הכניסה להיכל הזיכרון (למעלה משמאל עם כיוון השעון), האנדרטה לזכר חללי האהיה ארינפורה, אש התמיד בהיכל הזיכרון, האנדרטה לזכר היהודים שנפלו בשורות הצבא האדום במלחמת העולם השנייה, היכל הזיכרון (צילומים: אדם אקרמן)
הכניסה להיכל הזיכרון (למעלה משמאל עם כיוון השעון), האנדרטה לזכר חללי האהיה ארינפורה, אש התמיד בהיכל הזיכרון, האנדרטה לזכר היהודים שנפלו בשורות הצבא האדום במלחמת העולם השנייה, היכל הזיכרון (צילומים: אדם אקרמן)

הפינה ההיסטורית: מסלול האנדרטאות בבית הקברות הצבאי וביקור בהיכל הזיכרון

ביקור בבית העלמין הצבאי בהר הרצל מהווה חוויה מעשירה ומעוררת זקיפות קומה – כזו שכוללת לצד השכול והאובדן את סיפור הציונות והמדינה

פורסם בתאריך: 6.5.23 13:23

עצוב לטייל בבית קברות, אך סיור בין קברי הלוחמים בבית העלמין הצבאי בהר-הרצל יכול להיות חוויה מעשירה ומעוררת זקיפות קומה. לא רק שכול ואובדן, אלא סיפור הציונות והמדינה. עצב ויגון על פרשות כואבות, אך גם מימד היסטורי וערכי. במשרד הביטחון, באמצעות היחידה להנצחת החייל, הוחלט לפני שני עשורים על פתיחת מסלול מבקרים, באורך של כשני קילומטרים בין האנדרטאות וחלקות הקברים השונות.


לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון


מחפשים דירה בבית וגן? היכנסו ללוח הנדל"ן של ירושלים


התוצאה של ההחלטה הזו הופכת את הר הרצל, שבו קבורים חללי מערכות ישראל, לאתר חשוב בתולדות ישראל. אתרי זיכרון ייחודיים עם שלטי הסברה קצרים, יוצרים מסלול הליכה נוח עם 28 "אבני דרך". השלטים מעוררים את המבקר להעמיק במסע ההיסטורי של המאבק להקמת המדינה והמחיר הכבד המשולם עדיין להגנתה. במסלול מובא הסיפור של מלחמת תש"ח, מבצע 'קדש', מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים, מבצע שלום הגליל, עופרת יצוקה וצוק איתן. ישנן אנדרטאות פיסוליות לזכר אירועים המבליטים גבורה יהודית וסבל אזרחים שנפלו בפעולות איבה וטרור. אחת האנדרטאות הנותנת תחושה אמיתית של הליכה בסמטה ירושלמית, היא זו של נופלי הרובע היהודי בתש"ח (כולם טמונים היום בקבר אחים בהר הזיתים). זוהי אנדרטת הליכה, שמעליה חקוק הפסוק "וראיתם ושש ליבכם ועצמותיכם כדשא תפרחנה" (ישעיהו, ס"ו 14). פסוק זה התגלה חקוק גם בחפירות הר הבית, על אחת מאבני הכותל המערבי.


אש התמיד בהיכל הזיכרון (צילום: אדם אקרמן)

אש התמיד בהיכל הזיכרון (צילום: אדם אקרמן)


האנדרטאות מעוצבות בעוצמה ונותנות ביטוי רב-רושם לאירועים ולנופלים. הסיור מתחיל באנדרטה לחללים היהודים בצבא הרוסי במלחמת העולם השנייה. מתוך כחצי מיליון יהודים ששירתו בצבא זה ולחמו באויב הנאצי, כ-200 אלף נפלו במערכה ורבים עוטרו באותות הצטיינות. סמוך אליה האנדרטה לחללים היהודיים בצבא פולין, שמתוך כ-150 אלף חיילים יהודים שגויסו לצבא הפולני בספטמבר 1939, כ-60 אלף אבדו במחנות שבויים או נהרגו. האנדרטה הבאה במסלול המבקרים, היא לזכר חללי מתנדבי הישוב בארץ-ישראל, אשר שירתו בשורות הצבא הבריטי שמאות מהם נפלו במערכה. מרשימה במיוחד היא האנדרטה לזכר חללי האונייה 'ארינפורה', אחת מספינות שיירת אוניות תובלה של הצי הבריטי, שנפגעה בים התיכון על ידי מטוסים גרמניים. האונייה טבעה כאשר עליה למעלה מ-1,000 חיילים ובהם 334 מתנדבים יהודים מארץ-ישראל. היא מעוצבת כחרטום אונייה עם ארובה ולאורך ברכת המים, חרוטים השמות של 140 אנשי פלוגת התובלה, מתנדבי הישוב שטבעו בים. הגלעד הבא הוא לזכר מתנדבי הישוב העברי, שהתנדבו לשרות בצבא הבריטי נגד גרמניה הנאצית, והובאו לקבורה בבתי עלמין צבאיים באירופה ובצפון-אפריקה.

 

 

מחשבות רבות מעוררת יד לצנחני הישוב בארץ, שנפלו במלחמת העולם השנייה. בין השנים 1944-1943 נשלחו 32 מתנדבים מבני הישוב לצניחה באירופה הכבושה על ידי הגרמנים כדי לעשות להצלת אחיהם היהודים. 12 צנחנים נתפסו על ידי הנאצים, שבעה מתוכם הוצאו להורג. עצמותיהם של חנה סנש, חביבה רייק ורפאל רייס הובאו למנוחת עולם בהר הרצל ולצידם הונחו כריות מצבה לזכר יתר הצנחנים שנפלו.


האנדרטה לזכר חללי הצוללת 'דקר' (צילום: אדם אקרמן)

האנדרטה לזכר חללי הצוללת 'דקר' (צילום: אדם אקרמן)


מרשימות ביותר הן האנדרטאות הנוספות המנציחות קברי אחים לזכר אסונות ימיים. כמו זו של כ"ג יורדי הסירה, שיצאו במאי 1941 לפעילות חבלה במתקני הנפט בטריפולי, לבנון, שסיפקו דלק לכוחות גרמניה. הסירה על מטענה ו-23 אנשיה לא הגיעה ליעדה ועקבותיה נעלמו. אנדרטה נוספת היא של אוניית המעפילים 'סלבדור', שיצאה ב-1940 מנמל ורנה בבולגריה וטובעה בים על 238 נוסעיה. אסון אחר המתועד באנדרטה, הוא של הספינה 'אגוז', שעסקה בהברחת יהודים ממרוקו וטבעה ב-1961 עם 44 עולים. הביקור באנדרטה לחללי הצוללת 'דקר', מעורר צער והזדהות רבה עם הנספים. מסיירים במבנה דמוי צוללת, בו מונצחים 69 אנשי הצוות שאבדו במצולות. הצוללת, שהפליגה ב-1968 מחופי אנגליה בדרכה אל חופי ישראל, נעלמה ורק ב-1999 נמצאה שקועה בקרקעית הים התיכון. כאשר יורדים לחלל הפנימי של האנדרטה, תלויים לאורך הדפנות לוחות אבן עם אישיים ועליהם פרטי הנספים.


הכניסה להיכל הזיכרון בהר הרצל (צילום: אדם אקרמן)

הכניסה להיכל הזיכרון (צילום: אדם אקרמן)


באנדרטה ייחודית 'נצר אחרון', מונצחים 275 ניצולי שואה שנהרגו במלחמת השחרור. הם עלו לארץ כבודדים, בעיצומה של מלחמת העצמאות גויסו לצבא ונהרגו בקרבות תש"ח. ניצולי שואה אלו היו נצר אחרון של בני משפחותיהם, אשר נספו כולם בשואה.


האנדרטה לזכר חללי האהיה ארינפורה (צילום: אדם אקרמן)

האנדרטה לזכר חללי האהיה ארינפורה (צילום: אדם אקרמן)


מובלטת מאד המערכה סביב ירושלים במלחמת העצמאות. ישנם קברי אחים לחללי לטרון, משלט הרדאר, המערכה על גוש עציון, מחלקת הל"ה ושיירת נבי סמואל. ראשוני הנופלים במערכות ישראל שנקברו בהר הרצל הם חברי ניל"י, אבשלום פיינברג ויוסף לישנסקי. בסיומו של המסלול ישנה האנדרטה של נפגעי פעולות האיבה, כאשר ראשון המונצחים בה היה אברהם שלמה צורף, אשר נרצח בירושלים ב-1851. כך משולבים בבית העלמין הצבאי, אזרחים וחיילים שנפלו במערכות ישראל או נפגעו בפעולות איבה בארץ ובדרך אליה.

***

בהיכל הזיכרון הממלכתי, שנחנך ב-2017, בסמוך לכניסה לבית העלמין הצבאי, מונצחים שמותיהם של 24,213 חללי מערכות ישראל. הביקור בהיכל, לאחר הסיור במסלול האנדרטאות, מאפשר שילוב של חוויה אישית בקולקטיבית והזדהות עם כלל ההורים השכולים והציבור הישראלי כולו. המבנה דמוי לפיד ענק, בנוי על שטח של 2.5 דונם ומתנשא לגובה של 18 מטר. הבניין האדריכלי המרשים בנוי בצורה ספירלית, והקיר הפנימי משתרע על פני 260 מטר של לבנים הזהות בגודלן. לכל חלל מוקדשת לבנה עם שמו ומועד נפילתו ובצמוד לו נמצא חרוט נר זיכרון, הנדלק ביום השנה של הנספה. בתקרתו של ההיכל נמצא 'פעמון האור' – פתח מעגלי המתרחב כלפי השמים, שדרכו חודר פנימה אור טבעי. בכניסה למבנה בוערת אש זיכרון תמידית: "אש התמיד". אש בוערת זו מסמלת הנצחה קולקטיבית והעברת נר הזיכרון מדור לדור. הלבנה הפרטית של כל חייל מתווספת למצבה ולקבר, הנמצאים בבית הקברות הסמוך. כך החוויה הקשה האישית, נהיית שזורה בחוויית השכול הלאומית.


האנדרטה לזכר היהודים שנפלו בשורות הצבא האדום במלחמת העולם השנייה (צילום: אדם אקרמן)

האנדרטה לזכר היהודים שנפלו בשורות הצבא האדום במלחמת העולם השנייה (צילום: אדם אקרמן)


המבקרים בהיכל צועדים לאורך קיר הלבנים במסלול העלייה (רמפה), המזכירה את הטרסות מהן בנוי בית הקברות הסמוך. לאורך המסלול ישנן עמדות איתור עם אפליקציות וניתן להקליט בהן את שם החלל וללמוד עליו. ההיכל מעורר כבוד ורצינות – על אף שהוא ריק ומשתמש בחומרי אבן, בטון ומשחקי האור. העוצמה של ההיכל היא בפשטותו ומהווה הישג אדריכלי יוצא דופן. המבנה זכה במספר תחרויות בינלאומיות לאתרי הנצחה ונחשב מהמרשימים בסוגו בעולם.

  • הכותב הוא אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".

 

תגובות

אין תגובות

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר