פסל עץ הסיסים בעיר העתיקה, סיסים מרחפים באזור הכותל, סיסים מעל הכותל המערבי, סיס על כף היד של אמנון האן (צילומים: אמנון האן, עיריית ירושלים, לותר שיפלר, עינבל לוי)
פסל עץ הסיסים בעיר העתיקה, סיסים מרחפים באזור הכותל, סיסים מעל הכותל המערבי, סיס על כף היד של אמנון האן (צילומים: אמנון האן, עיריית ירושלים, לותר שיפלר, עינבל לוי)

הפינה ההיסטורית: מושבת הסיסים העתיקה בכותל המערבי

מזה עשרות שנים, בין אבני הכותל המערבי, ניתן למצוא כ-90 קינים של סיסי החומות, שהמושבה שלהם בקודש הקודשים של העם היהודי היא מהעתיקות הידועות בעולם

פורסם בתאריך: 5.2.22 11:04

בין אבני הכותל המערבי נמצאת מושבת הסיסים העתיקה ביותר שידועה בעולם. הסיסים, שבשם המלא נקראים סיסי החומות, כשמם כן הם. ציפורים אלו אוהבות לקנן בחומות העיר העתיקה, בגגות בניינים ישנים, בצריחי מסגדים וכנסיות. הן מבלות מרבית חייהן באוויר, אוכלות, ישנות ומזדווגות, ובשל כך התנוונו רגליהן. הסיס אינו מסוגל לעמוד על הקרקע ואף לא לנתר ולהתרומם חזרה. אי לכך, אתרי הקינון שלהם חייבים להיות במקומות גבוהים ובקירות אנכיים ולשם המראה הם "נופלים" מספר מטרים מטה וכך צוברים את המהירות הנחוצה להמראה. כאשר הסיסים באוויר, הם "מלכי השחקים", למרות שמשקלם הוא כ-40 גרם בלבד. מהירותם מגיעה ל-120 קמ"ש, (הם גומאים 750 ק"מ ביום נדידה), הווירטואוזיות שלהם מדהימה. הצעירים שביניהם מבלים שלוש שנים רצופות בתעופה, מבלי לנחות פעם אחת! הסיס הוא ציפור "עירונית", בגווני שחור-אפור, שניתן לראותה חולפת כרוח מעל הגגות בין הקומות העליונות של בתי העיר, תוך השמעת קולות רמים של צווחות ושריקות. אמן תעופה זה מקנן במבנים הסמוכים לאדם ומחפש סדקים בקירות, מרווחים בגגות של רעפים ובתי תריסי הגלילה – וכך מימי קדם בחרו הסיסים את חגווי הסלע שבכותל המערבי. מזונם העיקרי הוא חרקים מעופפים ולכן הסיסים נחשבים למדביר ביולוגי יעיל וידידותי.


סיסים מרחפים באזור הכותל (צילום: אמנון האן)

סיסים מרחפים באזור הכותל (צילום: אמנון האן)


בכותל המערבי ישנם כ-90 קינים של סיסים. עבודת המיפוי המחקרית עליהם החלה בשנת 2002 על ידי חוקר הסיסים אורליך טיגס מגרמניה, שקיים תצפיות ממושכות במקום. בחודשי החורף הסיסים מבלים בדרום יבשת אפריקה, ואת הנדידה צפונה לעבר ישראל יחלו בפברואר. אל ארצות אירופה, הם יתחילו להגיע באפריל ולסקנדינביה במאי. הם מגיעים לירושלים מידי שנה, בדיוק מדהים סביב ה-28 לפברואר. מאחר שהסיסים מאריכים ימים (עד 20 שנה ומעלה), הבוגרים שבהם זוכרים היטב את מקום קיניהם וכך הם חוזרים לכותל מימי בית המקדש השני – כן היה בוודאי היה לגבי כתלי בית המקדש הראשון. הם נחשבים למבשרי האביב, והנביא ירמיהו שחי בירושלים לפני כ-2,500 שנה, התפעל מהדיוק הרב של הופעת הציפורים הנודדות בשמי הארץ ואמר: "… גם חסידה בשמים ידעה מועדיה ותור וסיס ועגור שמרו את עת בואנה…" (ח' ז'). הסיס נקרא גם "ציפור 100 הימים", כי משך שהותו בישראל הוא כמאה יום, שלאחריהם ישוב ביוני לאפריקה עם צאצאיו. דיוק זה ומיפוי קיניהם הביא ליוזמה לקיים מדי שנה, מראשית מרץ 2008, טקס חגיגי של קבלת פניהם של הסיסים ברחבת הכותל. הטקס התקיים בנוכחות רב הכותל וראש עיריית ירושלים, תלמידי בתי ספר הלומדים על ציפורים ואנשי החברה להגנת הטבע. הטקס נערך בשעות בין הערביים, כאשר הסיסים שבים לקיניהם ומרחפים מעל ראשי המתפללים וקריאותיהם מהדהדות מעל ראשי המתכנסים. הנואמים העלו על נס את שמירת הטבע והגנת הציפורים והסיסים בפרט – וזאת בשל הירידה המשמעותית שחלה בעשורים האחרונים במספרם בכל ארצות קינונם. משנת 2017 הטקס אינו מתקיים, מאחר והקרן למורשת הכותל החליטה לא לאפשר קיום טקסים, שאינם בעלי אופי דתי באזור הכותל המערבי.


פסל עץ הסיסים (צילום: אמנון האן)

פסל עץ הסיסים (צילום: אמנון האן)


לסיסים יש מעריצים רבים בכל ארצות נדודיהם, אך רק בירושלים הוקם פסל לכבודם. בשנת 2016 נחנך בגן מוריסטן של בית החולים סנט ג'ון לעיניים, ברובע הנוצרי בעיר העתיקה, פסל ברונזה הנקרא "עץ התקווה". הפסל הוא דמוי עץ זית עתיק, שבין ענפיו יצוקים 150 פסלוני סיסים בגודלם הטבעי ובמצב תעופה. הפסל הבריטי מארק קורת', התבקש להקים פסל בגן, והוא החליט ליצור פסל של עץ זית. בהשראת קינון הסיסים בכותל ושובם מידי שנה לארץ הקודש ומעופם הדינמי, יצר במקום עלים 150 סיסים. קורת' ראה בסיסים, אוהבי החרות ולא מוגבלים על ידי גבולות, סמל של תקווה ואחוות עמים בין שלוש הדתות המונותאיסטיות. בגן הוקמו גם קינים לסיסים חיים – ואלו הגיעו למקום ומקננים בהם. פסלוני שלושה סיסים מברונזה, מעטרים את הקיר הפנימי של הגן ומסמלים את היהדות, האסלם והנצרות, שאתריהם הקדושים נמצאים במרחק הליכה מהמוריסטן. הקמת פסל "עץ התקווה" מומנה בעזרת תרומה של נדבן יהודי מקנדה, פרופ' מיכאל (מייק) דן, הפועל לקידום השלום במזרח התיכון.


סיסים מעל הכותל (צילום: לותר שיפלר)

סיסים מעל הכותל (צילום: לותר שיפלר)


ביוזמתו של פרופ' יוסי לשם, מומחה בעל שם עולמי לחקר ציפורים מאוניברסיטת תל אביב, התקיים ב 2019 בירושלים, יום עיון בנושא ציפורים, תוך דגש על הסיסים. אורח הכבוד היה ריקי ארנולד, אסטרונאוט נס"א וצפר נלהב. מירדן הגיע גנרל מנסור אבו-ראשד, יו"ר עמותת איכות הסביבה בארצו. בין הנואמים בכנס היו אלוף דורון אלמוג, יו"ר קרן דוכיפת (שנבחרה לציפור הלאומית של ישראל); אמנון האן, יו"ר עמותת ידידי הסיסים ונציגי חיל האוויר. הפסל מארק קורת', שהוא גם טייס חובב, הוביל מטס תחת השם "תקווה" של תשעה מטוסים קלים, בשמי ירדן וישראל – תוך סיבוב מיוחד מעל ירושלים. שנים מהמטוסים היו מירדן והיתר הגיעו מאנגליה בדרכי הנדידה של הסיסים. בכנס נצפו תצלומיו הנהדרים של הצלם הגרמני לותר שיפלר, המתמחה בצילומי מסלולי הנדידה של הסיסים ובתיעוד נוכחותם ו"ריקודיהם" בשמי הכותל המערבי.

 

 

העיר תל אביב, שבשנת 2018 נבחרה לארח כנס בינלאומי על סיסים, מצטיינת במודעות הולכת וגדלה בצורך לשמר מבנים בהם מקננים סיסים, ובדאגה להתקנת תאי קינון על גגות בניינים חדשים. עיריית תל אביב הקציבה תקציב מיוחד לכך, וזאת לאחר הכרזת אונס"קו על העיר הלבנה כאתר מורשת עולמי ושמירת הטבע העירוני. מיזם שיקום הסיסים אומץ על ידי הרמטכ"ל לשעבר, גדי איזנקוט ותריסר אלופי המטה הכללי. במסגרת יוזמה הנקראת "צבא הגנה לטבע" – נעשתה פעילות תחת הכותרת "מחזירים את הסיסים לקריה ולשרונה". חיילי הקריה סייעו בביצוע סקר סיסים מקיף עם צפרים ותלמידי בתי ספר. תאי קינון ראשונים לסיסים, הותקנו בשנת 2007 בבית ספר "כצנלסון" בגבעתיים, שהוא המוביל בין בתי-הספר בארץ, בקידום הקשר בין תלמידים לעולם החי העירוני. סיסים פצועים מטופלים במסירות רבה, בבית החולים לחיות בר הנמצא בספארי ברמת גן.


סיס על כף ידו של יו"ר ידידי הסיסים אמנון האן (צילום: עינבל לוי)

סיס על כף ידו של יו"ר ידידי הסיסים אמנון האן (צילום: עינבל לוי)


הראשון שהתקין תאי קינון לסיסים בירושלים, כבר בשנות ה-70 היה פרופ' אוריאל ספריאל, ראש המחלקה לזואולוגיה באוניברסיטה העברית, ששכנה אז בבניין התנ"ך (הצמוד לבית העירייה הישן ברחוב יפו). מתחת לגג הבניין ישנם משולשים עם חורי הצצה מחרס, בהם הוא הניח ארבע קופסאות קינון. לשמחתו הגיעו הסיסים וקיננו בהן. ניתן היה לצפות מהגג בתרגילי התעופה, שעשו הגוזלים, עד הקפיצה הגורלית מהקן לתחילת חיים עצמאיים.


  • הכותב הוא אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון


תגובות

אין תגובות

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר