הפינה ההיסטורית: המוזיאון לתולדות הרפואה בהדסה עין כרם

בעת הזו, כאשר נושא הבריאות מזה שנתיים, עומד בראש מעיינו של כל אזרח – ומניעת הדבקות ודאגה לחיסון נגד הווריאנטים השונים של הקורונה היתה ליעד ראשי של המדינה – מעניין לבקר במוזיאון איכותי לתולדות הרפואה, הנמצא בבניין בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בהדסה עין כרם.

המוזיאון, והאוסף להיסטוריה של הרפואה, נמצא בקומה ה-3 של הספרייה הלאומית לרפואה ע"ש ברמן, והוא חלק ממנה. הספרייה, שהיא מהמתקדמות בסוגה בעולם, החלה לפני חמש שנים בתהליך דיגיטציה מזורז. כיום נותרו רק כ-7,500 ספרים על המדפים, מהאוסף של תולדות הרפואה. הספרייה צמצמה את שטחיה הפיזיים, אך הרחיבה והגדילה את אוספיה האלקטרונים. קבצים דיגיטליים החליפו את כרכי הדפוס שדוללו מהמדפים. כך התפנו מרחבים לטכנולוגיות לימוד וחדרי ועבודה קבוצתית. הוקם חדר למציאות מדומה – והמטרה היא לחשוף את הסטודנט לטכנולוגיות חדשות. בספרייה נערכים גם אירועי תרבות, סדנאות ומתקיימות הדרכות למאות סטודנטים.

יש לציין כי בשנת-1966 צורפה הספרייה לפקולטה לרפואה בקמפוס הדסה, ולבניינה החדש – שנבנה מכספי תרומת משפחת ברמן מארצות הברית – היא הועבר בשנת 1975.

ראשיתו של המוזיאון לתולדות הרפואה היתה באוסף הפרטי של הרופא ד"ר ישעיהו פלשקס – שעלה מאוסטריה ב-1938 והתיישב בתל אביב. ב-1957 הוא הקים בבית הרופא בתל אביב מוזיאון שהתבסס על אוספו הפרטי וארכיונים פרטיים של רופאים. לאחר מותו הועבר האוסף למכון לתולדות הרפואה שליד בית שטראוס בירושלים. עם סגירת בית שטראוס ב-1985 והעברתו לבית הספר לרפואה בהדסה עין כרם – הופקד על טיפוחו של האוסף היסטוריון הרפואה פרופ' יהושע ליבוביץ. תלמידו, פרופ' שמואל קוטק, אף שפרש לגמלאות והגיע כיום לגיל 90 – ממשיך לאסוף ולטפח את המוזיאון.

אחת ממכונות הא.ק.ג הראשונות שהיו בארץ (צילום: אדם אקרמן)

המוזיאון מחולק למדורים שונים מתחומי הרפואה. האוסף מציג כלי ניתוח מתקופות שונות, אמצעי חיתוך ששימשו בבריתות המילה, מכשיר רנטגן מהראשונים בארץ. כאשר הגיע המכשיר לירושלים בשנות ה-1920, סכנות החשיפה לזמן ממושך לקרני רנטגן, לא היו עדיין ידועות. השתמשו בו לא רק רופאים אלא אמנים, שרצו לבדוק את מבנה הגוף – ואפילו חנות נעלים החזיקה מכשיר רנטגן, כדי שהלקוחות יוכלו לערוך התאמה בין כף רגלם לנעל – בלא לטרוח לחלוץ את הנעל. מושכים את העין כלים עתיקים להתזת דם, מכשור מיושן מאד לטיפול בעקירת שיניים (להפחתת תחושת הכאב, נעשה טשטוש המטופל באדי אתר). בולטת בתצוגה, מכונת א.ק.ג מסורבלת וכבדה, מציודו של רופא ירושלמי, שהיה מגיע עמה עד בית הנבדק (הבדיקה ארכה כשעתיים).

סטטוסקופים ישנים (צילום: אדם אקרמן)

הדגש במוזיאון הוא על הרפואה היהודית, אף מובלט מאוד בתצוגה נפרדת, פועלו של מבשר האנטומיה המודרנית – אנדראס וסאיליוס – שבשנת 2014 מלאו 500 שנה להולדתו. וסאיליוס שנולד בבריסל והיה לפרופ' באוניברסיטת פדואה היוקרתית באיטליה – היה הראשון שהחל לנתח גופות בני אדם מתים – ומרד בשיטה הקדומה של היווני גאלנוס, שהתבססה על ניתוחי בעלי חיים. דפי הענק מספרו ("על מבנה גוף האדם") – שהיה בסיס לכל כירורג – מעוררים השתאות בקרב המבקר, בשל האיורים האנטומיים המדויקים. מאחורי אחת הוויטרינות במוזיאון, נמצא גם הציור הידוע המראה את הרגע הדרמטי שבו מרד וסאיליוס בדוגמות הכנסייתיות והחליט בנחישות לנתח את גופת המת הראשונה, שהיתה מונחת לפניו.

קוצב לב (צילום: אדם אקרמן)

פינה מיוחדת במוזיאון מוקדשת לזיגמונד פרויד (1939-1856), שהיה לאבי הפסיכואנליזה. פרויד היה ב-1937 חבר כבוד של "ההסתדרות הרפואית העברית בארץ ישראל", וזו סייעה לו לברוח מאוסטריה עם התגברות הנאציזם ולמצוא מקלט באנגליה. בנוסף למדליה עם דיוקנו וספרו "פשר החלומות" – מוצגים מכתבים בכתב ידו מהתכתבותו עם ההסתדרות הרפואית בארץ.

אנדריאס ואסיליוס מבצע את הניתוח הראשון בגופת אדם (צילום: אדם אקרמן)

גביע בית חולים רוטשילד (צילום: אדם אקרמן)

תצוגה של פרטי תולדות הרפואה נמצאת גם בכניסה לספרייה, עם תמונות התלויות בחדר המדרגות, מתוך ספרים נדירים מספריית המוזיאון. בארון תצוגה עם תערוכות מתחלפות, בולטת זו המספרת על רופא המושבות הראשון הלל יפה, שעלה מאוקריאנה ב 1891. ד"ר יפה טיפל במסירות בחולי המלריה, שהפילה חללים רבים. הוא הצליח באמצעים דלים להקים מערך מניעתי, לצמצום ממדי מחלת הקדחת ומחלות זיהומיות כמו טיפוס הבהרות ודיזנטריה.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

התצוגה במוזיאון מצטיינת גם באוסף של קמיעות, חמסות, לחשים וכוסות שתייה ממי מעיינות. ישנו אוסף נכבד של תווי-ספר (אקס ליבריס) של רופאים שהזמינו אותם עבור ספריהם, וכן קיים מאגר של מדליות של רופאים ואנשי מדע. בתצוגה בולט גביע כסף שהוענק ב 1854 על ידי משפחת רוטשילד לקונסול אוסטריה בירושלים, שסייע לבית החולים שבו תמכה המשפחה בעיר העתיקה. לימים עבר בית החולים לרחוב הנביאים, והיווה את היסוד למרכז הרפואי הדסה.

ציוד רפואי ישן (צילום: אדם אקרמן)

חוויה מעשירה מהווה חדר הספרים הנדירים, הכוללים כתבי יד מהמאה ה 16 ועד ה 19. זהו חדר שניתן לבקר בו רק בתיאום מיוחד, ומאוחסנים בו כ-1500 ספרים נדירים. הספרים נמצאים בטמפרטורה מיוחדת ואחידה, והתאורה מותאמת להגנה מאור חזק. בין הספרים כתבי יד בני מאות בשנים של הרמב"ם בנושא רפואה. יצוין גם כי בחדר הקריאה הרגיל ישנו אוסף נכבד מ-11 ספרי הרפואה שכתב ומחקרים שנעשו במרוצת הדורות על תורתו הרפואית. בין הספרים הנדירים, ישנו עותק מספרו של ד"ר פרדריך פוליצקי – "מרפא לעם", שנכתב בגרמנית ותורגם ב-1842 לעברית – וכולל עצות רבות לבעיות רפואיות שכיחות. לאזכור מיוחד באוסף הנדיר, ראוי לציין את ספרו של טוביה כהן כץ (1729-1652) "מעשה טוביה". היתה זו האנציקלופדיה הרפואית העברית הראשונה, שהפכה לרב מכר היסטורי. הספר חובר ב-1707 עם איורים מפורטים על אנטומיה והיגיינה, זאת בנוסף לפרקים על אסטרונומיה ובוטניקה. טוביה היה לרופא החצר של מספר סולטנים עות'מאנים וזכה לתהילה רבה. בשנת 1714 עבר להתגורר בירושלים, ונשאר בה עד פטירתו. הוא נקבר בהר הזיתים. בין הספרים העתיקים, נמצא גם כתב יד עברי מאויר מהמאה ה-15 של הרופא והפילוסוף הפרסי אבו סינא. זהו תרגום ספרו של אבו סינא "הקנאון של הרפואה" – 14 כרכים ששימשו משך 500 שנה כספרי עזר חשובים לרופאים.

כלי רפואת שיניים בראשית המאה שעברה (צילום: אדם אקרמן)

הרפואה המודרנית התקדמה עם טיפולים חדישים לאור התפתחות הידע במדעי החיים והמצאת תרופות מגוונות, פרי מחקרי מעבדות משוכללות, אך מצוקת הגוף והנפש והניסיונות לפתור אותן לא השתנו. הביקור במוזיאון ממחיש כי ההתקדמות במדעי הרפואה מבוססת על הישגים מדורות קודמים.

• הכותב הוא אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".