פרופ' גבי שפלר מנגנן על הפעמונייה במגדל ימק"א (צילומים: אדם אקרמן)
פרופ' גבי שפלר מנגנן על הפעמונייה במגדל ימק"א (צילומים: אדם אקרמן)

הפינה ההיסטורית: הפעמונייה הייחודית במגדל ימק"א

36 פעמונים, 3 אוקטבות ונגן אחד מיומן: הפעמונייה בימק"א נחנכה בשנת 1933 עם 35 פעמונים בלבד, והיא חודשה לפני כשלוש שנים, אז התווסף לה גם הפעמון ה-36. ביום שישי הבא, ערב חג המולד, ניתן יהיה ליהנות ממופע מיוחד של הפעמונייה בניצוחו של פרופ' גבי שפלר

פורסם בתאריך: 18.12.21 10:17

בניין ימק"א הוא מהמפוארים במבניה של ירושלים ואחד מסמלי העיר. המגדל המרשים מעל לראש מבנה הכניסה הראשית מתנשא לגובה של כ-50 מטר. בראש המגדל, שניתן לעלות אליו גם באמצעות מעלית, נמצאת תצפית עם פנורמה נהדרת של כל העיר וסביבותיה. מתחת למפלס התצפית, המקורה בכיפה, נמצאת מרפסת הפעמונים ובה מצויים 36 פעמונים בגדלים שונים, היוצרים את הפעמונייה היחידה מסוגה בכל רחבי המזרח התיכון. הפעמונים עשויים מברונזה והם נוצקו במפעל בלונדון והורכבו בימק"א עם חנוכת הבניין בשנת 1933. משקלו של הפעמון הגדול הוא 1,500 ק"ג ושל הקטן 8 ק"ג. הפעמונייה הוקדשה למלך ג'ורג' החמישי. מתחת לקומת הפעמונים מצוי חדר הנגינה ובמרכזו מקלדת הפעמונים; המתקן מזכיר הכלאה בין עוגב לנול אריגה, שבעיקרו הוא מסגרת עץ אלון ועליה מותקנים 36 מנופים.


מנופים אלו מסודרים במקלדת; מכל מנוף יוצא כבל מתכת העולה דרך חור בתקרת החדר לקומת הפעמונים ומתחבר לענבל. הורדת המנוף באמצעות הורדה עדינה שלהם או בהקשה מהירה עליהם באגרופים קמוצים, והן על ידי שימוש בדוושות רגליים – המפעילות במקביל להפעלה ידנית את 12 הפעמונים הגדולים – גורמת לתנועת הענבלים ולהפקת הצלילים. הפעמונים מסודרים בשלוש אוקטבות כמעט מלאות. הפעלת מערכת הצלילים דורשת מיומנות רבה של תנועת אגרופים ואצבעות מהירה על פני המקלדת – לצורך הפקת צלילים רכים ושקטים או עזים ונוקשים, פעולה הדורשת מאמץ פיזי וקואורדינציה.


מערכת הפעמונייה במגדל ימק"א (צילום: אדם אקרמן)

מערכת הפעמונייה במגדל ימק"א (צילום: אדם אקרמן)


גבי שפלר, פרופסור אמריטוס במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית שבמקביל שימש גם כפסיכולוג ראשי של בית החולים הרצוג, וכיום עם פרישתו עובד במרפאתו הפרטית – הוא הנגן המיומן ביותר כיום בארץ להפעלת המתקן. בהיותו סטודנט בשנת 1973 עבר שפלר קורס לנגני פעמונים בימק"א עם עוד שמונה אנשים, וניגן גם בפעמוניות ידועות באירופה ובארה"ב. הוא מנגן ברצף משנת 2006 במגדל הירושלמי. הקונצרטים הייחודיים שלו הנמשכים בין חצי שעה לשעתיים – מהווים פתיחה לפסטיבלים רבים בירושלים. מזה למעלה מעשור הוא מנגן בפסטיבל ירושלים לאמנויות, בפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית, פסטיבל באך, בפסטיבל ישראל – וכמובן בחג המולד. שפלר מנגן גם ובהזמנה מיוחדת בכנסים, אירועים משפחתיים וחברתיים. שפלר יושב ספון ומרוכז בחדר הנגינה, הנשמעת בחלל בעוצמה רבה ומחרישת אוזניים. הקהל המתכנס, משעות הערב המוקדמות ברחבת הכניסה של ימק"א ובגן רחב-הידים שבקדמתו של הבניין, נהנה מהאוויר הצלול של ירושלים ומסימפוניית הצלילים. תהודת נגינת הפעמונים מתפזרת ברדיוס של כחצי ק"מ סביב.


רחבת הכניסה לימק"א לפני קונרצט פעמונים (צילום: אדם אקרמן)

רחבת הכניסה לימק"א לפני קונרצט פעמונים (צילום: אדם אקרמן)


שפלר מעבד גם שירי ארץ ישראל אהובים (סשה ארגוב, דוד זהבי, נעמי שמר ועוד) או מנגינות רוסיות וצרפתיות ידועות – וכמובן גם מוסיקה קלאסית. המאזינים, באווירה לא מחויטת, חשים כאילו הצלילים נוחתים עליהם משמים. יש המצטרפים לשירה. שפלר מתאר את צירוף נגינת כל הפעמונים יחדיו "כמעין המיית מלאכים".
מסורת נגינת הפעמונים החלה בארצות השפלה באירופה (הולנד ובלגיה), כמוזיקת רחוב. הטונים העיליים המרובים, שיוצרת נגינה זו, מתאימים לנגינת המנונים ומזמורים נוצריים, אי לכך מרבית הפעמוניות נמצאות בעיקר באירופה ובארה"ב. הן ממוקמות במגדלי פעמונים, בבנייני עירייה ובכיכרות העיר ומופעלות על ידי עובדי עירייה. בכנסיות, שמצויות בהן לרוב רק 2 או 4 פעמונים (כמו באוגוסטה ויקטוריה וכנסיית הגואל בירושלים), הם משמשים גם לציון אירועי אבל ושמחה – מספר הצלילים שלהם מוגבל – ואיש כנסייה יכול להפעילם. הנגינה בהן לא דורשת מיומנות רבה כמו זו שהכרחית במגדל הפעמונים של ימק"א, שמהמנגן בה נדרשת וירטואוזיות על מנת להפיק מהפעמונים שאינם ניתנים לכוון – והמושפעים ממזג האוויר, רוחות, קור וחום – מנגינות ערבות לכל אוזן. הפעמוניות, המזוהות אף הן עם הכנסייה, לא בהכרח שייכות לכנסיות ובערים רבות באירופה, העיריות מתקינות את הפעמוניות על צריח הכנסייה, אך הבעלות והאחריות להפעלתם, היא של העירייה או הרשות המקומית.


פרופ' גבי שפלר (צילום: אדם אקרמן)

פרופ' גבי שפלר (צילום: אדם אקרמן)


בשנת 2018 עברה הפעמונייה בימק"א, לראשונה מאז התקנתה, שיפוץ יסודי על ידי חברה הולנדית. ההימצאות הממושכת באוויר הפתוח ובחשיפה למזגי אוויר שונים, גרמו לבליה ניכרת במערכת כולה. המערכת כולה פורקה והועברה להולנד לשם שיפוץ. בנוסף משך 85 שנה היו בה רק 35 פעמונים עם הצלילים דו, רה, מי, פה, פה דיאז, סול וסול דיאז. היה חסר הפעמון עם הצליל "רה דיאז – מי במול" – שבימנו הם מהווים אותו הצליל ואותו הקליד במקלדת – ובהיסטוריה הרחוקה הם היו צלילים שונים. מיליון הדולר שתרם מיליונר אמריקאי לבניית בניין ימק"א (שנבנה בין השנים 1933-1926) ולרכישת מערכת הפעמונים – אזל. הנהלת ימק"א הבינלאומית החליטה אז, בין השאר, לחסוך בפעמון אחד. הנגינה התאפשרה אך הצליל חסר. עם שיפוץ המערכת כולה יצקו גם את הפעמון החסר (שמשקלו 850 ק"ג) בהולנד, הוא הובא לירושלים והורם במנוף מיוחד לחדר הפעמונים. לאות הוקרה לפעילותו רבת השנים של הנגן גבי שפלר, נחרטו בדפנו הפנימית האותיות GS, ראשי התיבות של שמו. המקלדת המשופצת נענית ביתר קלות לתנופת אגרופיו של הנגן, שקודם נאלץ לחבוש מגיני אצבעות, והרמוניית האקורדים השתפרה.


מגדל ימק"א (צילום: אדם אקרמן)

מגדל ימק"א (צילום: אדם אקרמן)


פעמוניות מרשימות נוספות בעולם נמצאות בערים ליון, אנטוורפן, אסטן, כרונינגן ולונדון. הגדולות בפעמוניות בעולם נמצאות בשיקגו ובניו יורק – ונחשבות למערכת פעמונים "אחיות". שתיהן נוצקו, בדומה לפעמוני ימק"א בשנות ה-1930 המוקדמות וגם באותו מפעל בלונדון "ג'ילט וג'ונסון" (Gillet & Johnson). מערכת הפעמונים בשיקגו נמצאת בכנסיית "רוקפלר ממוריאל צ'יפל" (Rockefeller Memorial Chapel) ומורכבת מ-72 פעמונים שמשקלם הכולל כ-100 טון. הגדול שבהם שוקל 18.5 טון. זהו כלי הנגינה הגדול ביותר שנבנה אי פעם. מערכת "האחות" שלה, נמצאת בכנסיית ריברסייד בניו יורק (Riverside Church) ומורכבת מ-74 פעמונים, כאשר הגדול שבהם שוקל 20 טון.

ובחזרה לפעמונייה בימק"א – ביום שישי הבא, 24.12, ערב חג המולד – ניתן יהיה ליהנות מנגינתו של פרופ' שפלר, במסגרת קונצרט חג המולד המסורתי. מימק"א נמסר כי בקונצרט (בתשלום) השנה ייקחו חלק עשרות זמרים וזמרות ויבוצעו בו שירי ומזמורי חג המולד המסורתיים ועוד. מחוץ לאודיטוריום ולפני הקונצרט, ייערך מופע פעמוני המגדל של ימק"א.


הכותב הוא אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".


הבית החדש שלכם מחכה בלוח הנדל"ן של ירושלים


לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון


תגובות

אין תגובות

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר