וילה קונסטנטין סלאמה, וילה חנא סלאמה (למטה מימין), בית אגיון - בית ראש הממשלה, בית חנא סלאמה - מבט מאחור (צילומים: Sir kiss, via Wikimedia Commons, יעל קרוננברג שור - CC BY-SA 4.0, via Wikimedia Commons, אדם אקרמן)
וילה קונסטנטין סלאמה, וילה חנא סלאמה (למטה מימין), בית אגיון - בית ראש הממשלה, בית חנא סלאמה - מבט מאחור (צילומים: Sir kiss, via Wikimedia Commons, יעל קרוננברג שור - CC BY-SA 4.0, via Wikimedia Commons, אדם אקרמן)

הפינה ההיסטורית: לא רק בית ראש הממשלה – הווילות המפורסמות ברחוב בלפור

בלפור הפך בשנתיים האחרונות לשם נרדף לבית ראש הממשלה, אולם מלבד בית אגיון - ניצבים ברחוב עוד שתי וילות מפוארות ויוקרתיות: וילה חנא סלאמה, שבה עבר להתגורר באחרונה ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד, ו-וילה קונסטנטין סלאמה - משכנו של הקונסול הבלגי בישראל

פורסם בתאריך: 16.7.22 11:09

באחרונה, לפני כשבועיים ימים אם אתם רוצים לדייק, עלתה לכותרות (שוב) אחת מהווילות המוכרות ביותר ברחוב בלפור שבשכונת טלביה היוקרתית. היתה זו וילה סלאמה, שנקשרה לראש הממשלה החליפי יאיר לפיד שתכנן להפוך אותה למעונו הזמני (עד לסיום העבודות בבית ראש הממשלה שבהמשך הרחוב).

וילה סלאמה, חשוב לציין, היא אחד מבין שלושה מבנים הסמוכים זה לזה ברחוב בלפור, אשר מעוררים מזה שנים עניין ציבורי רב, וזה אולי הזמן המיטבי לתארם ולהבהיר את עברם.


לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון


שלושת המבנים נבנו במהלך אותו עשור – שנות ה-1930. המבנה הראשון שהוקם הוא וילה חנא סלאמה (1932) ברחוב בלפור 2. שלוש שנים מאוחר יותר נבנתה וילה קונסטנטין סלאמה (1935) ברחוב בלפור 21 (בפינת כיכר וינגייט) ולאחר 3 שנים נוספות הוקם בית אגיון (1938) ברחוב בלפור פינת רחוב סמולנסקין – שהיה למשכן ראשי ממשלות ישראל.

הצנוע מבין בתים אלו הוא וילה חנא סלאמה – אליו נכנס להתגורר זמנית ראש הממשלה יאיר לפיד – וזאת בשל הצורך בשיפוץ פנימי ויסודי של בית ראש הממשלה – שהוא בעל מעמד ממלכתי-ייצוגי.


הפינה ההיסטורית - וילה קונסטנטין סלאמה צילום Sir kiss, via Wikimedia Commons

וילה קונסטנטין סלאמה (צילום: Sir kiss, via Wikimedia Commons)


בניין ראש הממשלה אשר מוקף בחומה גבוהה, עם עמדות משמר שהוצבו מכל כיווניו – הוא המפורסם מבין שלושת הבניינים. קטע רחוב בלפור שלידו נסגר לתנועת כלי רכב ולמעבר רגלי. הבניין נבנה על קרקע שנקנתה ב-1935, על ידי משפחת אגיון, משפחה יהודית אמידה מאלכסנדריה במצרים. האדריכל ריכרד קאופמן, מהאדריכלים הירושלמים רבי המוניטין באותה תקופה, תכנן עבור המשפחה בית דו-קומתי ובו תריסר חדרים בסגנון הבינלאומי של שנות ה-30. בשנת 1947 נדרשה המשפחה על ידי הבריטים לפנות זמנית את ביתה, בשל הקמת אזור ביטחון בסביבה. משפחת אגיון עברה להתגורר במבנה אחר בשכירות, בהמשך רחוב בלפור.

לאחר קום המדינה היא מכרה את מעונה המפואר לממשלת ישראל ועברה לחיפה. בשנת 1974 החליטה הממשלה להעתיק את מעונו הרשמי של ראש הממשלה, מבית ג'יקובס (שדרות בו מימון 46) – לבית אגניון. ראש הממשלה הראשון שהתגורר בבניין היה יצחק רבין ואחריו הגיעו לבניין מנחם בגין, יצחק שמיר, שמעון פרס, ואריאל שרון. ב-1996 נכנס לבניין בנימין נתניהו לתקופת כהונה ראשונה עד – 1999 – ולאחר מכן הוא התגורר בו ברצף בין השנים 2021-2009. ההפגנות הסוערות שנערכו ליד הבניין וכיכר פריז הסמוכה, בשנת שהותו האחרונה – הקנו לבית את פרסומו כ"בית בלפור".

בית אגיון, לאחר שנות המגורים הארוכות, שבהן שכנה בו משפחת נתניהו וילדיהם – נזקק לשיפוץ מקיף. מעמדו הסמלי כבית ראש ממשלת ישראל, מחייב זאת. ראש הממשלה, נפתלי בנט, ניהל את ענייני המדינה מביתו ברעננה – דבר שעורר ביקורת ציבורית רבה, גם לאור ההשקעה הכספית הגדולה בהתאמתו של הבית לצרכי אבטחת ראש הממשלה. מחליפו יאיר לפיד, החליט שראש הממשלה חייב לשוב ולהתגורר ברחוב בלפור. עד שיפוץ המעון הרשמי בחר לפיד, להשתכן בבניין הצנוע (באופן יחסי) ממול – וילה חנא סלאמה. הווילה בת ה-90 שהיא בית דו-קומתי, אשר עברה שיפוץ פנימי וחיצוני בשנים האחרונות, תוכננה על ידי האדריכל היהודי-ההונגרי זולטן הרמט.


בית ראש הממשלה - בית אגיון (צילום: אדם אקרמן)

בית ראש הממשלה – בית אגיון (צילום: אדם אקרמן)


בונה הבניין, חנא סלאמה, היה אחיו של קונסטנטין סלאמה, מעשירי ירושלים בתקופתו, שהקים בקצה השני של רחוב בלפור את ביתו, אשר נחשב עד היום כאחד משכיות החמדה של ירושלים. חנא חי בצל אחיו המיליונר, אך גם הוא היה אמיד והתעשר כסוכן חברת המכוניות של חברת "ג'נרל מוטורס" – בארץ ובעבר הירדן. לפי בקשתו, תוכנן הבית כשתי דירות נפרדות. במרכזה של כל קומה היה סלון גדול. בקומה העליונה התגוררה אשתו המוסלמית, ושם ארחה גם את חברותיה. חנא, שהיה ערבי נוצרי, השתמש בחדר המגורים התחתון, לאירוח חבריו בענייני עסקים. במרתף הבית עמדו שתי מכוניות פאר אמריקאיות. לאחר עזיבתו של חנא את הארץ, בפרוץ מלחמת השחרור שכנו בו שגרירויות שונות ונציגויות שונות של ארה"ב (כמו הנספח התרבותי). הבית נעזב וננטש בשנות ה-70 ועמד נעול כרכוש האפוטרופוס על נכסי נפקדים. לאחר הפיכתו של בית אגניון שמולו למעון ראש הממשלה – החלו להתגורר בו השומרים והמאבטחים של ראשי ממשלות ישראל.

"וילה סלאמה", שהיא מבתי המגורים המרווחים והמפוארים בעיר, נבנתה, כאמור, על ידי האח העשיר קונסטנטין סלאמה. הוא היה קבלן וספק המזון לצבא הבריטי והקים את הווילה כביתו הפרטי. בתקופה המנדטורית הווילה זכתה לכינוי "הארמון של סלאמה" – והצדיקה את ההוראה שנתן סלאמה – לאדריכל הצרפתי המתכנן קארבו לוסיין – "תתכנן משכן פרטי שכמוהו לא נראה עדיין בארץ".

 

 

הבית הכיל את מיטב השכלולים הטכנולוגים של אז, אריחים וחרסינות מאיטליה ורהיטים מסוגננים מלבנון ומסוריה. לוסיין תכנן את הבית בסגנון האר-דקו, שרווח באותה תקופה באירופה והעניק לו חזות ייצוגית, מהודרת ומכובדת. גובהו של הבניין ארבע קומות (אחת מהן היא תת קרקעית) ובנוי על שטח של דונם ורבע, וסביבו נמצא גן מטופח המשתרע על שטח של כשני דונם. בגן היתה פינת חי ובה איילות וטווסים. הכניסה הראשית הוקמה בצדו הנסתר של הבית, ומעליו נקבעו האותיות C.S (ראשי התיבות של בעל הבית). פנים הבית מעורר השתאות עד היום: חלל מרכזי כפול, קומת גלריה, מזרקת שיש מטומנת וחדר אוכל על שטח 120 מ"ר. מעלית מיוחדת (המקורית שעדיין פועלת) – קושרת את חדר האוכל עם המטבח הנמצא בקומת המרתף. בבניין 30 חדרים ולכל חדר שינה צמוד חדר אמבטיה, מצופה בשיש קאררה מאיטליה.


וילה חנא סלאמה - מבט מהמגרש האחורי (צילום: אדם אקרמן)

וילה חנא סלאמה – מבט מהמגרש האחורי (צילום: אדם אקרמן)


בפרוץ מלחמת העצמאות קונסטנטין סלאמה, בדומה ליתר התושבים הערבים, בחר לעזוב את הארץ. משפחתו עקרה למצרים ומשם עברה לביירות. טרם עזיבתו את הווילה הוא השכיר אותה לידידו הקונסול הבלגי יאן ניבנהליס. בשנת 1981 קונסטנטין סלאמה, באמצעות עו"ד ישראלי, הגיש תביעה לבית משפט ישראלי וטען כי לא יצא מהארץ בגלל הקרבות, אלא למטרת עסקים וכי אינו נפקד. אחרי שנתיים של דיונים, החליטה המדינה לתת לו פיצוי של 700 אלף דולר, על כל רכושו בארץ שנאמד במיליוני דולרים – בתנאי שיוותר על נכסיו ועל הווילה.

אולם הקונסוליה הבלגית, הנהנת מחסינות פוליטית, אינה מוכנה לוותר על הבניין המפואר. הוא ממשיך לשמש מעון עבור הקונסולים שלה בירושלים – ובלגיה מסרבת להכיר בבעלות המדינה עליו. הקונסולים המתחלפים משמרים את הווילה, משפצים את הריהוט ואף השטיחים המתבלים, מוחלפים בשטיחים יוקרתיים. הווילה ממשיכה לשמר את פארה הפנימי והחיצוני.


  • הכותב הוא אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים"ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".

מחפשים דירות 4 חדרים בדרום העיר? היכנסו ללוח הנדל"ן של ירושלים


תגובות

אין תגובות

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר