לפני כשבועיים, בתחילת השנה האזרחית החדשה, בית הקברות הפרוטסטנטי במעלה הר ציון הגיע, בעל כורחו, לכותרות – ואלו היו כותרות שליליות ומכוערות: הריסת כ-30 מצבות בבית הקברות, שהיה פעיל מאמצע המאה ה-19 עד שנת 1948, עלול להסעיר את העולם הנוצרי.
הוונדליזם החמור של חילול הקברים התרחש בצהרי יום ראשון, ה-1.1.2023, אז חדרו לבית הקברות שני צעירים בעלי חזות יהודית-דתית (עם ציציות, פאות וחובשי כיפות), שנקלטו במצלמות הוידאו של האתר – ועסקו במלאכת הניפוץ של קברים נושאי צלב ושל המצבות הבולטות.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
מחפשים דירת 3 חדרים במרכז העיר? היכנסו ללוח הנדל"ן של "כל העיר"
האתר, שנמצא בבעלות משותפת של אנגליה וגרמניה, מהווה פיסת היסטוריה חשובה בתולדות ארץ ישראל, ומעשה נפשע זה הינו התרסה מול מדינות, כנסיות והעולם הנוצרי. אירוע דומה התרחש בשנת 2013, כאשר ארבעה תלמידי ישיבה הסתננו פנימה והסבו נזק למצבות – נקלטו במצלמת האבטחה. מלבד הפגיעה ברגשות הנוצרים בארץ, הם גרמו אז לנזיפה קשה של ממשלת גרמניה – על אזלת היד של שלטונות ישראל בשמירת מקומות קדושים.
הפעם הנזק נראה גדול יותר: צלבים רוסקו, מצבות רבות נפגעו – ובעיקר נגרם נזק רב לקברו של הבישוף הפרוטסטנטי סמואל גובט, שפעל בירושלים בין השנים 1879-1846. הבישוף גובט הקים ביה"ס מסיונרי בשם "גובט", הסמוך לבית הקברות – שפעל עבור נערים ערבים יתומים. המוסד התקיים 95 שנה ונסגר ב-1948, בשל היותו בשטח הפקר והקרבות שהיו סביבו. בשנת 1965 הוסב הבניין למכון האמריקאי לחקר ארץ הצבי (רחוב ארונה היבוסי 3) על ידי ד"ר דגלאס יאנג, שנקבר בבית העלמין היוקרתי – כמקרה חריג למרות היותו סגור לקבורה נוספת. הקולג' משמש ללימודי המקרא לארץ-ישראל, ולומדים במקום סטודנטים מארצות אפריקה וצפון אמריקה לתואר שני. במקום מלמדים אנשי דת נוצרים, אך ישנם גם מרצים ערבים וישראלים. ד"ר יאנג שנפטר ב-1980, פעל רבות להגברת הבנת כתבי הקודש ולקידום יחסי נוצרים יהודים, ואף זכה ב 1978 באות "יקיר ירושלים". ניתן לשער את ההרגשה הקשה שנגרמה לצוות ולסטודנטים, בשל הבריונות שהתרחשה בבית הקברות הסמוך.
שער הכניסה לבית הקברות הפרוטסטנטי שבמעלה הר ציון (צילום: אדם אקרמן)
הביקור בבית הקברות בימים כתיקונן, הוא מעניין ומעשיר. הכניסה אליו היא דרך חצר המכון האמריקאי. שני העבריינים הצעירים (שנתפסו על ידי המשטרה מספר ימים לאחר ביצוע המעשה), בוודאי לא היו מודעים לערכו ההיסטורי. קבורים במקום מהחשובים מהעדה הפרוטסטנטית, שהגיעו לארץ במאה ה-19 והיו מבוניה והתורמים לפיתוחה ולתרבותה של ארץ ישראל. משך כמאה שנות קבורה, נכרו במקום כאלף קברים. רבות מהמצבות מכוסות בחזזיות ונדרש מאמץ לזהות את השמות הרשומים באנגלית בגרמנית, ערבית ואף בעברית. אולם על אף העובדה שחלק מהמצבות דהויות – הביקור בבית קברות חבוי זה הוא חוויה מיוחדת הזורה אור על תולדות ירושלים מנקודת מבט לא שגרתית.
הוונדליזם בבית הקברות הפרוטסטנטי שבמעלה בהר ציון (צילום: גבי דאהן)
בין הנקברים חוקרי ארץ-ישראל ידועים, מיסיונרים, בישופים, קונסולים בריטים, מומרים פרוטסטנטים, מקימי מוסדות צדקה ומסדרי התנדבות בבתי חולים. כמו כן, נקברו בבית העלמין יהודים שנפטרו בבתי חולים של המיסיון בירושלים, אשר הקהילה היהודית סרבה לקברם בבתי קברות שלה, חיילים שנהרגו במלחמת העולם הראשונה וחיילים בריטים שנהרגו בפעולות המחתרת בתקופת המרי המנדטורי, ומייסדי המושבה האמריקאית.
בית הקברות מגודר (מניחים כי הפורעים קפצו מעל הגדר) – וניתן לבקר בו רק בתיאום מראש. השער הנעול יפתח בפני כל סקרן וחוקר, על ידי מלווה מבית הספר האמריקאי.
קברו של הבישוף גובט (צילום: אדם אקרמן)
בכניסה למקום בולטת "חלקת הפרוטסטנטים" עם מצבות מפוארות, מהן המסתיימות בצורת חרוט של "מצנפת הבישוף". גלימתו וכובעו של גובט מוצגים בתוך ארון זכוכית בכניסה למכון האמריקאי. קברו של גובט, מרשים מאוד כיאה לאדם שהבניין הסמוך נקרא על שמו. לידו קבור הבישוף הפרוטסטנטי הראשון בירושלים, מיכאל שלמה אלכסנדר, שהיה יהודי מומר – בן למשפחת רבנים מפולין. הוא הגיע לאנגליה בגיל 21 כדי לשמש רב ושוחט בקהילה בנוריץ', ואז התנצר במפתיע. בשנת 1838 התיישב אלכסנדר בירושלים והחל בפעילות מסיונרית. בסמוך לשני הבישופים הראשונים נמצא קברו של הבישוף השלישי, ג'וזף ברקלי, יליד אירלנד. הוא התמנה לבישוף בירושלים בשנת 1879, נודע ביחסו האוהד לחקר ארכיאולוגיה וביכולתו לשאת את דרשותיו בשש שפות. אחרי קברי הבישופים, טמונים חוקרי ירושלים מפורסמים כמו פלינדרס פיטרי, אבי הארכיאולוגיה של ארץ ישראל ( 1948-1853). הוא חפר רבות במצרים ובארץ והיה הראשון שהנהיג שיטות מדעיות שאפשרו לעבד נתונים בשטח לעובדות מדעיות.
רוצים להישאר מעודכנים?
ידוען אחר, קונרד שיק (1900-1822), הגיע לארץ כמיסיונר גרמני, אך מעולם לא העביר אף יהודי על דתו. הוא היה לאדריכל הראשי של ירושלים ותכנן בניינים ידועים כמו בית תבור ברחוב הנביאים, בית החולים למצורעים (בית הנסן), בית חולים לאחיות דיאקוניסות ושכונות כמו מאה שערים. חוקר בולט אחר הקבור בקרבתם הוא ג'ימס סטרקי בריטי (1938-1895), שהתפרסם בזכות גילוי מכתבי לכיש ואשר נרצח בידי ערבים בדרכו לחנוכת מוזיאון רוקפלר. חוקר אחר שנפטר בראשית פעילותו בגיל 22, צ'רלס דרייק (1846-1874), ניסה לבדוק את מסלול הנדודים המשוער של בני ישראל בסיני ועבר ברגל כ-600 מייל, מהם למקומות שרגל אדם טרם דרכה בהם. חוקרים רבים נפטרו בדמי ימיהם בשל מחלת הקדחת, בגלל תנאי העבודה הירודים ופגעי מזג האויר – כמו צ'ארלס למברט 1935-1891. הוא היה הראשון שחפר במערות הפרהיסטוריות ברכס הכרמל וגילה שרידים של האדם הקדמון. למברט נפטר בן 44 בבית החולים הממשלתי בירושלים ונקבר בהר ציון.
הוונדליזם בבית הקברות הפרוטסטנטי שבמעלה בהר ציון (צילום: גבי דאהן)
קברו של ד"ר יאנג ורעייתו, מייסדי בית הספר האמריקאי, בנוי מאבני גזית מהחומה של ימי בית שני, שיאנג בחר עוד בחייו. קברו של החוקר הבריטי ג'ימס דנקן, שנפטר צעיר ממחלת הקדחת, מעוטר בעמוד מימי בית שני, ששימש כרגל שולחן. קברים בולטים אחרים הם של הצלם הארמני הנודע גרבד קריקוריאן, מראשוני צלמי ירושלים ואחוזות הקבר לודוויג שנלר, מקים בית היתומים במחנה שנלר. נציין גם את קברו של אדגר קלרק, סוכן חברת הנסיעות תומס קוק, שביתו המפואר משולב בפרויקט ממילא ושברשותו היה האוהל המלכותי ששימש לאירוח אורחים רמי מעלה (כמו וילהלם השני קיסר גרמניה שלן בו בעת ביקורו בירושלים). בסמוך קבור גם ג'ון ניקולסון ממקימי בית החולים של המיסיון האנגלי הראשון בירושלים.
הוונדליזם בבית הקברות הפרוטסטנטי שבמעלה בהר ציון (צילום: גבי דאהן)
יש לקוות כי אחרי הסקר שנערך כעת על ידי הכנסיות, לבדיקת ההרס ומיפוי המצבות שהושחתו – יחל תהליך מהיר של שיקומן. משטרת ישראל כבר הצליחה לעצור את שני החשודים, שגרמו נזק כה משמעותי לבית הקברות. הם כבר הובאו למעצר ולחקירה – ומפקד מחוז ירושלים הבטיח לבישופים ולפטריארכים, כי המשטרה תעשה הכל למצות עימם את הדין. יצוין כי בצידו הדרומי של הר ציון, הפונה לעבר הכפר סילוואן, נמצא בית הקברות הלטיני קתולי, שבו קבור אוסקר שינדלר – מחסידי אומות העולם המפורסמים ביותר. בית קברות זה מוקף בחומה גבוהה ושער נעול – ולמרבה המזל איש עוד לא פרץ פנימה – במטרה לגרום נזק למצבותיו.
הכותב הוא אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים"ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".
