הפינה ההיסטורית: חידוש מסורת העלייה לרגל לירושלים

מינהל הקהילתי רמת אלון וצוות מייסדי פארק ארץ התנ"ך, הממוקם ליד גן הקיפוד (דרך החורש 90) – במדרונות המערביים של שכונת רמות, מחדשים את מסורת העלייה בחגי שלושת הרגלים לירושלים. זאת בעקבות גילוי שרידי ישוב עברי גדול, ששימש עורף חקלאי ליד ירושלים ומקום מפגש של דרכי עולי הרגל מישראל ומהתפוצות.

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

מחפשים דירה ברמות? היכנסו ללוח הנדל"ן של ירושלים

פיתוח פארק ארץ התנ"ך החל בשנת 2012, כאשר התגלו במקום שבע גיתות מימי בית ראשון, מתקנים חקלאים חצובים בסלע, כבשן ליצירת אבני סיד, שומרות (מתקנים חקלאים מאבן דמוי גורן) להגנה על תוצרת חקלאית, ערמות אבנים ממבנים שהתמוטטו, טרסות חקלאיות ובור מים. בפאתי האזור נחשפו מחסנים ששימשו לאחסון תוצרת חקלאית. מאחר וגת אחת מספיקה להפקת יין לכפר שלם, מניחים כי חשיפת גיתות כה רבות וגילוי כ-50 מוקדי עתיקות בשטח קטן יחסית, מרמזים על קיומו וייחודו של היישוב היהודי כמרכז להפקת יין, שאת שמו אין יודעים. ריבוי הטרסות, שביל עיזים ואבני שפה של דרך עולי הרגל עתיקה והמיקום של הכפר התנקזו אליו דרכים, שלא היו חלק ממערך הסלילה הרומי, מעידים על הנהירה הרגלית למקום. דרכים אלו, שלא היו מותאמות למעבר כלי תחבורה גלגלית, היו דרכי הליכה לא סלולים שנקראו המעלות. הן נחצבו בסלע ולצידן אבני שפה. הבולטות בדרכים אלו שהובילו לאזור היישוב החקלאי היו: מעלות בית חורון, מעלה קצר (רומי) ומעלות חדשה (חשמונאי). הן תועדו לאורכם של נתיבים, שנמשכו מארבעת כנפי הרוח לכיוון ירושלים, ושימשו את אלפי עולי הרגל בימי הבית השני בדרכם לבית המקדש.

מקום ההתכנסות של העולים לרגל בפארק (צילום: באדיבות הנהלת פארק התנ"ך)

מפת דרכי העלייה לרגל (צילום: באדיבות הנהלת פארק התנ"ך)

המתנ"ס ארגן צעדת פיילוט מוצלחת בפסח 2021 (למרות הקורונה), בברכת ראש העיר משה ליאון, זאת למרות הקורונה. הצעדה נמשכה לאורך 7 ק"מ ממפגש עולי הרגל בפארק ארץ התנ"ך על הדרך הקדומה ועד גבעת התחמושת. בפסח 2022, כזכור, התפרץ זן האומיקרון של הקורונה, ולא התאפשר לקיים את מסורת חידוש העלייה, ובמקומו נערך אירוע קהילתי מקומי על מפגש דרכי עולי הרגל בפארק בהשתתפות מאות משתתפים.
האירוע המרכזי השנה עם הצעדה, יתקיים בחודש מאי בחג השבועות. הוא יתמקד בהבאת ביכורים ציורית, ססגונית ותוססת, על ידי עולי רגל מכל הארץ. תעשה המחשת האווירה הקדומה והמראות על פי המקורות. הצעדה תתקיים בהשתתפות גני ילדים, גמלאים, מועצות הנוער ונציגי גופים ירוקים.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

חג השבועות, נקרא גם "חג הקציר" (עיקרו בהבאת ביכורי השדה). בספר דברים (טז 16) כתוב: "שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך (כל הגברים) במקום אשר יבחר (בבית המקדש) בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות". מצוות העלייה לרגל לירושלים הייתה קשורה קשר הדוק לבית המקדש וראשיתה בסוף בית ראשון. אין פרושה הליכה ברגל – המילה "רגלים" בלשון המקרא פירושה "פעמים".

כל מביאי הביכורים עיטרו את סליהם בקישוטים רבים, ולא היו חוזרים מיד לבתיהם, אלא נשארים ללון בעיר. כל תושבי ירושלים היו שואלים לשלומם של עולי הרגל, ומתחרים על הזכות להעניק להם מקום לינה. מצוות העלייה לרגל חייבה את הגברים, אך למעשה היתה עניין לכל המשפחה. היא היתה כרוכה בנטישה זמנית של מקום המגורים ובחששות מפני השתלטות זרים על הקרקע של עולי הרגל ולפיכך התורה הוסיפה דברי רגיעה "ולא יחמוד איש את ארצך בהעלותך".

מנהלי פארק התנ"ך – ד"ר ריקי יונה וד"ר גדעון בן דרור (צילום: אדם אקרמ)ן

בימים אלו של פילוג ושסע בעם וביטויים רבים של שנאת אחים, רואים המארגנים בצעדה בשבועות תרומה לאחדות, להדברות ולהתקרבות בין הצועדים. בדומה לעלייה לרגל בימי בית ראשון ושני, המתוארת כאירוע רב משתתפים, כ"המון חוגג" שצעד בתהלוכה מאורגנת – כך הם מקווים כי יובלטו ביום זה הערכים המשותפים לכל פלגי העם. המארגנים שואפים כי בדומה לעבר העתיק תעשה הצעדה "תוך רינה ושמחה" ובלווי שירה ונגינה והתרוממות נפש. פילון האלכסדרוני, פילוסוף יהודי-יווני, שחי באלכסנדריה (15 לפנה"ס עד 45 לספירה) – התפעל מאד מהצעידות של עולי הרגל לירושלים מיהודה והגליל, מעבר הירדן ומן התפוצות, כמו גם מאווירת הפיוס בין חלקי העם השונים וראה בה פסק זמן מחיי היום יום ומצוקותיו. כך כתב פילון: "בלב מלא תקוות טובות. הם עושים מעשה זה וקושרים קשרי ידידות עם אנשים שלא הכירו עד עתה ונוצרו מיזוג לבבות".

דרך עולי הרגל הקדומה (צילום: אדם אקרמן)

משערים כי בירושלים חיו כ-100 אלף תושבים בימי בית שני, ומספרם הוכפל בזמן הרגלים. המקורות מדגישים כי למרות הצפיפות, "מעולם לא אמר אדם לחברו: לא היה שלא מצאתי מיטה שאישן עליה בירושלים". מזמורי התהלים מתארים את שמחתם והתרגשותם של עולי הרגל: "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך – עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים". מסופר גם כי למרות הפילוג לאחר מות שלמה המלך, המשיכו תושבי ממלכת ישראל הצפונית לעלות לבית המקדש כדי לממש, "מידות חסידות ויראת אלוהים".

בית המקדש היה קיים כאלף שנים. הבית הראשון נבנה בשנת 1000 לפנה"ס בערך בידי שלמה המלך ועמד על תילו כ-400 שנה עד שנחרב בידי הבבלים בשנת 586 לפנה"ס. הבית השני נבנה בתקופת שיבת ציון ובנייתו הסתיימה בשנת 515 לפנה"ס, (כלומר כ 70 שנה היה העם ללא בית מקדש – כפי שניבא הנביא ירמיהו). הורדוס, שמלך (בין שנת 33 לפנה"ס ועד 4 לפנה"ס) – בנה את המקדש מחדש, בפאר שלא היה כדוגמתו בעולם העתיק, שחרב בשנת 70 לספירה בידי הרומאים.

מארגני העלייה המחודשת לרגל, ובראשם ד"ר ריקי יונה (מנהלת פארק התנ"ך) וד"ר גדעון בן דרור (יו"ר התנועה להעצמת ירושלים) רואים בעלייה המחודשת לעיר בשלושת הרגלים אירוע מכונן המביע את מרכזיות ירושלים בחיינו ואחדות שבטי ישראל.