שנת תשפ"ד בדיוק החלה, ובעולם היהודי מצפים ליום הכיפורים הבא עלינו לטובה. במשנה כתוב על רבי שמעון בן גמליאל (רשב"ג) שהכריז כי "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין, שלא לבייש את מי שאין לו".
כשאני חושב על האווירה המיוחדת והקסומה בירושלים במהלך יום כיפור, אני ממש מזדהה עם אמירתו של רשב"ג – הרבה בזכות מה שקורה ברחובות העיר.
בעוד מספר ימים, כמדי שנה, יצוין ברחבי העולם "יום ללא מכוניות". אני משער שבכמה מקומות תהיה הצלחה ביום הזה, אבל בשום מקום על פני הגלובוס אין יום שמגיע לרמה של מה שאנחנו חווים מדי שנה ביום כיפור. באופן אישי אני אוהב להיות במשך שעות רבות בבית הכנסת במהלך יום כיפור, אבל רבים אחרים מחשיבים את היום הזה כ"חג האופניים". זה כמובן לא מפתיע – הכבישים ריקים ואפשר לרכוב בכיף. המצב ביום כיפור הוא כה נפלא להולכי רגל ולרוכבי אופניים, שאפילו הצום לא מונע מאנשים ללכת הרבה ברגל או לרכוב באופניים ביום הזה.
הטיעון שלנו, שירושלים היא עיר שמתאימה מאוד לרכיבות אופניים, מקבל הוכחה ניצחת ביום כיפור. כל מי שרוכב ביום הזה נהנה מרכיבה בטוחה ונוחה, במסלולי VIP, ומגיע בקלות לחלקים נרחבים בעיר. הסיפור הוא פשוט: זה הכל עניין של תשתיות. ביום כיפור יש תשתיות מעולות לרכיבה, נתיבים רחבים ופנויים ממכוניות, וזה בדיוק מה שאנחנו פועלים לקדם לכל ימות השנה.
והאמת היא שבכלל לא מדובר רק על אופניים. חשבו רגע על האווירה הכללית ביום כיפור – יש המון אנשים בחוץ, פוגשים את החברות והחברים מהשכונה, ואין אפילו צפירה אחת שמפריעה. תענוג. לא בכל יום אפשר לצפות לכזה שקט, אבל את הרעיון הכללי של מרחב נעים בהחלט אפשר לקחת כמה צעדים קדימה.
שנזכה בשנה הזאת לעיר תוססת, עיר עם פחות מכוניות וגודשי תנועה, בלי צפירות ומאבקים מיותרים על הכביש. עיר שנעים ללכת, לרכוב ולחיות בה.
גמר חתימה טובה לכולם.
תגובות