קמפוס בצלאל החדש במרכז העיר (צילומים: אדם אקרמן)
קמפוס בצלאל החדש במרכז העיר (צילומים: אדם אקרמן)

הפינה ההיסטורית: החזרה של בצלאל למרכז העיר – ברכה לסטודנטים ולירושלים

לאחר למעלה משני עשורים שבהן שכנה בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית, האקדמיה לאמנות ולעיצוב חזרה למרכז העיר והדבר מהווה בשורה של ממש להתפתחות העסקית-חברתית של ירושלים

פורסם בתאריך: 23.4.23 20:41

בימים אלו מסתיימת החזרה של האקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל ללב ליבו של מרכז העיר, זאת אחרי למעלה משני עשורים שבו שכנה האקדמיה במתחם האוניברסיטה העברית בהר הצופים.

הקמפוס בהר הצופים, שנבנה בסוף שנות ה-80 ואוכלס בשנת 1991, היה מבודד ומרוחק מהעיר – ללא שום קשר לסביבה החברתית או התרבותית שאמורה לשדר אקדמיה ולאמנות ולעיצוב. הסטודנטים והמרצים חשו שהם חיים במגדל שן, שאמנם ריכז מחלקות שונות שהיו מפוזרות עד אז בעיר – אך לא היה נוח לשימוש, היה למוסד מתועש וקר – ומנותק מהחוויה האורבנית של ירושלים.


לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון


מחפשים דירה במרכז העיר? היכנסו ללוח הנדל"ן של ירושלים


כבר ב-2003 החליטה הנהלת בצלאל על הצורך בחזרה למרכז העיר. ב-2005 קרמה התוכנית עור וגידים, כאשר ועדת השרים לענייני ירושלים הקצתה שטח במגרש הרוסים להקמת הקמפוס החדש. הצפי היה כי תוך 5-4 שנים, ייבנה הקמפוס החדש ויכלול גם את בניין בית המעצר ובניין סרגיי – אך המציאות היתה שונה. לאחר לחץ כבד, בית סרגיי הועבר ב-2017 לידי רוסיה – והמשטרה עד היום לא עזבה את בית המעצר. הבנייה של הקמפוס הושלמה ממש באחרונה והוא נחנך רשמית ב-14 לפברואר 2023, אך המעבר נמשך עד סוף מרץ . העיכוב נגרם בשל החלפת משרד האדריכלים המקורי, דרישת העירייה להקים חניון תת קרקעי, וכן פרוץ מגפת הקורונה שהאטה את קצב הבנייה.


קמפוס בצלאל במרכז העיר (צילום: אדם אקרמן)

קמפוס בצלאל במרכז העיר (צילום: אדם אקרמן)


קמפוס בצלאל החדש משתרע על שטח של 42 אלף מ"ר, ששימש כמגרש חנייה בין מוזיאון אסירי המחתרות לבין כנסיית השילוש הקדוש הרוסית. הוא בולט בשקיפותו ובמיעוט השימוש בו באבן ירושלמית. המבנה בעל שש קומות, ששתים מהן תת קרקעיות, ניבט כבניין זכוכית אולטרה מודרני עם חללים פנימיים רחבי ידיים – אך ניראה כדחוס בין המבנים ההיסטוריים סביבו. לא ניתן לראותו בשלמותו אלא במבט ציפור.

נספר כי הבנייה במגרש הרוסים החלה ב-1860 והוא נועד לשרת אלפי עולי רגל צליינים שהחלו להגיע ארצה. בין השנים 1864-1860 הוקמו אכסניית הנשים (כיום מוזיאון אסירי המחתרות), בניין המשלחת הרוסית (מבנה בית המשפט), כנסיית השילוש הקדוש, בית החולים הרוסי (אביחיל), אכסניית הגברים (חדרי המעצר של המשטרה), בניין הקונסוליה הרוסית ולבסוף אכסניית "בית סרגיי" המפוארת (1890). בניין בצלאל החדיש, שלא ניתן לתפוס אותו מפאת גודלו ושטחו בתצלום של תמונה אחת, בולט בניגודו למבנים ההיסטוריים. הבניין שעלותו היתה 500 מיליון שקלים, הופך את מגרש הרוסים לדחוס, אך הוא השיג את מטרתו – הקמת אקדמיה לאמנות כקמפוס עירוני, המצויד במיטב התשתיות החדישות – תוסס ושוקק חיים. הבניין חשוף לסביבתו והסביבה נחשפת אליו. העובדה שלא ניתן לראותו בשלמותו מהרחובות הסובבים אותו, תורמת לשילובו במגרש הרוסים – והוא אינו נראה כמבצר מנותק מסביבתו או כבניין אקדמאי מנוכר.


קמפוס בצלאל במרכז העיר (צילום: אדם אקרמן)

קמפוס בצלאל במרכז העיר (צילום: אדם אקרמן)


 

 

בקמפוס בצלאל לומדים כ-2,500 סטודנטים (מהם כ-250 לתואר שני) וישנם עוד כ-500 אנשי סגל. מלבד מחלקת הארכיטקטורה, הנמצאת בבניין הישן ברחוב שמואל הנגיד – והמחלקת לתואר שני לעיצוב, שתישאר בבית הנסן בטלביה – כל יתר המחלקות שוכנות בקמפוס החדש. ישנן למעלה מ-100 כיתות, 65 חללי מעבדות וסדנאות, 25 חללי סטודיו בגדלים שונים ו-85 חדרי משרדים. הוקמו קפיטריה ואודיטוריום מרווחים ומודרניים, ישנו ארכיון דיגיטלי וספריה עם למעלה מ-60 אלף ספרים בנושאי אמנות – שקירותיה בחלקם שקופים. בנוסף קיימים בבניין שטחים ציבוריים, שיכולים לשמש לכנסים ולתערוכות. המפלסים הרבים והעובדה שכל משטח ותקרה נמצאים בגבהים שונים – מקשים על התמצאות במרחב. גרם המדרגות הספירלי במרכז הבניין, מהווה למעשה את המצפן להתמצאות בסבך המעברים.


קמפוס בצלאל במרכז העיר (צילום: אדם אקרמן)

קמפוס בצלאל במרכז העיר (צילום: אדם אקרמן)


משרד האדריכלים היפני SANAA, שתכנן את הבניין, יצר מרחבים משותפים לסטודנטים ושקיפות פנימה והחוצה – היוצרת הרגשת חוסר פרטיות בין המחלקות השונות – אך גם נקודות ממשק רבות בין המחלקות השונות. הודות לכך, למרות המרחב הגדול, נוצרת האפשרות למפגשים קרובים בין הסטודנטים לבין עצמם, ויותר קשר עם המרצים. נוצר יותר שיתוף פעולה וחפיפה בין המחלקות – לעומת ההסתגרות שהיתה בהר הצופים. החשש כי האור הרב בחלק מהכיתות, והמחסור באור בכיתות התת קרקעיות, יפריע לקשב הנחוץ ללימודים – התבדה. נוצרת בקמפוס תחושה של שותפות לעשייה משותפת. הכיתות הופכות למעשה לגלריות יוקרתית, והשקיפות והפומביות לא פוגעות בחוויית הלימודים. התבדה גם החשש כי עוברי אורח יציצו בחלונות, כי מסתבר שהרחובות המקיפים את הכיתות הם דלילים בתנועות אדם – ופרטיות הלימודים נשמרת. הנגישות לבניין מפצה על חסרונותיו – הרכבת הקלה הסמוכה, מרחק ההליכה הקצר מהקמפוס הישן וממעונות הסטודנטים. הקירבה לכל הקהילה הירושלמית על גווניה – מצטרפים להרגשה של היציאה מחושך לאור, מסגירות לפתיחות ומהרגשת הקרירות החברתית שהייתה בהר הצופים.


קמפוס בצלאל במרכז העיר (צילום: אדם אקרמן)

קמפוס בצלאל במרכז העיר (צילום: אדם אקרמן)


לפני 120 שנה – בשנת 1903 – הפסל והצייר, בוריס שץ נפגש עם בנימין זאב הרצל, וקיבל ברכתו להקים אקדמיה לאמנות בירושלים. בצלאל נחנך ב-1906 כ"בית מדרש לאמנות ולמלאכת אמנות", בבית הקיסרית טאיתו בשכונת החבשים (כיום רחוב שאול אדלר 7). בשנת 1908 עבר המוסד לשני הבניינים הנאים ברחוב שמואל הנגיד. היתה זו העזה מצידו של פרופ' בוריס שץ, שהיה חדור במוטיבציה ציונית, להקים בעיר שהיתה בתקופה זו שולית בממלכה העות'מאנית עם כ-50 אלף יהודים – רובם אנשי היישוב הישן – בית ספר לאמנות עברית. מהתחלה של כ-100 תלמידים גדל ב-1911 מספרם ל-450. מוצרי בצלאל התפרסמו באיכותם ונמכרו בכל תפוצות ישראל. ברם, פרוץ מלחמת העולם הראשונה והרעב והמחסור בעיר, ביחד עם גירוש תלמידים ומורים, בהם גם פרופ' שץ', על ידי הטורקים למחוזות רחוקים איימו על קיום המוסד. בנוסף, המשבר הכלכלי בארץ ב-1926 והמפולת הכלכלית ב-1929 בעולם המערבי, הובילו להתמעטות ההון שהושקע במוסד וגרמו לסגירתו.


קמפוס בצלאל במרכז העיר (צילום: אדם אקרמן)

קמפוס בצלאל במרכז העיר (צילום: אדם אקרמן)


הוא נפתח מחדש ב-1935 תחת השם "בצלאל החדש". לאחר קום המדינה הוכרה חשיבותו של בצלאל, והוענק לו תקציב שנתי קבוע. ב- 1958 זכה המוסד בפרס ישראל וב-1975 נשלם תהליך האקדמיזציה של בצלאל והוכר כגוף אקדמאי. בצלאל היה לאקדמיה בעלת סגל מיומן, המכשיר אלפי סטודנטים בתחומים מגוונים. בשל הגידול הרב במספר התלמידים והוספת מגמות לימוד רבות, הבניין הישן לא הספיק עוד והקמפוס החל להתפרס על פני 12 מבנים שכורים ברחבי העיר. לאור זאת הוחלט על העברת המוסד למבנה מודרני בקמפוס האוניברסיטאי בהר הצופים. לימים התברר שהיתה זו החלטה שגויה, שפגעה בפיתוח מרכז ירושלים ורוקנה אותו מחוויה תוססת וחברתית, של מוסד שתלמידיו ומוריו מילאו את בתי הקפה ומועדוני העיר ולקחו חלק באירועים תרבותיים רבים. מאידך, בצלאל בהר הצופים היה למוסד מנותק מהקשר לירושלים ולחיי העיר. לאור זאת מובנת הרגשת הסיפוק על החזרה לעיר ופתיחת הקמפוס החדש מהווה אירוע חברתי מהפכני לירושלים המודרנית.

  • הכותב הוא אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".

 

תגובות

תגובה אחת
תגובה אחת
  1. שי ירושלמי

    להבנתי אבל מחלקת הארכיטקטורה נותרה בבניין המקורי בשמואל הנגיד פינת בצלאל?

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר