המדרגות אל פסגת ההרודיון, חדר ציורי הקיר (צילומים: אדם אקרמן)
המדרגות אל פסגת ההרודיון, חדר ציורי הקיר (צילומים: אדם אקרמן)

הפינה ההיסטורית: האטרקציות החדשות שנפתחו במתחם ההרודיון

ההורדיון, ארמונו האישי ומבצרו של המלך הורדוס, מהווה את אחד האתרים העתיקים המרתקים בארץ. כעת נפתחו במקום חלקים חדשים – חדר ציורי קיר, מעבר הקשתות המלכותי ועוד

פורסם בתאריך: 12.11.21 14:05

במרחק כ-30 דקות נסיעה מירושלים, באזור נוקדים ותקוע, ניתן ליהנות מנדבכים חדשים שנפתחו לציבור הרחב בהרודיון – באחד האתרים המרתקים בארץ ובמזרח התיכון כולו. ההרודיון הוא פרויקט אישי של הורדוס, הבנאי הגדול ומלך יהודה האכזר (בין 37 לפנה"ס ל-4 לפנה"ס), במסגרתו הוא הפך את ההר לארמונו, מבצרו ולמונומנט בו נקבר.

העסקה שחלמתם עליה מחכה כאן. היכנסו לזירת הנדל"ן של ירושלים


המקום עצמו מעורר השתאות ונותן רמזים חדשים להפתעות נוספות הצפונות בו. בשנת 2008 נחשף תיאטרון קטן עם כ-350 מושבים ונוף נהדר הנשקף ממנו לכיוון ירושלים, כשמעליו חדר אירוח מלכותי לצפייה של המלך ואורחיו. בתוכו נחשפו ציורי קיר מרהיבים – שבמהלך ימי סגר הקורונה – עברו שימור קפדני והם מפתיעים את המבקר באיכותם. כמו כן הוכשר מערך הכניסה המלכותי להר, עם גרם המדרגות הסמוכות לקברו של הורדוס – המסתיים במסדרון עם קשתות. מרשימים במיוחד 3 המפלסים המתנשאים לגובה של 16 מטרים, עם קמרון מקורה – המובילות לפנים הארמון. הירידה והעליה במדרגות אלו היא חוויה מרהיבת לב ועין לכל מבקר, הודות לנופים הנשקפים ממרום המסדרון. העלייה מסתיימת במבואה מחופה בקירות של פנלים בצבע חלודה, שהיה באופנה בעולם הרומי (אדום פומפיי). חלקים רבים מלוחות הפנלים השתמרו באופן מופלא. במבואה זו אורחיו של הורדוס נהנו מכיבוד ומשקאות – טרם כניסתם לחצר הארמון – שהייתה פתוחה לשמים ומוקפת עזרות עמודים וגינות נוי.


ציורי הקיר שהתגלו בהרודיון (צילום: אדם אקרמן)

ציורי הקיר שהתגלו בהרודיון (צילום: אדם אקרמן)


חדר האירוח המלכותי הוא מיני-אולם המעוטר ביותר מהתקופה ההלניסטית-רומית שנתגלה בארץ. גודלו 8×7 מטרים וגובהו כ-6 מטר – ומשני צדדיו ישנם חדרי שירות קטנים. מדרגות רחבות מיוחדות קישרו בין הארמון – ובין החדר המלכותי, שדרכם המלך ואורחיו נכנסו אליו. הם יכלו להסב בו, בהפסקות שבין המופעים, לכיבוד שכלל יינות מקמפניה (שקנקניהם נתגלו בהר), מרוטב דגים לטיבול מטעמים מספרד ומתפוחי עץ מנפולי (שהשתמרו בחומץ). החלק התחתון של החדר עוטר בפנלים מלבניים בצבעי בורדו וכתום – המדמים קירות שיש אדמדם. הקירות המערבי, הדרומי והמזרחי של האולם, עוטרו ב-7 ציורי קיר ייחודיים ובעבודות טיח מכויר בשתי שכבות – התחתונה שבהן צוירה בשיטת הפרסקו (משיכת פיגמנטים של צבע על טיח לח – שנספג היטב בקיר והתייבש עמו יחדיו), והעליונה המאוחרת שנעשתה בחיפזון רב בטכניקת הסקו (צביעה על פני טיח יבש). ציורי הקיר הייחודיים כללו דגמי תמונות התלויים כביכול על חוטים עם מעין תריסים מתקפלים לצדדים. דרך תמונות חזותיות אלו, שנתלו בגובה 5 מטר, נשקפו מראות אשליה של נופים כפריים וימיים, מבנים מקודשים, בעלי חיים ודמויות אנשים – שהורדוס הקפיד שלא ייראו בשאר ארמונותיו (לשמירת הדיבר "לא תעשה לך פסל ומסכה").

עטירת קירות שלמים בטכניקת סקו – אין לה מקבילות בארץ – ובוצעה מתוך קורח, להכין את המיני-אולם, לקראת ביקורו בהרודיון בשנת 15 לפנה"ס של מרכוס אגריפה, שהיה המשנה לקיסר אוגוסטוס, המחותן שלו והמפקד הראשי של הצבא הרומי. לקראת הביקור הורדוס דרש מהאומנים ליצור ציורי קיר שיזכירו לאגריפה את נופי איטליה ומקדשים ברומא – ובעיקר את קרב אקטיום הימי (עליו פיקד והביס את הצי של קליאופטרה ומאהבה אנטוניוס – ואפשר לאוגוסטוס להשתלט על מצרים).


המדרגות אל פסגת ההורדיון (צילום: אדם אקרמן)

המדרגות אל פסגת ההורדיון (צילום: אדם אקרמן)


בנוסף לציורים, שאחדים מהם השתמרו מעולה – נמצאים בחדר האירוח מוטיבים ייחודיים שלא ניתן למצוא אותן בעיטורי מבנים אחרים שבנה הורדוס בארץ יהודה. אלו הם עמודים מפוסלים ומובלטים (פילסטרים) – שנקבעו בחלק העליון – המדמים עמודי שיש, שהוצמדו להם עיטורים פרחוניים של עלי אקנתוס (קוצץ סורי), עלי דפנה וקיסוס. עלי האקנטוס הוצמדו לכותרות קורינתיות – והוסיפו נופך מרהיב לחדר הקסום.

מסתבר שהיתה קומה נוספת לחדר זה, שנהרסה וקרסה במלאכת ההרס שציווה הורדוס על פועליו – מיד עם עזיבתו של מרכוס אגריפה. התיאטרון והחדר המלכותי במרומו, כמו יתר צלעות ההרודיון, כוסו באלפי טונות של עפר. זאת על מנת להעניק להר כולו צורת פירמידה – שתהווה רקע לקברו של המלך ולמוזיליאום שהתנשא מעליו לגובה 25 מטר. הקבר נבנה מחוץ למעטפת ההר על הצלע המערבית של ההרודיון וניתן היה לראותו היטב מירושלים. למרבה המזל, מלאכת ההרס לא היתה מושלמת ועפר המילוי שצנח עם אלפי פרטי אמנות של הקומה העליונה – לחדר האירוח – שמר משך דורות על ציורי האשליה ועיטורי הקירות.


חדר ציורי הקיר הצופה אל התיאטרון (צילום: אדם אקרמן)

חדר ציורי הקיר הצופה אל התיאטרון (צילום: אדם אקרמן)


ייחודו של חדר האירוח הממלכתי שנחשף על ציורי ועיטוריו – עומד במוקד עבודת הדוקטורט של נעמה (לנה) שרעבי, חוקרת בחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית. היא מפענחת גם את אלפי השברים שנמצאו על קרקע החדר – ומנסה להשלים את אותן תמונות שנפגעו. מארק אברהמי, משמר בכיר של רשות העתיקות, שהשקיע עמל רב ברענון ובהשבחת התמונות אומר: "רמת הציורים היא אימפרלית – ציורים כאלו לא צוירו אף פעם בפרובינציה – ובוודאי לא ברמה כזו".

הציורים מהווים מפגש של מראות מזרח ומערב. לדוגמה אחד מהם מראה את הנילוס בהצפה ובתוכו תנין ודקל. ציור אחר מראה נוף אירופאי: סלע עליו מטפסות עזים, כלב רועים שומר עליהן ומופיעה דמות רועה ועץ ברוש. ציור קרב אקטיום, שנפל על ריצפת החדר כמעט בשלמותו מהקומה העליונה – מוצג כעת במוזיאון ישראל, בסמוך לארון הקבורה של הורדוס. ציור נוסף שמוצג במוזיאון ליד ארון הקבורה שוחזר ברובו מעשרות שברי טיח שנמצאו בחדר המלכותי והוא מראה נוף מקודש: פר עם קרניים ענקיות, עצים, מקדש וסירה שטה על פני הים – והכל בצבעים חיים וטבעיים.


עמוד נוי מעוטר בהורדיון (צילום: אדם אקרמן)

עמוד נוי מעוטר בהורדיון (צילום: אדם אקרמן)


לדברי הדוקטורנטית שרעבי, נראה כי בחדר המלכותי על שתי קומותיו ציירו אמנים שהובאו מאלכסנדריה ומרומא – יחד עם אמנים מקומיים. צוות מעורב זה הצליח ליצור את המפגש הייחודי במקום, בין מזרח ומערב. הצוות הושפע מסגנון רומי והלניסטי ועשה שימוש רב במוטיבים צמחיים ובעיקר מאיקונוגרפיה אוגוסטאית (שקידם אותה הקיסר אוגוסטוס). איקונוגרפיה זו נועדה לשדר מסר של פריחה ושגשוג ובואו של עידן תור הזהב, שהיו רכיבים חשובים ליצירת תדמית טובה למדיניותו של הקיסר. בולטת גם ההיכרות של הורדוס, שפיקח על עבודות העיטור – עם העולם האוגוסטאי והאופנה שרווחה בו – ורצונו לחקות את פטרונו – הקיסר הרומי הראשון.
בודדים בזמנו של הורדוס זכו ליהנות מציורי הקיר בחדר המלכותי. כעת עם פתיחתו לקהל הרחב לאחר 2000 שנות נפילתם לתהום הנשייה, ניתן ליהנות מהן וגם ממייצג המולטימדיה המרשים שהותקן במקום, אשר מספר על ביקורו של מרכוס אגריפה. הצפייה מבעד לחלון רחב-הממדים שהותקן בחלקו הצפוני של המיני-אולם, אל מול הנוף המדברי וירושלים – וההאזנה למייצג ומראה הציורים – הופכים את השהות במקום לחוויה המחייה את מראות העבר. הפועלים שבאו להרוס במצוותו של הורדוס, השתכנו במקום ובחדרי השרות שלצדדיו והשאירו חריטות גרפיטי על קירותיהם. כך ניתן לקרוא ציטוט מהומרוס, שרטוט אותיות הא"ב העבריות, ציור של ספינה, לוחות משחק – וגם ניתן לתארך את מועד פירוק המתחם (החורט ששמו היה אבא) – חרט על אחד מקירות חדרי השירותים: "23 שנה למלכות המלך (הורדוס)".


לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

תגובות

אין תגובות

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר