל האגף הדרומי-מערבי של המלון לתל חרבות, ובמשך עשרה ימים עסקו אנשי חיל ההנדסה הבריטי בפינוי ההריסות.


האגף הדרומי במלון המלך דוד, כיום (אדם אקרמן)

האגף הדרומי במלון המלך דוד, כיום (אדם אקרמן)


ההחלטה לפוצץ את משרד הממשל התקבלה על ידי ראשי תנועת המרי, כנקמה על הפגיעה הכואבת שהונחתה על היישוב ועל ההגנה "בשבת השחורה" (29 ביוני 1945). הקו הנוקשה של מפלגת הלייבור הבריטית, בראשות ראש הממשלה קלמנט אטלי ושר החוץ שלו ארנסט בווין, התכחשה להצהרת בלפור ולמטרות המנדט שהופקד בידי בריטניה ב-1922 (לקדם הקמת בית לאומי ליהודים) – הובילה לאכזבה רבה ביישוב. לא רק שלא בוטלו תקנות "הספר הלבן", או לפחות מותנו, אלא שהממשל החדש הגביר את מאמציו למנוע מניצולי שואה לעלות ארצה. אטלי ובווין דחו גם את המלצת נשיא ארצות הברית הארי טרומן להתיר את כניסתם של 100 אלף פליטים יהודים, ובמקום זאת התירו כניסת רק 1,500 פליטים בחודש. יתרה מכך, הממשל הבריטי החליט להגיב בעצמה רבה למחאת היישוב, שהתבטאה במספר פעולות צבאיות שביצעה תנועת המרי העברי. הגדולה שבהן היתה פיצוץ 11 גשרים, בגבולות הארץ ב-16 ביוני 1946 – פעולה שנודעה בשם "ליל הגשרים".

בשבת 29 ביוני 1946 הגיבה בריטניה על "ליל הגשרים" – בפעולה שבה השתתפו 17 אלף חיילים מובחרים (שנקראו "הכלניות" בשל הכומתות האדומות שחבשו), אשר הקיפו 27 יישובים שסומנו כבסיסי "ההגנה". כ-2,700 איש נעצרו (בהם כ-200 אנשי פלמ"ח), כרטסת מטה הפלמ"ח בקיבוץ מזרע נתפסה, מחסן הנשק הגדול ביגור נחשף, מנהיגים רבים מראשי היישוב נעצרו ונלקחו למעצר. בניין הסוכנות היהודית בירושלים נתפס וכל מסמכיו הסודיים הוחרמו (ביניהם היו כאלו שהוכיחו את הקשר בין הסוכנות לבין תנועת המרי). כוחות הצבא המצוידים במשוריינים ובטנקים הטילו עוצר על הערים הגדולות וערכו חיפושים יסודיים בבתי חשודים בפעילות מחתרתית. המהלומה היתה קשה, וה-15 ביולי הצטרף היישוב כולו לשביתת רעב של העצורים הכלואים –והוכרז על שבתון כללי.


חזית מלון המלך דוד כיום (צילום: אדם אקרמן)

חזית מלון המלך דוד כיום (צילום: אדם אקרמן)


לאור אירוע כואב זה, יש לראות את אישור הפעולה שניתן לאצ"ל לפגוע במלון המלך דוד. אחת המטרות החשובות היתה שריפת ארגזי המסמכים הרגישים שנאספו מהסוכנות היהודית. ראשי ההגנה ביקשו ממנחם בגין לדחות את המבצע למועד אחר – אך האצ"ל דבק בתאריך זה וביצע אותו לאור יום.

הפגיעה במטה השלטון הבריטי, חיזקה את האופוזיציה השמרנית, בראשות וינסון צ'רצ'יל בפרלמנט בלונדון והגבירה את הלחץ על ממשלת הלייבור לנטוש את המנדט על ארץ ישראל. בהבעת אי-האמון ציין צ'רצ'יל כי ההוצאה הכספית של כ-80 מיליון לי"ש למלחמה במחתרות היהודיות ואחזקתם של 100 אלף חיילים בריטים לשם מלחמה "לא מוצדקת, מאוסה וחסרת טעם נגד היהודים, וכל זאת כדי לתת את ארץ ישראל לערבים.


חתימתה של מרגרט תאצ'ר, ראשת ממשלת בריטניה לשעבר, במלון המלך דוד (צילום: אדם אקרמן)

חתימתה של מרגרט תאצ'ר, ראשת ממשלת בריטניה לשעבר, במלון המלך דוד (צילום: אדם אקרמן)


בנוסף, המאבק בעלייה הבלתי לגלית וחוסר המוסריות בהגליית ניצולי שואה חזרה לאירופה או לכליאה במחנות מעצר פגעו בתדמיתה של בריטניה. בסיום מלחמת העולם אנגליה היתה במיתון עמוק, והעקשנות של היישוב בארץ ישראל העמידה אותה במצב קשה. תוצאות הפעולה הבעייתית במלון המלך דוד, הדליקה את פתיל התבערה שהעלה באש את תוכנית המצדדים בממשלה בלונדון – להמשיך ולהחזיק במנדט לשנים ארוכות.

במשך יותר מעשר שנים נותר החלק הדרומי של המלו, חרב ומוזנח. המלון שימש את הבריטים עד ליומו האחרון של המנדט ( 14 במאי 1948). בשנת 1956 רכשה אותו חברת המלונות "דן", והוא שופץ ב-1961. אחרי איחוד העיר ב-1967, נוספו לבניין עוד שלוש קומות. המלון המשיך להיות ספינת הדגל של המלונות בישראל. ספר האורחים הנכבדים שלו מתחיל בחתימתו ב-1932 של הנציב הבריטי ארתור ווקופ ונמשך עם חתימות של מלכים, מלכות, נסיכים, מנהיגים ציונים וערבים, מדינאים ושחקני קולנוע, אמנים וסופרים. בשדרת המיוחסים שנמצאת במבואה של המלון, חקוקים חתימותיהם של רבים מהאורחים החשובים שהתארחו במקום מאז קום המדינה. בולטת חתימתה של ראש ממשלת בריטניה, מרגרט טאצ'ר ("אשת הברזל"), שבביקורה בארץ ב-1986 התאכסנה באחת הסוויטות שנוספו מעל האגף.


הכותב הוא אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".


לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת
  1. העצבני מהשפלה

    הכותרת של המאמר , יש בה משהו . אבל , בריטניה שהייתה אחרי מלחמת העולם השנייה . שסבלה קשות מתקיפות אוויריות ,
    פריסת חייליה ברחבי העולם , ומלחמה גם במזרח הרחוק . הצריכו משאבים כספיים אדירים . על אחת כמה וכמה אחזקת
    הכוחות כאן בארץ . ופגיעה בחייליה של בריטניה , שאזרחיה לא ראו בעין יפה . הרי בריטניה , עזבה את הודו , ומדינות נוספות קיבלו ממנה עצמאות . בגלל שכך היא תוריד סכומי עתק , מתקציב המדינה באחזקת הכוחות . נכון שכאן בארץ נוספו פגיעות קשות הן באנשי
    שלטון המנדט הבריטי . והן בפגיעה באזרחים תמימים ובהם יהודים . כמו במקרה זה , של פיצוץ מלון המלך דוד .
    ועוד סיפור שסופר לי בגוף ראשון לפני למעלה מ-20 שנה באנגליה . על ידי מי שהיה בארץ כחייל . ונאלץ לעלות מספר פעמים
    על אוניות מעפילים , שגילו התנגדות וזרקו עליהם קופסאות שימורים . אותם אספו החיילים , ושלחו למשפחות שלהם באנגליה
    מחוסר תקציב כדי לכלכל את עצמן . אז לא פלא שבריטניה שמחה לעזוב את קן הצרעות הזה כאן בארץ

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר