הפינה ההיסטורית: דירת השרד של הפטריארך הארמני

הנוסעים בעיר העתיקה לכיוון הכותל, לאחר שנכנסו בשער יפו, עוברים דרך הרובע הארמני בסמטה צרה ומקורה הנראית כמנהרה. זהו רחוב הפטריארכיה הארמנית. אחרי שעוברים את הסמטה הראשונה, ונזהרים גם שלא לפגוע בעוברי אורח שנצמדים לקירות בהתקרב כלי רכב, מגיעים לסמטה השנייה המקורה. באם מסיטים בזהירות את המבט כלפי מעלה, רואים גשרון מעוגל הבנוי על חצי קמרון, עם חלונות מקושטים וסורגים מעוצבים. גשרון זה והמבנה הנאה הבנוי מעליו, אין מטרתו לשמש כהגנה מפני רוחות וגשם או כמעבר להולכי רגל, אלא זהו מיני-ארמון, אשר משמש כביתו הפרטי של הפטריארך הארמני.

הכניסה לביתו של הפטריארך היא דרך שער פלדה שחור הנמצא בחצר ייחודית, עם קישוטים בסגנון הארט-דקו, שמעליה סמל הכמורה הארמנית – כובע מחודד המסמל את הר האררט אשר בטורקיה, שלפי המסורת התנ"כית הוא מקום נחיתת תיבת נח. לעתים רחוקות ניתנת אפשרות לאורח להיכנס ולעלות במדרגות עם ידיות מעקה, מקושטות בדשא סינטטי, המובילות לחדר מבוא מרשים. פרוזדור ארוך, עם עצים ננסיים בסיומו, מוביל מדלת הכניסה לאולם קבלת הפנים של הפטריארך וליתר חדרי הארמון. אחת ההזדמנויות לבקר במקום היא להגיע במשך ימי חג ראש השנה הארמני, שחל בין ה-9 ל-26 בינואר, והשנייה היא בטקס השבעת פטריארך חדש.

לפיכך, מעטים בלבד מכירים את ארמון-זוטא הזה גם בשל מיקומו יוצא הדופן. הזוכים להיכנס משתאים מכך, שמעל לגשרון הצר נמצאת דירת פאר מרווחת. בשונה מהתחושה במבט מבחוץ, הסלון מפתיע בגודלו, עם תקרה גבוהה וחלונות רבים הממוקמים בקצהו העליון. הוא משמש לאירוח רשמי וכנסים, מרוהט בריהוט עתיק, בשטיחים פרסיים כבדים איכותיים, נברשות בדולח ענקיות – ובזמן טקסים ריח קטורת ובשמים אופף את המקום המפואר. בחלקו השמאלי של הגשרון נמצאים יתר החדרים המשמשים את הפטריארך כחדרי עבודה, קבלת אורחיו הפרטיים, חדר אוכל צנוע וחדר שינה קטן. הפטריארך מנוע מלשאת אישה ולהקים משפחה.

העדה הארמנית כולה היתה באבל בשנת 2012, כאשר נפטר הפטריארך טורקום מנוגיאן בגיל מופלג. במקומו נבחר נורהאן מנוגיאן, שהוא הפטריארך ה-97 של הארמנים מאז ייסוד הפטריארכיה בשנת 638 בירושלים.

החצר הפנימים בבית הפטריארך הארמני (אדם אקרמן)

בית הפטריארך נבנה בשנת 1853 בתוך הגשר, כי החוק העות'ומאני מנע בניית בתים נוספים בעיר העתיקה, בשל צפיפות האוכלוסין. הארמנים עקפו החלטה זו בבניית הגשרון על גבי קמרון הסימטה במשך לילה אחד, ומעליו הקימו את בית המגורים. בתקופה הטורקית היה קיים חוק, שאם מוקם מבנה עם גג בתוך יממה אחת, אין הורסים אותו. המבנה הארמני נבנה תלוי באוויר ללא יסודות וכך קיבל אישורו הרשמי. מצדו הימני של הגשרון, היורד מעבר לכביש לשטח השייך גם כן לארמנים, הוא מתחבר לגינה מטופחת שבה פסלי שיש גדולים.

הרובע הארמני הוא הקטן בארבעת רובעי העיר העתיקה וחיים בו כ-3,500 איש ואישה. הוא מורכב ממספר חצרות ומהווה שטח פרטי של הארמנים. הרובע נמצא מאחורי חומת אבן. זרים אינם מורשים לבוא בארבעת שעריו. בקצה הרובע נמצאת קתדרלת סנט ג'יימס, שנבנתה בתקופה הצלבנית והיא מהיפות והמרשימות בארץ. על קירותיה של החצר הקדמית שלה, קבועים לוחות אבן מגולפים, ועליהם צלבים וכתובות הנקראים בארמנית "קטשקרים". מצד ימין של חצר זו נמצאת גם הכניסה והעלייה לבית הפטריארך. בקתדרלה הבנויה בסגנון בסיליקה, קבורים לפי המסורת, שני קדושים בשם יעקב (ג'יימס) – אחיו של ישו, הבישוף הראשון של ירושלים – ויעקב ה"גדול", אחיו של השליח יוחנן, שראשו קבור כאן וגופו נקבר בעיר סנטיאגו דה קומפוסטלה בספרד. מעל למזבח נמצא כס מפואר המוקדש לאחיו של ישו ולצידו כס פשוט יותר, שהוא כסאו של הפטריארך הארמני. רק פעם בשנה, בעת עבודת הקודש, מורשה הפטריארך לשבת על כס יעקב, בטקס מיוחד המוקדש לקדוש הנערץ.

הכניסה לבית הפטריארך הארמני (צילום: אדם אקרמן)

הארמנים הם מן העדות הנוצריות הקדומות ביותר. העם הארמני היה הראשון שהתנצר כאומה, כבר בשנת 301. משלהי המאה ה- 4 היתה כבר קהילה ארמנית בירושלים. הכנסייה שייכת לזרם המונופיסיטי בנצרות, המאמין כי לישו רק טבע אלוהי, בניגוד לתפיסה המייחסת לו טבע אנושי ואלוהי גם יחד. הארמנים מוצאם מ"ארמניה הגדולה", הגובלת בגאורגיה, אזרביג'אן, איראן, טורקיה ו"ארמניה הקטנה" – ממלכה במרכז טורקיה של ימינו. בשונה מעדות נוצריות אחרות בירושלים, שעם חבריהן נמנים גם ערבים שהתנצרו, לעדה הארמנית לא ניתן להשתייך מבלי להיוולד ארמני. המנזר בירושלים הוא מרכז מסדר האחים של יעקב הקדוש, המתכנס לוועידות מיוחדות, אחראי לאתרים הארמנים הקדושים בכל הארץ, והוא הגוף הבוחר את הפטריארך של ירושלים. בזמן מלחמת העולם הראשונה והטבח של העם הארמני בידי הטורקים פתחו הנזירים את שערי המתחם בפני פליטים בני עמם. במחצית הראשונה של המאה ה-20 ובזמן הקמת מדינת ישראל ב-1948 חיו בירושלים כ-16,000 ארמנים, אך מרביתם עזבו את הארץ בחיפוש פרנסה בארצות המערב. בתחומי הרובע פועלים בית ספר יסודי ומועדונים חברתיים, וכדאי לבקר במוזיאון של תולדות העדה. מועדי הביקור לזרים בכנסיית סנט ג'יימס הם רק בשעות תפילה, וכדאי להגיע בשבתות לטקס המרשים שמשתתפים בו פרחי הכהונה הארמנית, בעוד המקהלה שרה מוזיקה ליטורגית ערבה מאוד לאוזן.