ביטאון תחנת קול ירושלים 'הגלגל', מיזם מקלט הרדיו ליד כיכר ספרא, שלט אולפן הרדיו ברחוב הלני המלכה (צילומים: אדם אקרמן)
ביטאון תחנת קול ירושלים 'הגלגל', מיזם מקלט הרדיו ליד כיכר ספרא, שלט אולפן הרדיו ברחוב הלני המלכה (צילומים: אדם אקרמן)

הפינה ההיסטורית: קול ירושלים – תחנת הרדיו הראשונה בארץ

בין השנים 1936 ל-1948 פעלה מירושלים תחנת הרדיו הראשונה בארץ ישראל, שפעלה בחסות המנדט הבריטי ובפיקוחו. שעת השידור 'השעה העברית' גרמה להתרגשות רבה ביישוב העברי של קום המדינה, אך לא כולם הסכימו עם קיומה של התחנה ויעיד על כך פיצוץ התחנה על ידי האצ"ל בשנת 1939

פורסם בתאריך: 23.4.22 14:20

תחנת הרדיו 'קול ירושלים', הראשונה שפעלה בארץ ישראל, החלה את שידוריה במרץ 1936, כתחנה מנדטורית. שידוריה נמשכו 12 שנים ברציפות, עד לאחר הכרזת המדינה ב-1948. למעשה, עם עזיבת הבריטים, היו שתי תחנות רדיו – התחנה בירושלים היתה "קול ירושלים הישראלית" והתחנה השנייה היתה "קול ישראל" בתל אביב (והיא היתה זו ששידרה את הכרזת העצמאות).


הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר בזמן אמת"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 המייל האדום של "כל העיר" [email protected]


לאחר תום הקרבות של מלחמת השחרור והתבססות השלטון הישראלי בירושלים – עברו בהדרגה כל התשתיות ואנשי המקצוע של "קול ירושלים" ל"קול ישראל" – והתחנה הישראלית הממלכתית אמצה אף את תדר השידור של קול ירושלים. המעבר היה חלק, אך המיזוג המוחלט היה רק ב-1950. המילים הבוקעות כיום בתחילת כל מהדורת חדשות – "קול ישראל מירושלים" – חובק בתוכו את "קול ירושלים" ואת "קול ישראל".


מיזם מקלט הרדיו ליד כיכר ספרא (צילום: אדם אקרמן)

מיזם מקלט הרדיו ליד כיכר ספרא (צילום: אדם אקרמן)


ההסכמה הבריטית לפתיחת שידורי רדיו בשלוש שפות – אנגלית, ערבית ועברית – נבעה מרצון לשלוט בדעת הקהל ובקשר עם האזרחים, ונתינת כלי ביטוי הסברה עצמתי בידי שלטונות המנדט. משרד החוץ הבריטי שוכנע כי שידורים בחסותו ובפיקוחו של הנציב העליון ימנעו הקמת תחנה פרטית, שתקשה על השלטונות לפקח עליה וכן יסייעו להילחם בתעמולה הרוסית הבולשביקית והאיטלקית הפשיסטית, שהדיהם החלו להגיע לארץ. הוחלט כי מחלקת הדואר והטלגרף – בדומה לנעשה בבריטניה על ידי ה-BBC – התקציב העיקרי של תחנת השידור – יושג על ידי גביית אגרה על אחזקת מקלטי רדיו. על פי נתוני ממשלת המנדט היו בארץ כ-11 אלף מכשירי רדיו, אך הם הניחו בצדק, שתחילת השידורים תביא תאוצה ברכישת מקלטים. אמנם כך היה, וכעבור שנת שידור אחת הוכפל כמעט מספרם של מחזיקי מקלטים. בשנת 1940 דווח על 37 אלף בעלי מקלטים וב-1941 עלה מספרם ל-50 אלף.


'הגלגל' - ביטאון תחנת 'קול ירושלים' (צילום: ללא)

'הגלגל' – ביטאון תחנת 'קול ירושלים' (צילום: ללא)


עם פתיחתה של התחנה נקבעו שעות שידור ספורות, שמתוכן שעה וחצי היו באנגלית, שעה וחצי בערבית ושעה בעברית – שפת המיעוט (היישוב היהודי מנה ב-1938 כרבע מיליון נפש – לעומת למעלה ממיליון לא יהודים. "השעה העברית" עוררה התרגשות רבה בקרב היישוב, כשלראשונה נשמע דיבור עברי ברשות הרבים. היה זה אירוע היסטורי-לאומי, שרבים ראו בו צעד לקראת הקמתה של מדינה יהודית. ביריד הבינלאומי שהתקיים בתל אביב לפני 90 שנה ב-1932 – פעלה למשך 20 יום תחנת רדיו דוברת עברית – אך באותה שנה היו בארץ רק כ-850 מקלטים ורישומם לא ניכר בקנה מידה ארצי. פתיחת שידורי "השעה העברית" הסדירה, היתה לנדבך חשוב בהגשמת המפעל הציוני. הגדיר זאת היטב איתמר בן אב"י "הילד העברי הראשון", שראה ב"קול ירושלים" חיבור בין היישוב הציוני בארץ לעברית התנכ"ית – מעין התגשמות חזון תנכ"י. כאשר נשמעו המילים "ירושלים מדברת" בפתיחת השידורים מפי הקריין העברי – זלגו דמעות אצל רבים מהמאזינים המבוגרים, והם לחצו יד רעהו בברכת "שהחיינו".


האנטנטת ברמאללה (צילום: באדיבות מרדכי מוטקה נאור)

האנטנות ברמאללה (צילום: באדיבות מרדכי מוטקה נאור)


המשדר הראשי הובא באונייה מאנגליה והוצב על גבעה נישאת, מצפון לרמאללה (כ-17 ק"מ מירושלים). באותם זמנים רווחה ההנחה כי תחנת שידור זקוקה לאנטנה גבוהה מאוד, ושתי האנטנות שהוקמו, היו בגובה 100 מטר. אולפני השידור מוקמו במלון פאלאס (כיום וולדורף אסטוריה), שנמצא כמתאים הודות לקרבתו למלון המלך דוד (בו שכנה מפקדת המנדט) ולבניין ימק"א. לטקס פתיחת השידורים ב-20 במרץ 1936, הוזמנו כ-300 נכבדים: ראשי עיריות, דיפלומטים בכירים, אנשי דת וראשי עדות. הסוכנות היהודית יוצגה על ידי יו"ר ההנהלה דוד בן גוריון ולצידו ישבו ראש עיריית תל אביב מאיר דיזנגוף, שופט בית המשפט העליון דב פרומקין וראש מחלקת ההתיישבות של ההנהלה הציונית ארתור רופין. הטקס נפתח על ידי הנציב העליון ארתור ווקוב – בנגינת ההמנון הבריטי. ווקוב הדגיש בדברי פתיחתו "שלא תהיה פוליטיקה" בשידורים – וכי המטרה היא להפיץ ידע ותרבות. "השעה העברית" בבניין פאלאס, נפתחה בשידור חי של שירים בביצוע ברכה צפירה, בהקראת מגילת האש של ביאליק, על ידי חנה רובינא ובקונצרט של התזמורת הקאמרית עם הצ'ילנית תלמה ילין.


שלט האולפן ברחוב הלני המלכה (צילום: אדם אקרמן)

שלט האולפן ברחוב הלני המלכה (צילום: אדם אקרמן)


למנהל "השעה העברית" נבחר אליעזר לובראני, שרכש נסיון ברדיו ברלין, טרם עלותו ארצה. בתקציב הדל שעמד לרשותו – 17 לירות לשבוע – הוא טיפח את פינת הילד והנוער: רתם סופרי ילדים ידועים (כמו ימימה אבידר-טשרנוביץ) לכתיבת תסכיתים מרתקים והצליח לגייס אמנים מוכשרים. ביניהם היו קרל סולומון, מוזיקאי מחונן שנמלט מגרמניה הנאצית והתמנה למנהל תוכניות המוזיקה ואף הקים את תזמורת "קול ירושלים" וניצח עליה. הפסנתרן אריה זקס, שמשך 30 שנה פתח וליווה את משדרי המוזיקה הקלאסית היה למותג ידוע לכל המאזינים תחת השם "אריה זקס ליד הפסנתר". בתו, נעמי דליות, היתה לקריינית בולטת, ושמה זכור עם הקרייניות הראשונות: חמדה פייגנבאום וריטה פרסיץ (שזכתה לשדר את טקס הכרזת העצמאות במוזיאון תל אביב). סגנו של סלומון, שבתאי פטרושקה, היה הראשון שעיבד שירים עבריים עממים לביצוע תזמורתי, כתב מוזיקה לתסכיתים והקים את תזמורת Big Band של קול ירושלים. לאחר המיזוג עם קול ישראל היה פטרושקה, למנהל חטיבת המוזיקה של התחנה (שמו מונצח בסמטה הצמודה לבניין אשר שימש את האולפנים, אחרי המעבר לרחוב הלני המלכה). ייזכר גם החזן אפרים די-זהב, שביצועו לפיוטים במוצאי שבת "המבדיל בין קודש לחול" ו"אליהו הנביא", שהחלו בימי קול ירושלים ונמשכו בקול ישראל, נחרטו באוזני המאזינים משך עשרות שנות פעילותו.

 

 

מהדורות החדשות היו מעוקרות ומצונזרות, ונמנע מהן לדווח אפילו על אירועים סוערים (כמו השבת השחורה) או על התגברות מעשי הטרור עם פרוץ המרד הערבי הגדול (1939-1936). לעומת זאת, מבחינת תוכן תרבותי, ובמיוח' לאחר הגדלת שעות השידור העברי בפרוץ מלחמת העולם השנייה, היה גיוון בתכנים ופניה לקהלים רחבים. נוצרו תוכניות מיוחדות לנשים, לחיילים, לנוער, לחובבי ספורט, לימוד התנ"ך, חזנות, פינת תיקוני שיבושי לשון ועוד. החלו להופיע ביטאונים עם פרוט לוחות השידורים, תקצירי הרצאות ופרשנויות שהושמעו מעל גלי האתר, וצילומים מהסטודיו. ההתחלה היתה עם שבועון "קול ירושלים", שמספר קוראיו הגיע ל-34 אלף, המשכו היה הדו-שבועון "הגלגל" ויורשו "המאזין". ביוני-1939 עברו האולפנים ממלון פאלאס, למבנים מפוארים ברחוב המלכה מליסנדה (כיום רחוב הלני המלכה), הורגשה רווחה והושג ציוד טכני משוכלל. ברם, באוגוסט 1939, הופרה הרגשת הנוחות והקידום, כאשר האצ"ל, שראה בתחנת הרדיו אחד מסמלי השלטון הבריטי, הצליח להחדיר פנימה (באמצעות חבר בארגונו שהיה טכנאי מתמחה במקום) שלושה מטעני חומר נפץ. בהתפוצצות העזה נהרגה הקריינית מלכה וייסברג והמהנדס הערבי שניסה לעזור לה. החבלה השביתה את האולפנים לזמן מה, והחדשות הוקראו מתחנת השידור ברמאללה. בפרוץ אירועי הדמים עם הכרזת האו"ם על חלוקת הארץ – ובשל הקרבה לשכונות ערביות, עברו האולפנים למבנים חלופיים זמניים (כמו בית החלוצות ברחוב אבן גבירול, מבנה בשכירות בשכונת מקור ברוך ולמחנה שנלר עם עזיבת הבריטים). תחנת השידור ברמאללה, היתה לרדיו הממלכתי של ירדן.

בשנת 2006, במלאות 70 שנה להקמתה של "קול ירושלים", שוחזר השידור הראשון במלון פאלאס בהשתתפות גמלאי ובני משפחה של העובדים הוותיקים. קול ירושלים, שהיה כפוף לשלטון זר, הצליח להביא לידי ביטוי את קולו של היישוב שנבנה אז בארץ ותרם לגיבושו. הרדיו היה לאביזר מרכזי ומקור למידע ובידור ושותף לשמחות ורגעי עצב. פועלו התרבותי והחינוכי של "קול ירושלים", היה היסוד והתשתית לממשיכו "קול ישראל". ספור ימי החלוצים ב""קול ירושלים" – הוא סיפור של מאבק, יצירה וחיזוק האופי הלאומי של החברה הישראלית.

  • הכותב הוא אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון


תגובות

אין תגובות

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר