הבית ברחוב ברחוב הנביאים 58 (צילומים: אדם אקרמן)
הבית ברחוב ברחוב הנביאים 58 (צילומים: אדם אקרמן)

הפינה ההיסטורית: בית תבור – בית החלומות של אדריכל ירושלים במאה ה-19

ברחוב הנביאים 58 ניתן למצוא את אחד המבנים היפים שנבנו בירושלים במאה ה-19 – זהו ביתו של קונרד שיק, מהחשובים בחוקרי ירושלים, אשר נחשב גם כיום לאחד היפים בעיר

פורסם בתאריך: 30.4.22 08:06

אחד הבתים המרהיבים שנבנו בירושלים בשלהי המאה ה-19 הוא הבית הניצב ברחוב הנביאים 58, זהו ביתו של קונרד שיק, הנחשב עד היום לאחת משכיות החמדה הארכיטקטוניות בעיר.

מעטים הם האישים שהטביעו חותמם על חקר ירושלים וארץ ישראל כמו קונרד שיק, המיסיונר הפרוטסטנטי שהגיע לירושלים בהיות בגיל 24 בשנת 1846 – והיה לאדריכל ומהנדס העיר, מבלי לרכוש השכלה אקדמאית, באף אחד מהתחומים המגוונים בהם עסק. הוא נשלח לארץ ישראל כמיסיונר, אך במשך 55 שנות שהותו בירושלים (נפטר ב-1901) הוא לא המיר את דתו של אף יהודי או ערבי. במקצועו היה נגר ושען והתפרנס תחילה בבואו ארצה, מהרכבת שעוני קוקיה ומהוראת נגרות ומלאכה.



עד מהרה הביאו אותו כישרונותיו, למדנותו וסקרנותו לחקירת ירושלים ולהתמחות עצמית – תחילה בשרטוט מפות – ובהדרגה בתחומי ארכיאולוגיה, אדריכלות, בניית דגמים וכתיבת מחקרים רבים בעיקר בנושא ירושלים. שיק היה אוטודידקט בכל התחומים בהם עסק – כמו שרטוט מבנים, ארכיאולוגיה וקרטוגרפיה – וזאת רק מקריאת ספרים, לימוד עצמי ומעבודה בשטח. הוא הכיר את ירושלים על בוריה, רכש לעצמו שם של מומחה בעל שיעור קומה והיה לאחד האישים הבולטים בירושלים. קונרד שיק זכה להערכת הממשל העות'מאני ולאמון הקהילה היהודית בעיר – תכנן אפילו את שכונת מאה שערים עבור העדה החרדית וגם ישיבות. בהזמנת ארגונים נוצרים תכנן מוסדות דת, בתי חולים, כנסיות ומנזרים. הוואקף המוסלמי הזמין אותו לסייע בעבודות בניין ושחזור המסגדים על הר הבית – והוא ניצל זאת לחקירת כל המתחם על מבניו, עשה מיפוי למחילות, לשרידי חומות עתיקות ולבורות המים התת קרקעיים. הידע שרכש עזר לו בבניית דגם מדויק של הר הבית וגם של מבנה בית המקדש – שהעניקו לו פרסום רב בתערוכות בינלאומיות.


שלט הסבר על המבנה ברחוב הנביאים 58 (צילום: אדם אקרמן)

שלט הסבר על המבנה ברחוב הנביאים 58 (צילום: אדם אקרמן)


חצר המבנה ברחוב הנביאים 58 (צילום: אדם אקרמן)

חצר המבנה ברחוב הנביאים 58 (צילום: אדם אקרמן)


בהדרגה ומתוך הידע הרב שרכש בהיסטוריה ובטופוגרפיה של ירושלים, שיק יצר מודלים רבים כמו אוהל מועד (כך קרא לדגמי בית המקדש), כנסיית הקבר וסביבתה, דגם של מפת תבליט של ירושלים, דגם כנסיית המשיח האנגליקנית וסביבותיה, דגם כנסיית המולד בבית לחם ועוד. בבניית דגמים אלו מעץ – שיק שילב את ידיעותיו המדעיות ומומחיותו – בכישרון ידיו בנגרות. מכירתם של דגמים אלו העשירה אותו, ואפשרה לו את בניית ביתו המפואר ברחוב הנביאים. חלק מהדגמים מוצג כיום במוזיאון מתחם כנסיית המשיח (עמנואל), הסמוך לשער יפו, וחלקם נמצא באכסניית שמידט מחוץ לשער שכם. בין המבנים הבולטים שתכנן (או היה מעורב בבנייתם) היו "טליתא קומי", בית החולים ביקור חולים, בית הנסן למצורעים, בית הספר "למל", מושב הזקנים הספרדי בכניסה לירושלים, בית החולים שערי צדק הישן והכנסייה האתיופית ברחוב אתיופיה. מבין מחקריו הארכיאולוגים-אדריכלים, ראוי לציין את חקר אמות המים ואספקת המים לירושלים בימי בית שני, חקירת המגדל ההרודיאני במצודה שליד שער יפו (הקרוי בטעות מגדל דוד), ואבחנתו כי ההרודיון הוא הר מלאכותי מעשה ידי הורדוס – הבנוי על גבעה טבעית. בנוסף, שיק היה הראשון שבדק את כתובת השילוח, שנתגלתה ב-1880 והבין את חשיבותה ההיסטורית.


חזית המבנה ברחוב הנביאים 58 (צילומים: אדם אקרמן)

חזית המבנה ברחוב הנביאים 58 (צילומים: אדם אקרמן)


ביתו הפרטי של קונרד שיק נבנה בין השנים 1889-1882. שמו "תבור" לקוח מהפסוק בספר תהילים: "צפון וימין אתה בראתם, תבור וחרמון בשמך ירננו" (תהילים פ"ט:יג). שיק השקיע בו ממיטב דמיונו וכוחו היצירתי ושילב בו סגנונות מזרח ומערב. שער הכניסה מזכיר מבצר גרמני מימי הביניים, וטכנולוגית הבנייה היא ערבית-מקומית: קירות אבן בעובי מטר ויותר, גומחות בקירות ותקרות מקומרות. הבית מוקף חומה ומורכב משלושה מבנים נפרדים שביניהם נטועים עצים ומפרידים שטחי גנים. בראש המבנה המרכזי נמצא תשליב האותיות של קונרד שיק ושל אשתו פרידריקה דובלר. בבית נמצא בית תפילה קטן, שתי חצרות פנימיות ומזרקה. תריסי העץ הירוקים ומשקוף גמלוני משולש, מעניקים לבית דמיון לבתי הטמפלרים במושבה הגרמנית. אהבתו לארכיאולוגיה באה לידי ביטוי בשיבוץ העתק של כתובת "תחום גזר" בקירות הבית. כמו כן, ישנו העתק כתובת שומרונית עתיקה ומזבח שנחשף בחפירות מגידו. בזמן חייו ביתו היה מוקד משיכה לביקורים, כי שכנו בו הדגמים שיצר.


חדר אירוח במבנה ברחוב הנביאים 58 (צילום: אדם אקרמן)

חדר אירוח במבנה ברחוב הנביאים 58 (צילום: אדם אקרמן)


כאשר נפטר קונרד שיק בדצמבר 1901 בירושלים, השתתפו רבים מתושבי העיר בהלווייתו, והביעו בכך הערכה למומחה ולבונה הגדול של העיר בתקופתו. שיק זכה להערכה רבה בקרב היישוב היהודי בארץ וידידו הגיאוגרף אברהם משה לונץ הספיד אותו: "במותו איבדה הארץ אדם שהקדיש כל עתותיו לחקר ארץ ישראל וירושלים בפרט ופרסם את עבודותיו בכתבי עת מדעיים בבריטניה ובגרמניה. שיק ששימש כמהנדס העיר משך שנים רבות – שקד על מחקריו עד יומו האחרון והיה אהוד על כל תושבי העיר ללא הבדל גזע או דת. הוא סייע בתכנון בניינים ושכונות יהודיות שונות, ובהם "בתי מחסה" ברובע היהודי ותמיד היה נכון לעזור ולייעץ בתכנון בתי חסד יהודיים".

 

 

שיק נבדל מחוקרי ארץ ישראל האחרים שהגיעו כאן לזמן קצר, כי הוא היה לתושב ירושלים וראה בארץ את "מולדתו השנייה". חוקר ירושלים בן ימינו, הארכיאולוג ד"ר גבריאל ברקאי, מסכם כך את ייחודו של שיק: "שיק היה תושב הארץ, ולימודה וחקירתה היו עבורו לדרך חיים. עובדה זו העניקה למחקריו ממד של עומק והבנה טובה יותר על הארץ ותנאיה הטבעיים. היכרותו העמוקה של שיק עם ירושלים, קשריו הטובים עם השלטונות העות'מאניים – פתחו בפניו גישה ומקומות בלתי נגישים למחקרים, לרבות מקומות צבאיים (כמו: מצודת דוד) ומבני דת (כמו הר הבית). מאות המאמרים, הדיווחים, השרטוטים והתוכניות שפרסם, הם אוצר בלום של מידע שאין דומה להם בכתבי אף חוקר אחר של ארץ ישראל".


פינת אירוח בחצר המבנה ברחוב הנביאים 58 (צילום: אדם אקרמן)

פינת אירוח בחצר המבנה ברחוב הנביאים 58 (צילום: אדם אקרמן)


שיק שהיה מגדולי החוקרים והמתעדים של אתרי ירושלים היה אדם צנוע ומעט ידוע על חייו האישיים, ובכתביו הרבים אין מידע כיצד מימן את עבודותיו, ואין כמעט מידע על משפחתו או אירועים חברתיים בהם השתתף. לאחר מות אשתו ב-1902, התגוררו בבית בנותיו עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914. בשנות המלחמה הופקע הבית על ידי השלטון העות'מאני שהפך אותו למגורי צבא. לאחר המלחמה פעל במקום בית ספר בריטי מיסיונרי. משנת 1951 הוא הושכר לכנסייה הפרוטסטנטית השוודית, שאף רכשה אותו ב-1966 וערכה בו שיפוץ וחידוש יסודי. במכון התיאולוגי השוודי לומדים סטודנטים שוודים העוסקים בתיאולוגיה, ביהדות, בשפה העברית, בידיעת הארץ ובארכיאולוגיה – ומגמתו היא דרך חיובית להתקרבות בין-דתית. פעולות האחזקה היעילות של המכון בבניין, מאפשרות לבית תבור הצדקת יוקרתו כאחד הבתים היפים של ירושלים – ויופיו הייחודי ימשיך להנציח את מפעלו הארכיטקטוני של קונרד שיק.

  • הכותב הוא אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר