הפינה ההיסטורית: פרויקט השימור והייצוב להצלת הכותל המערבי

נפילת אחת מאבני הכותל ב-23 ביולי 2018, במוצאי תשעה באב תשע"ט, תוך סיכון חיי מתפללים הדליקה נורה אדומה בעיריית ירושלים, במינהל השימור ברשות העתיקות ובקרן למורשת הכותל והם החלו בתכנון של טיפול יסודי בחלקו הדרומי של הכותל המערבי. חלק זה של הכותל, שאורכו 63 מטר, נחשף רק בשלהי המאה ה-19, וחפירות יסודיות נערכו במקום רק לאחר שנת 1968 ונמשכו לסירוגין עד 2001. כותל זה, שהוא המשכו של הכותל המערבי, מתחיל בסמוך למעלה המוגרבים ומסתיים בפינה הדרום-מערבית של הר הבית ונמצא כולו בתחום "הגן הארכיאולוגי – מרכז דוידסון".

המייל האדום של "כל העיר" [email protected]

תחילתו של קטע דרומי זה, הנקרא גם רחבת "עזרת ישראל" ונמצא דרומית לשער המוגרבים וצפונית לקשת רובינסון, מהווה מעין המשך מקודש לרחבת הכותל המרכזית (אך אינו מחובר אליו). על פי החלטת הממשלה נקבע הקטע הזה כמקום תפילה לכל זרמי היהדות הלא אורתודוכסים, ואין בו הפרדה בין נשים וגברים. ברחבת "עזרת ישראל" נשמטה האבן והאזור הוכרז "כמבנה מסוכן".

הזרקת חומר חיסון לאבני הכותל (צילום: באדיבות רשות העתיקות – צילומי יניב ברמן)

עם נפילת האבן, הוחל מיד סקר שימור דקדקני של יתר אבני הכותל הדרומי, לייצובם ולהסרת הסכנה להישנות הינתקות אבנים נוספות. העבודות התקיימו בין השנים 2021-2018 מטעם משרד ראש הממשלה ובהשגחתו. בסקר ובמימוש ביצוע מסקנותיו השתתפו ארכיאולוגים, אדריכלים, מהנדסים ומשמרי ומתכנני שימור מטעם רשות העתיקות. המצב הפיזי וההנדסי של כל אבן נבדק באמצעים מודרניים ללא פלישה חודרנית, אלא תוך שימוש בלייזר, קול ורדאר לזיהוי סדקים והתפוררות. נעשה מאמץ לחפש פתרונות לא קונבנציונליים לאיתור סממני הבלאי של האבן והכל תוך עמידה בדרישות הקדושה של האתר.

הכותל המערבי (צילום: באדיבות רשות העתיקות – צילומי יניב ברמן)

בתום שנתיים של עבודה מאומצת טופלו כ-90 אחוז מהאבנים, כשלגבי האבנים הנוספות, הנמצאות בקטע הרגיש של תחום "עזרת ישראל", הוחלט שמשך כל השנה אזור תפילה זה, יהיה תחת מעקב של ניתור ובקרה מתמדת. בכותל הדרומי נספרו 4,577 אבנים, מהן 60 אחוז אבני ענק הרודיאניות. התברר כי אבנים אלו, בנות 2000 שנה, הן השחוקות והסדוקות ביותר. כאלף אבנים טופלו – החללים והסדקים מולאו בחומר מליטה שנוצר על בסיס סיד ואבני גוויל (אבנים לא מעובדות). במאה ה-20 היה שימוש רב בחומר מליטה על בסיס צמנט ופיני ברזל, שגרם נזק לאבנים. אובחנו וטופלו חללים וסדקים פנימיים, שנתגלו מאחורי אבנים שנראו בחזיתן שלמות וללא פגם. העבודה נעשתה בעזרת פיגומים שהוקמו במקביל לכותל (מבלי להשען עליו) – הביאו לשיפור ניכר במצב אבני הכותל הפגועות והצליחו לייצב ולמנוע אפשרות של קריסת אבנים נוספות.

מחפשים את דירת החלומות? הבית החדש שלכם מחכה בלוח הנדל"ן של ירושלים

הכותל וגשר המוגרבים (צילום: באדיבות רשות העתיקות – צילומי יניב ברמן)

ברחבת הכותל המרכזית, שאורכה 57 מטר וגובהה 19 מטר, החלו עבודות השימור והייצוב להיעשות לאחר סקר מקיף שנעשה בין השנים 2010-2009. בקטע רחבת הכותל מזוהים 7 נדבכים מתקופת הורדוס, 4 נדבכים מהתקופה הערבית הקדומה (המאה ה-7 לספירה) ו-16 נדבכים מהתקופה העות'מנית. 17 שכבות נוספות נמצאות מתחת לקרקע. בכותל המערבי נמנו 3,750 אבנים, מהן 490 הרודניות. הכותל המערבי והמונומנטים סביבו (כמו מנהרות הכותל) מהווה את אתר המורשת המתוייר ביותר בישראל ומהידועים ביותר בעולם. מיליוני מבקרים פוקדים אותו מידי שנה, והוא פעיל בכל שעות היממה. כאשר התרבו סימני הבלייה וגברה נשירת חלקיקי אבן וטיח מהקיר, פנתה הקרן למורשת הכותל לרשות העתיקות, לבצע עבודות עיצוב ושימור על מנת להבטיח את ביטחונם של המבקרים ובו זמנית לשמר את מראהו המקורי. בדומה לשימור הכותל הדרומי, קדם סקר מקיף, שהבליט בעיקר את בעיות הנדבכים העליונים. בליית אבנים נגרמה גם מצמחים שהשתרשו בסדקים וזרזה את ניתוק חומרי המליטה בחיבורים שבין האבנים – ולהרחבת אזורי החיבור ביניהם – שנוצלו לקינון בעלי כנף. נעשה מיפוי של כל אבן והובן שחייבים "לחסן" את הכותל בפני פגעי הזמן – זיהום האוויר והמערכת האקולוגית שעלולים לפגוע בו. לעיני צוות המשמרים, עמדו המגבלות ההלכתיות שהטיל רב הכותל: איסור גריעה (לא ניתן להסיר חלק מהאבן), איסור שימוש באמצעים מכניים (כמו פיני ברזל) ואיסור הורדת שיחי צלף קוצני (המסמלים את החורבן).

ציפור בצמחיית הכותל (צילום: באדיבות רשות העתיקות – צילומי יניב ברמן)

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

"כל העיר" ירושלים בפייסבוק

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

בשנת 2009 החלה עבודת תיעוד, מחקר ותכנון ומיפוי כל אבן. בשיטת אל-הרס שאומצה על ידי המשמרים, נקבע שלא תעשה קדיחה לפנים האבן – אלא הזרקה עדינה של חומרים המחקים את הרכב האבן – שתעשה לתוך החללים והסדקים. בסיוע במות הרמה הידרוליות, העולות במקביל לכותל עם עובדי השימור, הזריקו אלו את החומר הנוזל במזרקים מיוחדים למקומות הפגועים. כאשר החומר התייבש הסדק התאחה. העובדים הגיעו לאבנים שידי אדם דורות רבים לא נגעו בהם. במידה ומצב האבן נראה מעורער, נעשה שימוש בפינים מבזלת ומפיברגלס. שיחי הצלף הקוצני הושארו על שורשיהם ונעשה גם מאמץ להשאיר מעט מצמחים אחרים, האופייניים לכותל – שכרון זהוב, מציץ סורי וכתלת יהודה. קיני הציפורים כמו יונים וסיסי החומות הושארו במקום. ישנם כ-90 קיני סיסים, המגיעים בסוף פברואר מידי שנה מארצות אפריקה והכותל הופך לביתם ולמקום התרבותם למשך שלושה חודשים.

צמח בודד בין אבני הכותל אחרי הניקוי (צילום אדם אקרמן)

לסיכום, הכותל על שני חלקיו – המערבי והדרומי – טופל היטב וחזר למצב שימור גבוה של האבנים. באזורי התפילה בשני חלקיו של הכותל האבנים עוברות פעמים בשנה סריקה בהתקרב החגים. הונח בסיס למנגנון לניטור ארוך טווח, מהמידע שנאסף בשני הסקרים, העוקב אחר תהליכי הבלאי וההרס. לאורך כל עבודות השימור בלטה המסירות הרבה, מצידם של כל אלו שנרתמו למלאכת השימור והם ראו בה זכות גדולה וחשו אחריות כבדה במשימת הצלת האבנים שהן נכס תרבותי כלל עולמי.