חתימת הסכם מסחר עם דובאי, הכניסה ללשכת המסחר ירושלים, דגלון לשכת המסחר (צילומים: באדיבות לשכת המסחר ירושלים, אדם אקרמן)
חתימת הסכם מסחר עם דובאי, הכניסה ללשכת המסחר ירושלים, דגלון לשכת המסחר (צילומים: באדיבות לשכת המסחר ירושלים, אדם אקרמן)

הפינה ההיסטורית: הצמיחה, הדעיכה והמיצוב מחדש – לשכת המסחר ירושלים מציינת 115 שנות פעילות

לשכת המסחר הוקמה בירושלים עוד בימי השלטון העות'מאני, אך את העשייה המרכזית שלה התחילה רק לאחר הגעת הבריטים לישראל. בעשורים האחרונים תרומתה לפיתוח העסקי של ירושלים משמעותית, והיא אף חתומה על הסכמי סחר משמעותיים עם מגוון מדינות ברחבי הגלובוס

פורסם בתאריך: 15.7.23 11:45

לא רבים מודעים לכך כי אחד מאבני-היסוד של החיים העסקיים בעיר היא לשכת המסחר ירושלים, אשר מסייעת לביצור מעמדה העסקי של ירושלים. זהו גוף ציבורי, שאינו כפוף לראשי ממשל או לרשויות מקומיות, פועל כמלכ"ר ונועד לייצג, לסייע ולקדם עסקים בירושלים וסביבתה.

הלשכה נוסדה בשנת 1908, בימי השלטון העות'מני, כאגודה אוטונומית והוקמה תחת השם 'לשכת המסחר, התעשייה והחקלאות של פלשתינה'. היתה זו עדיין תקופה טרום תעשייתית בירושלים, חלק ניכר מהאוכלוסייה היהודית בעיר היו אנשי היישוב הישן הלא יצרני והתלוי בתרומות – כספי החלוקה מהגולה.

אנשי היישוב החדש –המשכיל, החילוני והיצרני, החלו להיות מראשית המאה ה-20 מעורבים בתהליכים מודרניים ושאפו להוביל לחברה יצרנית חדשה ול"עבודת כפיים" – ולעודד את תושבי העיר לשלוח ידם בפרנסות שונות. הלשכה פעלה למשל לעודד התארגנות של פועלי הדפוס בעיר, התיישבות חקלאית בסמיכות לירושלים, להפעלה תקינה של שוק מחנה יהודה ולעידוד בנייה. במקביל, שלושת המוקדים של היישוב היישן בעיר – הרבנות הספרדית, הרבנות האשכנזית והוועד הכללי – איבדו ממעמדם וסמכותם. מנהיגי היישוב החדש בתל אביב ניסו לפתוח מוסדות שונים בירושלים, כמו בנק אפ"ק, אך יפו-ותל אביב נשארו מרכז היישוב היהודי החדש בארץ. בתל אביב התמקמו מרבית האגפים הכלכליים וחברות המסחר והתעשייה, בנקים וחברות הביטוח, ההנהלות הכלליות והסוחרים הסיטונאים.


חתימת הסכם מסחר עם דובאי (צילום: באדיבות לשכת המסחר ירושלים)

חתימת הסכם מסחר עם דובאי (צילום: באדיבות לשכת המסחר ירושלים)


מלחמת העולם הראשונה, שפרצה ב-1914, פגעה קשות באוכלוסיה הירושלמית ושיתקה לגמרי את יוזמת הלשכה לעוד יוזמות כלכליות. תושבי העיר נפגעו ממגפות, רעב וגיוס של כוח אדם על ידי הטורקים. בתום המלחמה, במקום 50 אלף יהודים שהתגוררו בעיר, נשארו רק מחציתם.

לשכת המסחר חידשה את פעילות מיד עם כניסתו של גנרל אלנבי לירושלים בדצמבר 1917, ופרסום צו של עידוד בתי העסק הקיימים. הגדיל לעשות המושל הצבאי הבריטי של ירושלים, רונלד סטורס, שרתם את הלשכה לקידום חיי הכלכלה והמסחר. פעילותה של הלשכה התבטאה בזירוז אספקת המזון, בעידוד פתיחת חנויות ובסיוע להבראת עסקים שהתמוטטו בזמן המלחמה. בתקופה הבריטית, ירושלים חזרה להיות עיר הבירה ומרכז השלטון של הארץ – ויהודים החלו לחזור אליה. שיתוף הפעולה בין הלשכה למוסדות האזרחים הבריטיים בעיר, היה הדוק כל ימי המנדט, חרף העובדה שהממשל הצבאי הבריטי לא ראה את המפעל הציוני בעין יפה.


סמל לשכת המסחר ירושלים (צילום: אדם אקרמן)

סמל לשכת המסחר ירושלים (צילום: אדם אקרמן)


מהשנה הראשונה של קום המדינה ממלאת הלשכה תפקיד חשוב בחיי הכלכלה, המסחר והרווחה של תושבי ירושלים. עם מינויו של משה דיין בקיץ 1948 למושל העיר, הוא נפגש עם אנשי הלשכה ורתם אותם למאמץ של שיקום חיי הכלכלה והעסקים בעיר, שניזוקו במלחמת העצמאות.

הלשכה הממוקמת ברחוב הלל 10, פועלת במרץ להעמקת קשרי המסחר בירושלים וסביבתה. היא מעניקה לחבריה תמיכה בארבעה תחומים עיקריים: ליווי ויעוץ לעסקים (כמו בענייני מס ותמיכה משפטית), סיוע ברגולציה מול גופים ממשלתיים, הענקת פלטפורמה לקידום קשרי סחר עם נספחים מסחריים בישראל ומחוצה לה, ומקיימת סמינרים והשתלמויות בנושא סחר חוץ, מיסוי וממון. משנת 2017 פועלת במקום מכללה עסקית-חברתית (הנקראת "קמפוס"), אשר מעניקה הכשרה מקצועית וכלים מעשיים לפתוח עסקי. הלשכה חברה בפדרציה של איגוד לשכות המסחר, ביחד עם הלשכה מתל אביב (שנוסדה ב-1914) – יחד עם הלשכות מחיפה, באר שבע ואילת. כל לשכה שומרת על עצמאותה, ועד לפני כשבע שנים, היתה תל אביב המובילה בפעילותה הכלכלית. בשנים האחרונות, חלה התפתחות נמרצת של הלשכה הירושלמית, תחת נשיאותו של דרור אטרי.


חדר הישיבות בלשכת המסחר ירושלים (צילום: אדם אקרמן)

חדר הישיבות בלשכת המסחר ירושלים (צילום: אדם אקרמן)


 

 

הפעילות האינטנסיבית, מתבטאת בעיקר בתחום היחסים הבינלאומיים, והענקת הכלים הדרושים לחבריה למינוף עסקיהם בארץ ובחו"ל. הפדרציה של הלשכות בארץ, חברה באיגוד לשכות הסחר הבינלאומית, ארגון שנוסד ב-1919 בפריס, פועל בשיתוף האו"ם ומקיים קונגרסים, שהשתתפות בהם של נציג ישראל, חשובה לא רק בתחום הכלכלי, אלא גם ההסברתי-מדיני.

תצוין תרומתו של מנשה אלישר לביסוס מעמדה של הלשכה הירושלמית. אלישר, בן לאחת המשפחות הספרדיות המיוחסות בעיר, ששורשיהן מגלות ספרד, היה איש עסקים, יבואן ובעל נכסי נדל"ן רבים בעיר, אשר הקדיש הרבה ממרצו לפעילות למען פיתוח ירושלים. הוא היה נשיא לשכת המסחר בין השנים 1951 עד 1985, ועשה רבות להעלאת הלשכה למוסד נחשב בעיר, ואף בעל משמעות לאומית. בשנות ה-50 וה-60 המדינה נאבקה בקשיים כלכליים רבים וירושלים עד איחודה ב-1967, לא נחשבה כעיר מסחר מפותחת. משך שני העשורים האלו, אלישר יזם ותכנן פעילות למען פיתוחה של העיר. ההישג הבולט שלו היה בשנת 1966, כאשר עלה בידו להביא לכך, שהקונגרס הבינלאומי של לשכות המסחר יתקיים בירושלים בבנייני האומה. קיום הקונגרס בירושלים, על אף ההחרמות ברחבי העולם נגד המדינה של גופים כלכליים חשובים – בעידוד הליגה הערבית – התאפשרה בזכות קשריו של אלישר עם ראשי מובילי הכלכלה העולמית.


דגלון לשכת המסחר ירושלים צילום אדם אקרמן

דגלון לשכת המסחר ירושלים (צילום: אדם אקרמן)


כיום לשכת המסחר בירושלים, שרשומה כעמותה מאז 1982, חתומה על אמנות עם 17 מדינות ו-45 ארגונים ברחבי העולם. ללשכה שלוחה בניו יורק וכעת מוקמות לשכות במיאמי ובאיסטנבול. בין הישגיה הבולטים להאדרת ירושלים כמרכז עסקים וסחר, ניתן למנות את ההסכמים שחתמה עם דובאי, העיר חרבין בסין (שאוכלוסייתה 10 מיליון נפש והיא מרכז תעשייתי חשוב ובירת מחוז), פיליפינים, קוסטה ריקה, הונדורס וגואטמלה.

הונדורס, שהודיעה בשנת 2019 על ההכרה בירושלים כבירת ישראל, פתחה את הנציגות הדיפלומטית שלה ומשרד הסחר, בבית לשכת המסחר ברחוב הלל 10, ששימש לה כאכסנייה משך שנה וחצי עד להעברת השגרירות מתל אביב לירושלים.


שלט הכניסה ללשכת המסחר ירושלים (צילום: אדם אקרמן)

שלט הכניסה ללשכת המסחר ירושלים (צילום: אדם אקרמן)


ההנהלה של לשכת המסחר מורכבת מ-15 איש, רובם עורכי דין בכירים בהתנדבות, שמהווים למעשה קונסולים מסחריים הפועלים למען ירושלים. הלשכה מארגנת כנסי תעסוקה ומקדמת יזמים למתן פתרונות בענפים בהם קיים מחסור בכוח אדם, והגדלת העסקתם בני 60 ומעלה. בכל פעולותיה משתתפים גם סוחרים בכירים ממזרח ירושלים, וקיימת וועדה לקידום שיתוף פעולה עם מדינות האזור והרשות הפלסטינית. כאחד הסגנים של נשיא הלשכה, משמש מנכ"ל השגרירות הנוצרית הבינלאומית בירושלים. הלשכה פועלת בירושלים מאז שנת 1980, ומהווה ארגון בינלאומי של נוצרים אוהבי ישראל, מסייעת ללשכת המסחר בהסברה פרו-ציונית וישראלית בקרב קהילות נוצריות בעולם ובמאבק בגופים המחרימים את המדינה, ביניהם BDS.

נסכם בדברי דרור אטרי נשיא הלשכה: "אנו מחזקים את המדינה ואת ירושלים בעזרת ההסכמים שהלשכה חותמת ברחבי העולם. אנו מהווים שגרירים של כלכלה, רווחה ופרנסה, אשר סוללים גם את הדרך לחיזוק קשרים דיפלומטים. אנו רואים את נוכחותנו בבירת מדינת ישראל, לא רק משמעותית מבחינה היסטורית, אלא גם כפוטנציאל עסקי אדיר כאשר מסביבנו אתרים היסטוריים ומבני קונסוליות מרכזיים – כשליחים לפיתוח הכלכלה בעיר – בהמשך לאבותינו הציוניים, שדאגו לפיתוח ההתיישבות, הסחר וההשקעות בעיר".

  • הכותב הוא אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים"

 

תגובות

תגובה אחת
תגובה אחת
  1. אבי נאור

    גוף מיותר – למה העיריה ממנת אותו. היה ראוי לכתוב גם על עברו העסקי של מר אטארי… כולל עדויות מבית המשפט

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר