מאחורי חומה גבוהה על הר הצופים, בתוככי הכפר א-טור, נמצא מתחם מהנסתרים בירושלים – זהו מתחם רוסי מבודד ומרתק, שנראה כאילו הועתק ממרוסיה. כאשר חוצים את דלת הברזל, נפתח צוהר אל עולם אחר – כפר רוסי, עם תרנגולות מתרוצצות בחצר רחבת הממדים ונקיה להפליא, ערוגות שבהן שתולים ירקות, עצי אורן וזית עתיקים ופרחים בכל פינה. במקום מתגוררות כ-45 נזירות בביתני עץ, שחלונותיהם מעוטרים בווילונות רקומים ובאדניות מטופחות.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
בשטח המתחם, אשר משתרע על פני כ-55 דונם – והמוקף סביבו בחומה שאורכה קילומטר וחצי – נמצאים מנזר וכנסיה שהוקמו ב-1886. האטרקציה של המחם כולו הוא מגדל הפעמונים הצר, המחולק לשלושה מפלסים ובקצהו צריח מחודד ומעליו צלב – המתנשא לגובה 66 מטר. זהו הגבוה במגדלי ירושלים, שגובהו מובלט בשל היותו בנוי על התרוממות קרקע של רכס הר הזיתים. הרכס מאופיין על ידי שני מגדלים נוספים – אוגוסטה ויקטוריה והאוניברסיטה העברית בהר הצופים. קצה הצלב שבראשו, נמצא בגובה של 880 מטר מעל פני הים.
חלקו העליון של מגדל 'הנר הרוסי' בכנסיית העלייה (צילום: אדם אקרמן)
מגדל רם ומחודד זה, שבו 214 מדרגות מפותלות ולולייניות, קרוי "הנר הרוסי". המגדל גבוה ב-20 מטר ממגדל ימק"א – שגם ממנו יש נוף המאפשר תצפית לארבע כנפות העיר, אך ממגדל העלייה ישנו נוף פנורמי מרהיב עין וארוך טווח יותר – גם לכיוון ים המלח ועד בקעת הירדן והרי מואב.
כנסיית העלייה ומגדל "הנר הרוסי" נבנו בין השנים 1886-1870, בכדי לשמר את זכר עלייתו של ישו לשמים. הכנסייה שייכת לרוסים "הלבנים" (המכונה כיום הכנסייה שבגולה – מרכזה בניו-יורק). הם לא הכירו בכנסייה "האדומה", שקמה במוסקבה אחרי 1917 (המכונה הכנסייה הפטריארכית).
הנזירות והנזרים של כנסיית העליה על רקע מגדל 'הנר הרוסי' (צילום: באדיבות הפטריארכיה האורתודוכסית הרוסית)
בשנת 2007, לאחר מאבק ממושך שהיה פוליטי ולא דתי, אוחדו הכנסיות – אך הן משמרות את המנגנונים ההיררכיים ואת הבעלות על הנכסים שלהן, זאת למרות ששתיהן כפופות כיום לפטריארך של מוסקבה.
המתחם הרוסי הענק בהר הזיתים הוא פרי יוזמתו של הנזיר הנמרץ והמוכשר והכריזמטי אנטוניו קפוסטין, שנשלח ארצה על ידי שגריר רוסיה בקושטא, על מנת להגדיל את האחיזה הרוסית בארץ ובירושלים בפרט. קפוסטין הוא שבנה גם את מתחם "מוסקוביה" בעין כרם והבין עד כמה חשובה לנצרות רכישתו של מרבית הר הזיתים, והוא עשה זאת חרף כל הקשיים שהערימה הביורוקרטיה הטורקית. לפי האמונה הנוצרית, מהר זה נכנס ישו לירושלים בשבוע האחרון לחייו ומכאן עלה השמיימה, ארבעים יום לאחר תחייתו. בהקמת כנסיית העלייה לשמים והמגדל "הכי קרוב לשמים" קפוסטין ראה את שיא הישגיו, ולבקשתו הוא נטמן במתחם הכנסייה לאחר מותו (1894).
הפעמון הראשי בכנסיית העלייה לשמים (צילום: באדיבות הפטריארכיה האורתודוכסית הרוסית)
בכיפתו של מגדל 'הנר הרוסי' תלויים שבעה פעמונים, כאשר הענק שבהם נמצא בקומה הראשונה ושוקל 6 טון. הוא נשלח באניית קיטור מרוסיה ליפו, ובשל כובד משקלו, לא היתה אפשרות להעלותו בעזרת סוסים לירושלים. במבצע שארגן קפוסטין – הפעמון הועלה על עגלה, אותה משכו משך שבעה ימים בחבלים למעלה ממאה עולי רגל רוסים, גברים ונשים, שהתחלפו כל כמה דקות לצורכי מנוחה. הם ביצעו עבודת פרך זו תוך כדי שירה מתמדת וזכו לעידוד ומחיאות כפיים מתושבי ירושלים. הפעמון עליו חרוטה שנת 1886, מעוטר בסצנות מהברית החדשה.
כנסיית העלייה מרשימה בפשטותה אך גם ביופייה, ובולטת בה כיפת תקרתה הכחולה, המתארת את ישו עולה השמיימה. במבנה סמוך, ישנה קפלה (בית תפילה) המוקדשת ליוחנן המטביל, מבשר בואו של ישו. לפי המסורת ראשו הכרות נקבר במקום (הוצא להורג על ידי בנו של הורדוס הגדול – הורדוס אנטיפס במצודת מכוור שבצידו המזרחי של ים המלח). המסורת הנוצרית מספרת כי אחת מתלמידותיו של יוחנן המטביל הבריחה את ראשו הערוף בכד, וטמנה אותו בהר הזיתים.
הכיפה הכחולה עם ישו בכנסיית העלייה (צילום: אדם אקרמן)
בחצר ישנן גם עתיקות, כאן נתגלה גם ארון הקבורה עם עצמותיו של מלך יהודה עוזיה, שמת מצרעת. נחשפו גם שתי רצפות ארמניות עם ציורי ציפורים, דגים ופרות – שנותרו מהכנסייה הארמנית שנבנתה במקום בתקופה הביזנטית. במערת קבורה סמוכה, בתוך כוכים, ישנם קברים עם שמות ארמנים. בחצר נמצאת גם אבן גדולה מעוגלת, מוקפת בסורג שלפי המסורת עמדה עליה מרים, בעת עלייתו של בנה ישו למרום. היהודים קוראים למתחם כולו בשם "טור מלכה", שם ארמי שפירושו הר-המלך, הנזכר בתלמוד – כנראה בהשפעת שמו של הכפר הערבי א-טור.
רוצים להישאר מעודכנים?
בשנת 1927 פקדה רעידת אדמה חזקה את ירושלים. שיא עצמתה הורגש בהר הזיתים וגם בהר הצופים, היכן שניזוק המבנה המפואר של אוגוסטה ויקטוריה. נזק נגרם גם לכנסיית העלייה הרוסית, ועדי ראיה סיפרו כי מגדל הפעמון התנדנד כמו מטוטלת, אך שרד. בשנת 1906 נחנך המנזר במתחם הרוסי, ושכנו בה אז 15 נזירות, שבהדרגה מספרן הגיע ב-1914 ל-150. איקונין ענק עם דמות מרים אמו של ישו, הובא למקום על ידי עולי רגל מרוסיה, והיה מאז לסמל הכנסייה והוא נישא בראש תהלוכות טכסי-הדת.
הכנסייה הרוסית סבלה קשות בתקופת מלחמת העולם הראשונה, בשל מלחמת רוסיה הצארית בגרמניה וטורקיה. הטורקים גירשו את הצוות כולו והשתמשו במתחם לצרכי הצבא. עם כניסת הבריטים חזרו הנזירות לכנסייה. בשנת 1924 הורחבה הכנסייה ושופצה, על מנת לאפשר תפילה לכל גרי המתחם. הנזירות עוסקות בין השאר בטוויה ורקמה, במסיק זיתים, גידול ירקות ובעבודות מלאכה בסטודיו לאיקונוגרפיה. במקום נמצאים חדר אוכל כפרי, מאפיה ובית הארחה. בצוות ישנם מספר נזירים וחלק מהנזירות הן פלסטינאיות ורומניות.
כנסיית העלייה לשמים ממעוף הציפור (צילום: באדיבות הפטריארכיה האורתודוכסית הרוסית)
בשנת 1898 ביקר הרצל בארץ עם משלחת ציונית לצורך פגישה עם הקיסר הגרמני וילהלם השני – שהיה אז בארץ בביקור ממלכתי. הרצל היה חמישה ימים בירושלים, ובין האתרים המומלצים על ידי מורה הדרך שליווה אותו – היה מגדל העלייה לשמים. וכך מספר הרצל ביומנו: "עלינו על המגדל הרוסי, אני עד הגזוסטרא הראשונה מפני שתקפני סחרחורת. חברי עלו עד למעלה. מראה הנוף היה מאין כמותו על מדבר יהודה וצלעות הריו, עמק הירדן, ים המלח, הרי מואב – ומעל הכל מראות עיר הנצח ירושלים".
- הכותב הוא אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים"ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".
