ארצות הברית בירושלים - דגלים, רחובות והעתק של פעמון החופש מפילדלפיה (צילומים: אדם אקרמן, ארנון בוסאני)
ארצות הברית בירושלים - דגלים, רחובות והעתק של פעמון החופש מפילדלפיה (צילומים: אדם אקרמן, ארנון בוסאני)

ברקע התמיכה הגורפת מהנשיא ביידן: מורשת ירושלים בארצות הברית

הפינה ההיסטורית: עיר הקודש ירושלים זוכה לכ-50 אתרים הנושאים את השם Jerusalem (ירושלים) או Salem (שלם) ברחבי ארצות הברית של אמריקה. מה שמהווה עדות נוספת לקשר החזק והעמוק בין המדינות

פורסם בתאריך: 24.10.23 20:00

הנאום העוצמתי והפרו-ציוני של נשיא ארצות הברית ג'ון ביידן, כמו גם ביקורו ההיסטורי בארץ בזמן שהתותחים רועמים, הבהיר כי ארצו עומדת ללא סייג לצד ישראל במאבקה בטרור הרצחני של החמאס, והיווה ביטוי נוסף לקשר המיוחד בין ארצות הברית למדינה היהודית. קשר זה בנוי על מערכת של ערכים אוניברסליים ודמוקרטים משותפים של צדק, חסד, שוויון וחתירה לשלום. אלו מעמידים את ישראל במאבק עם ארצות הברית מול כוחות רשע, רודנות ופגיעה בזכויות האדם הבסיסיות כמו חופש, רווחה וחתירה לאושר.

לפני כ-250 שנה, בעת הכרזת העצמאות של ארצות הברית ב-4 ביולי 1776, חזון הצדק והשלום שקודם על ידי נביאי ישראל, שימש כאור מנחה עבור מרבית האמריקאים. הם ראו עצמם כיורשיהם הישירים של בני ישראל המקראיים. הברית הישנה, ולאחר מכן הברית החדשה, העניקו השראה למנהיגי ארצות הברית לדורותיהם. בעיקר היה זה התנ"ך, שעיצב את אופייה הדמוקרטי של ארה"ב, במאה השנים הראשונות לעצמאותה.

המתיישבים הראשונים שהיגרו מאנגליה לאמריקה ב-1620 על הספינה 'מייפלאור', ראו עצמם כ"בני ישראל המודרניים", שעזבו את מצרים המודרנית (בריטניה), חצו את ים סוף המודרני (האוקיאנוס האטלנטי) ושמו את פניהם ל"ארץ המובטחת" המודרנית. על ספינת מהגרים ראשונה זו, היו 104 איש שקצו בחברה ובמשטר האנגלי, הם ברחו מרדיפות הכנסייה האנגליקנית, והחליטו להקים קהילה חדשה ברוח ערכי התנ"ך. מכאן גם מאות האתרים בארצות הברית הנושאים שמות תנכ"יים, בהם גם כ-50 מקומות עם השם 'ירושלים' ו'שלם', וכמו כן גם יישובים רבים הנקראים – בית אל, בית לחם, הר הזיתים, הר ציון, חברון, שילה, יריחו ועוד.


גן פעמון הדרור - העתק של פעמון החרות מפילדלפיה, ארצות הברית (צילום: אדם אקרמן)

גן פעמון הדרור – העתק של פעמון החרות מפילדלפיה, ארצות הברית (צילום: אדם אקרמן)


היהודים הראשונים שהגיעו לצפון אמריקה ב-1654 – 4 גברים, 6 נשים ו-11 ילדים על גבי ספינה מברזיל – התקבלו כאזרחים שווים לחיפוש ההזדמנויות בעולם החדש. מתחילה, בני כל הדתות באמריקה, נהנו מחיים דתיים חופשיים, מהפרדה בין הכנסייה למדינה ומשוויון בפני החוק. כאשר הוכרזה עצמאות 13 המושבות הראשונות, לאחר מאבק בשלטון הבריטי, נבחר ג'ורג' וושינגטון לנשיא הראשון. הוא הודה לקהילה היהודית על תמיכתהו במאבק לעצמאות, והבטיח לחברי הקהילה שייהנו מחיי שלווה ובטחון במדינה והשתמש בביטוי התנכ"י "איש תחת גפנו ותאנתו".

מנסחי הצהרת העצמאות, האבות המייסדים, ג'ון אדמאס (הנשיא השני), תומס ג'פרסון (הנשיא השלישי) והמדען והממציא בנג'מין פרנקלין, הציעו, שהמראה של חציית ים סוף על ידי העברים הקדמונים יהיה לסמל הרשמי של ארה"ב (ההצעה לא התקבלה). המסמך הרשמי של מרד 1776 נגד המלך הבריטי, שנכתב על ידי הפוליטיקאי והוגה הדעות תומאס פיין, יצא חוצץ נגד המלך ג'ורג' השלישי וכינה אותו, לא פחות, מאשר "פרעה הבריטי", את יועציו כינה "המן הרשע", ואת ג'ורג' וושינגטון השווה ליהושע (ישו), ולאחר מכן לגדעון, ולבסוף דימה אותו ליהודה המכבי.


רחוב לינקולן בירושלים - על שם הנשיא האמריקאי אברהם לינקולן (צילום: אדם אקרמן)

רחוב לינקולן בירושלים – על שם הנשיא האמריקאי אברהם לינקולן (צילום: אדם אקרמן)


ג'פרסון הציע גם שסמל ארה"ב יהיו בני ישראל ההולכים במדבר אחרי עמוד האש. לבסוף לדגל ארה"ב נבחרו 13 פסים אופקיים, שמדמים 13 שבטי ישראל (זאת בהתחשב בעובדה ששבט יוסף פוצל לאפרים ומנשה). בפינתו העליונה השמאלית של הדגל, נקבע מלבן כחול ובו 13 כוכבים בצורת מגן דוד. בינתיים נוספו בהדרגה עוד מדינות שמרכיבות את ארצות הברית – וסמל מגן דוד נבלע בתוך עשרות הכוכבים של ימינו. ההשראה של מורשת חג הפסח העברי – מיציאת מצרים, חציית ים סוף, עשרת הדברות, עגל הזהב, ספור המרגלים, ארבעים שנות נדודים במדבר – והדמויות של משה, אהרון, יהושע, גדעון, ודבורה וברק בן אבינועם – קיימת ושרירה עד ימינו. היא נמצאת בשיח הציבורי, הפוליטי, התרבותי, המסורתי והמשפטי בארה"ב.

הצו התנכ"י של שחרור העבדים ודברי התוכחה הקשים של הנביא ירמיהו כנגד המלך צדקיהו, ששחרר את העבדים, אך הפר את ההתחייבות שלו והעביד אותם מחדש, היה לעיני מנהיגי ארה"ב, והם למדו לקח ממנו. הנשיא אברהם לינקולן (1861- 1865) היה מגדולי המסתמכים על צווי התנ"ך, וביטול העבדות בארה"ב שהצליח לממש, היה מהישגיו הבולטים. יהודים רבים ראו בו את משה המודרני.


גשר המיתרים מואר בדגלי ארצות הברית וישראל (צילום: ארנון בוסאני)

גשר המיתרים מואר בדגלי ארצות הברית וישראל (צילום: ארנון בוסאני)


קרוב לימינו, ספור יציאת מצרים היה למוטיב מרכזי בנאומו ובהגותו של מרטין לותר קינג, מנהיג הציבור האפרו-אמריקני. "שלח את עמי", היה להמנון השחורים ולתביעה לשוויון מוחלט עם הציבור הלבן האמריקאי. מרטין לותר זכה לקבל פרס נובל לשלום בשנת 1964. בנאומו האחרון טרם הרצחו, לותר ראה עצמו על פסגת הר נבו, כמשה המביט אל הארץ המובטחת, אך הוא נרצח למחרת, ולא זכה להגשים את חזונו.

 

 

ניתן לראות את הקשר העמוק של הציבור האמריקאי לתנ"ך, במספר דוגמאות נוספות. על פסל החרות (בכניסה לנמל ניו יורק) שהיה לאחד מסמליה של ארה"ב, נחרטו מילים משירה של המשוררת היהודייה אמה לזרוס (שחיה באמריקה) לכבוד המהגרים היהודיים הרדופים שהגיעו מרוסיה ב-1883. על "פעמון החרות" בפילדלפיה – אחד מסמלי העצמאות של ארה"ב – מתנוסס הפסוק "וקראתם דרור בארץ לכל יושביה" (ויקרא כה: 10). ב-2005 פסק בית המשפט העליון בארה"ב, שלוחות הברית ועשרת הדיברות הם חלק מהמסד ההיסטורי של המדינה, ואישר את הצבת האנדרטה של לוחות הברית, על מדשאת בניין הקונגרס בטקסס. מ-2016 מתנוסס פסל משה רבנו מעל למושב השופטים בבית המשפט העליון. פסל נוסף, של ראשו של משה, ניצב מול מושב יו"ר בית הנבחרים בבניין הקפיטול בוושינגטון.


רחוב וושינגטון בירושלים - על שם הנשיא הראשון ג'ורג' וושינגטון (צילום: אדם אקרמן)

רחוב וושינגטון בירושלים – על שם הנשיא הראשון ג'ורג' וושינגטון (צילום: אדם אקרמן)


זאת ועוד, יחסם של כל נשיאי ארה"ב בתקופה שבין הצהרת בלפור ב-1917 ועד להקמת מדינת ישראל, היה חיובי ביותר כלפי הציונות והיישוב היהודי בארץ. הרברט הובר (1928 -1932) – שהיה מהנדס ובעל הבנה רבה בענייני כלכלה ומסחר – וביקר בארץ ובעיראק עוד לפני היבחרותו – הגה רעיון לחילופי שטחים ואוכלוסייה. מאחר והיהודים השבים ארצה יהיו זקוקים מאד לקרקעות, ואילו עיראק זקוקה לחקלאים – ניתן לבצע עסקת חילופין. הפלחים ערבים יועברו לעיראק וימצאו שם מים ואדמה פורייה לעיבוד, וכך הארץ תתרוקן חלק מאוכלוסייתה הערבית ויתפנו שטחים גדולים לקליטת עלייה יהודית ויצירת רוב יהודי. ההנהלה הציונית דחתה את "תוכנית הובר". החרפת הסכסוך הישראלי-ערבי הפכו אותה לבלתי ראלית.

הנשיא הארי טרומן (1953-1945), שמילדותו חונך להתייחס ביראת כבוד לתנ"ך והתעמק בדברי הנביאים ישעיהו, יואל ומיכה – הוקיר את העם היהודי והאמין ברעיון "שיבת ציון". הוא פעל לביטול הספר הלבן שהגביל את העלייה היהודית לארץ. טרומן תמך בתוכנית החלוקה של ארץ ישראל שהועלתה באו"ם, והעניק מידית את הכרת ארצו במדינת ישראל. ביידן ממשיך את מסורת נשיאי ארה"ב אוהדי ישראל.


דגלי ארצות הברית וישראל על חומות העיר העתיקה (צילום: ארנון בוסאני)

דגלי ארצות הברית וישראל על חומות העיר העתיקה (צילום: ארנון בוסאני)


המאה ה-19 התאפיינה בארה"ב בהתעוררות דתית. האמונה בהתגלות שנייה של ישו, המסורת הפוריטנית והדבקות של הנצרות בארץ ישראל – החלו להתבטא בריבוי החולמים על תקומתה של מלכות ישראל שבירתה ירושלים. נזכיר את הכומר ויליאם בלקסטון שלאחר ביקור בארץ ב-1888 במושבות הראשונות, גדלה הערצתו ליהודים ואמונתו שיש להחזיר להם את ארץ-ישראל. תוכניתו היתה לנצל את מצב התפוררות של האימפריה הטורקית, ולכנס וועידה בינלאומית שתכיר בזכות היהודים לשוב ארצה. בלקסטון הגיש תזכיר לנשיא ארה"ב בנימין הריסון, עם 400 חתימות של אישים נכבדים שתמכו בתוכניתו. הריסון תמך ברעיון כינוס ועידה כזו, בעיקר כדי לעזור במצוקת יהודי רוסיה, אך נתקל בסירוב טורקי והמעצמות אירופה לא היו מוכנות לשתף פועלה עימו.

מדינת ישראל התברכה בכך, שבשנת 1948 הפרופ' ג'יימס מקדולנד, מונה להיות שגריר ארה"ב בישראל. כמרצה להיסטוריה וכיועץ בכיר לנשיא טרומן בענייני פליטים. כאשר התמנה כשגריר הוא לא ניסה להסתיר את אהדתו הרבה למדינה. הוא פעל כמיטב יכולתו להגביר את הידידות בין ארה"ב לישראל, והתרגש מדי יום בהיותו שגריר בארץ המקרא. וכך כתב בזיכרונותיו: "רק כאשר מבקרים בירושלים מבינים את משמעותה הרבה עבור היהודים. הכותל המערבי הוא שריד מגדולתה של הממלכה היהודית העתיקה. עיר דוד הייתה כ-3000 שנה העיר הקדושה ליהודים ומאז גלות בבל לא שכחו אותה. אין לדרוש מהיהודים לוותר על השליטה על העיר הזו".

בגן הפעמון בירושלים מוצב עותק שנעשה מפעמון החרות המקורי של פילדלפיה. הגן נחנך בשנת 1976, במלאות 200 שנה לעצמאות ארה"ב. רחובות המנציחים בעיר את הנערצים בנשיאי ארה"ב, וושינגטון ולינקולן – נמצאים סמוכים זה לזה. ב-14 במאי 2018, במלות 70 שנה להכרזת עצמאות של מדינת ישראל, נחנכה בשכונת ארנונה, השגרירות של ארה"ב בישראל. צעד סמלי ורב משמעות זה – כאשר מרבית מדינות העולם עדיין לא מכירות בירושלים כבירתה של המדינה – הוא ביטוי ליחס המיוחד של ארה"ב לישראל.

  • הכותב הוא אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".

תגובות

אין תגובות

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר