הספרייה הלאומית החדשה (צילומים: אדם אקרמן, אלברטורס)
הספרייה הלאומית החדשה (צילומים: אדם אקרמן, אלברטורס)

הפינה ההיסטורית: לכבוד השנה ה-130 להקמתה – הספרייה הלאומית בגבעת רם מתחדשת

בסוף 2022 ייפתח בקרית הלאום, מול הכנסת, המבנה החדש של הספרייה הלאומית, זאת בשנת ה-130 לייסודה של הספרייה

פורסם בתאריך: 29.1.22 00:00

הספרייה הלאומית מתחדשת ועוברת לבית חדש: לקראת סוף השנה ייפתח בניין הספרייה הלאומית החדש בקרית הלאום, מול הכנסת, בסמוך לבית המשפט העליון ובשכנות למוזיאון ישראל. אבן הפינה לבית החדש של הספרייה הלאומית הונחה ב-2016 ולאחר 6 שנות בנייה, ירושלים תוכל להתהדר בספרייה מהמתקדמות בעולם. בבניין, שעטיפתו הושלמה, מתבצעות כעת עבודות אינטנסיביות להשלמת כל התשתיות הדרושות להפעלתו. כשעבור עובדי הספרייה הלאומית, השוכנת בבניין ליידי דיוויס בקמפוס גבעת רם, מבצע ההעברה למשכן החדש הוא מורכב ודורש תכנון והערכות מאומצת מאוד.

המבנה החדש של הספרייה, שהוקם בהשקעה כספית של 200 מיליון דולר, שמחציתה מתרומה של משפחת רוטשילד ("קרן יד הנדיב") ומחציתה ממומנת על ידי המדינה והאוניברסיטה העברית, מותאם יותר לגוף הלאומי המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של מדינת ישראל ושל תרבות העם היהודי. משרד אדריכלי-העל השוויצרים הרצוג ודה מרון ונציגיהם בארץ, האדריכלים אמיר מן ועמי שנער, הצליחו להקים בניין ייחודי, שאינו מאפיל על המבנים הסמוכים לו שהם מסמלי המדינה. הם יצרו את פרויקט מבנה הדגל בתרבות הישראלית, העצמתי והמכובד מבחוץ, ומבפנים כולל את שיאי המודרניזציה בתחום ספריית על מתקדמת והמאופיינת בחללים ידידותיים, עם הנגשה מהירה לחומר המבוקש.


מבט מלמעלה על הספרייה הלאומית החדשה (צילום: אלברטורס)

מבט מלמעלה על הספרייה הלאומית החדשה (צילום: אלברטורס)


שטח הספרייה הוא 45 אלף מ"ר, במגרש שגודלו 16 דונם. המבנה כולל 10 קומות: 6 מעל הקרקע ו-4 מתחת, גג כעור כלפי השמים עם צוהר ענק, שדרכו חודר אור טבעי לאולם הקריאה הראשי ולמפלסים מתחתיו (שגם בהם ישנם פתחים מעוגלים) ומעקות מדרגות ספירליות. במבט ממעוף ציפור נראה הבניין כאטום מבחוץ בחלקו העליון, כמו ספר שנפתחו דפיו או כמגילה שנפרשה. הבניין ידידותי לסביבה – מבנה אקולוגי ירוק מתקדם, השואף לצמצום צריכת אנרגיה לא טבעית. מתחתיו נמצא מצבור סלעים תת קרקעי, המשמש לבידוד וגורם להורדת הטמפרטורה בקיץ, פנלים סולאריים הוצבו לקליטת קרני השמש ומערכות כיבוי אש בגז הוכנו לשעת חרום, על מנת לצמצם ככל האפשר שימוש בזרנוקי מים לכיבוי אש, שבמקרה שריפה עלולים לפגוע קשות בתכולת האוספים.


בניית אולם הכניסה בספריה הלאומית החדשה (צילום: אדם אקרמן)

בניית אולם הכניסה בספריה הלאומית החדשה (צילום: אדם אקרמן)


הבניין הבוהק בלובן, בנוי לא מאבן ירושלמית – מקרה יוצא דופן מאז חוק הבנייה באבן מהתקופה הבריטית – אלא מתרכובת של אבן גיר טחונה עם בטון המדמה את צבעה של האבן הטבעית הלבנה. נבנו חללי תצוגה לתערוכות מתחלפות ולתערוכה קבועה על תולדות הספרייה הלאומית משנת יסודה ב-1892. באודיטוריום שנבנה ישנם 450 מקומות והקיר האחורי שלו מזכוכית, מאפשר ראיית הגינה והעצים המקיפים את המבנה. בקומות הקרקע יהיו מאוחסנים, מאובטחים ומאוקלמים אוספי הספרים. במחסנים יהיו כ-1.8 מיליון הספרים שברשות הספרייה. הוטמנו גם מכלים ענקים שהספרים הנתונים בהם יהיו בשליטה רובוטית להזמנת ספרים. מערכת ממוחשבת בעלת זרוע אוטומטית תזהה את המספר הסידורי של הספר ותשלוף אותו מהמכלים וגם תחזיר אותו למקומו. זוהי התקדמות מהפכנית בהשוואה להזמנת ספר בבניין הספרייה בגבעת רם, שבו לאחר מילוי טופס ההזמנה, חלפה כשעה עד שהגיע הספר המוזמן. כמו כן, בספרייה החדשה תבוטל החלוקה של אוספי הספרים לארבעה תחומים (יהדות, אוסף ישראל, אוסף האסלם והמזה"ת ואוסף מדעי הרוח הכללים) שהיתה נהוגה בגבעת רם. בספרייה החדשה הפריטים ירוכזו בחלל ענק אחד עם כניסות ומעברים פנימיים. תהיה גם יותר פריסה וחשיפה למאגר העצום שבידי הספרייה, שרשומים בה למעלה מחמישה מיליון פריטי דפוס וארכיון. בבניין יהיו כ-500 עמדות קריאה ולמעלה מ-300 אלף פריטים יוצגו על מדפים פתוחים ובאולמות הקריאה במפלסים מעל לקרקע – ואילו חצי הקומה שמתחת לקרקע תוקדש לאוספים נדירים. מדפי הספרים הטבעתיים באולם הקריאה הראשי שממוקמים בשיפוע קל כלפי המרכז יקיפו את הפתח המעוגל השופע באור הבוקע מן הצוהר הפעור.


האולם המרכזי בספריה הלאומית החדשה (צילום: אדם אקרמן)

האולם המרכזי בספריה הלאומית החדשה (צילום: אדם אקרמן)


במשכן החדש תהיה יותר הבלטה והנגשה לאוספים הנדירים של כתבי יד וספרים ייחודיים. בספרייה הלאומית ניתן למצוא חיבורים מקוריים של הרמב"ם, דפים מספריו של יעקב בן אשר (מתוך "ארבעה הטורים"), תנ"ך כתר דמשק, הגניזה האפגנית, מחזור נירנברג (נכתב ב-1331), מחזור ווורמס, ומחזור רומא, הגדת נירנברג השנייה, הגדת רוטשילד ועוד. הספרייה עשירה בספרי דפוס מהראשונים שהודפסו באירופה. מהעידן החדש ישנם פריטים נדירים כמו: המנון המדינה הכתוב בידי נפתלי הרץ אימבר, כתבי פרנץ קפקא, מסמכי הזיכוי מפרשת דרייפוס וקובץ מהגותו הפילוסופית-דתית של המדען אייזיק ניוטון. בולטים ארכיונים מעשירים של אישים וביניהם: מרטין בובר, גרשום שלום, חיים גורי, אורי צבי גרינברג ויזהר סמילנסקי. ארכיונו של אלברט איינשטיין, כפי שנכתב לא מכבר בטור זה, עבר לבניין נפרד בגבעת רם.


פינה מסוגננת בבניין הספרייה הלאומית החדש (צילום: אדם אקרמן)

פינה מסוגננת בבניין הספרייה הלאומית החדש (צילום: אדם אקרמן)


בניין ליידי דיוויס שירת 62 שנה כספרייה הלאומית, והיווה אחת התחנות הארוכות בגלגולי נדידתה של הספרייה בירושלים. כאשר נחנך הבניין ב-1960 בקמפוס גבעת רם, הוא נחשב למודרני ועומד בכל צורכי ספרייה לאומית. ברם, בשני העשורים האחרונים החל מצבו הפיזי להידרדר, רבו התקלות במערכות החשמל, המים, מיזוג האוויר והאיטום. התגלה צורך דחוף בבדק בית יסודי ויקר או במעבר למשכן חדש ומודרני. כאשר בשנת 1995 הועלתה ההצעה על ידי משפחת רוטשילד, לתרום לבניית בניין חדש החלה היוזמה לשתף את מדינת ישראל בבעלות משותפת על הנכס הלאומי עם האוניברסיטה העברית. ב-2008 שינתה הספרייה את מעמדה ל"חברה לתועלת הציבור" וב-2011 נחתמה האמנה שהפכה את המדינה, לשותפה ב-50 אחוז ממניות הספרייה. כך נסללה הדרך לבניית משכן חדש – ומדינת ישראל תרמה את השטח בקרית הלאום להקמת ספרייה לאומית מודרנית.

 

 

בבניין הספרייה הלאומית המיושן החלה מהפכה דגיטלית בשנת 2007. האגף להנגשה דיגיטלית מנגיש ללא תשלום סריקות מלאות של ספרים וכתבי עת לגולשים ברשתות האינטרנט. עד כה כ-150 אלף ספרים עברו דיגיטציה. תהליך הדיגיטציה של כתבי היד, המונים כ 100 אלף, וכן הסתיים התהליך לגבי העיתונות. מיליון הצילומים הנמצאים במלאי הספרייה, רובם כבר דיגיטליות וכך גם כ-280 אלף פרטי הקלטות וקטעי מוזיקה, שהם חלק מארכיון הצליל הנקרא "הזיכרון המוזיקאלי" של העם היהודי. חלקים נכבדים מאוסף 18 אלף המפות שברשות הספרייה, עברו גם הם דיגיטציה. התהליך יימשך ביתר שאת במבנה הספרייה החדש, שנבנה לקראת חידושי המאה ה-21, ומותאם עם אמצעים טכנולוגיים להגברת הנגישות לציבור בישראל ומחוצה לה.


הספרייה הלאומית בגבעת רם (צילום: אדם אקרמן)

הספרייה הלאומית בגבעת רם (צילום: אדם אקרמן)


ומעט היסטוריה: בשנת 1892, לפני 130 שנה, ביוזמתם של חוגי המשכילים בירושלים ואנשי חובבי ציון במזרח אירופה, הוקמה הספרייה הראשונה בבית עמיאל, סמוך למגרש הרוסים. אנשי חובבי ציון וחברי לשכת בני ברית, סברו כי ספרייה היא מהסמלים החשובים של תחייה לאומית. התרומה הראשונה הגדולה היתה של ד"ר יוסף חזנוביץ, ציוני מביאליסטוק ברוסיה, שתרם לירושלים את ספרייתו על 8,000 הספרים שבה. הספרייה נקראה אז "מדרש אברבנל", על שם פרשן מקרא ושר האוצר בבית המלוכה הספרדי, שעמד בראש גולי ספרד (ב-1892 מלאו 400 שנה לגירוש). ב-1902 בית המדרש עבר למבנה קבע ברחוב החבשים ונקרא "ספריית בני ברית". בשנת 1913 הקונגרס הציוני הכיר בספרייה כבסיס לספרייה לאומית. ב-1925 הועברה הספרייה לרשות האוניברסיטה העברית בהר הצופים ושמה הוסב ל"בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי". עם פרוץ מלחמת העצמאות אוניברסיטת הר הצופים הפכה למובלעת והקשר עמה נשמר בעזרת שיירה דו שבועית שסיפקה אספקה להר – ובירידתה הובילה ספרים מבית הספרים הלאומי לבניין נוטר דאם. הספרים השתמרו שם, עד בניית הקמפוס בגבעת רם והשלמת בניין ליידי דיוויס.

  • הכותב הוא אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון


תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת
  1. שלומי

    חבל רק שהמציאו תפקיד חדש ופוליטי לספריה הלאומית, למי שאינו ראוי ולא מתאים לכך, ושמו כידוע שי ניצן.
    מנדלבליט אמר עליו "שהמניאק מחזיק אותו בגרון", אז איך עכשיו קיבל את המינוי?
    מיסדי הספריה לא חלמו שיהרסו להם אותה עם מינוי שכזה. אני אישית משתמש רבות בספריה לצורכי מחקר, ומברך על כל התקדמות בה.

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר