הנוטרדם, השוכן על שדרות הצנחנים (מול השער החדש), מהמבנים גדולי הממדים והמרשימים בירושלים – מציין השנה 120 שנה לפתיחתו. בנייתו של המנזר, על שלוחותיו השונות, נמשכה כשני עשורים, בין 1904-1884.
המבנה המרשים הוקם על ידי נזירים צרפתיים קתולים ממסדר האסומפסיוניסטים, אשר ארגנו בשנת 1882, ביוזמתו של הברון הצרפתי אמדה דה פיילה – קבוצה גדולה של כאלף צליינים לעלות לירושלים. בהגיעם הם השתכנו באוהלים מאולתרים, על המגרש שעליו ניצב היום בניין הנוטרדם. הברון נחרד מהיעדרן של אכסניות מתאימות לקליטת הצליינים הצרפתיים, ומנגד התפעל ממראה האכסניות שהקימו הרוסים ב"מגרש הרוסים". הוא החל מידית במבצע איסוף כסף בקרב הצליינים, לבניית אכסניה צרפתית – ורכישת השטח מידי המוסלמים. הברון, שהגיע לירושלים בשנת 1874, היה גם היוזם של הקמת בית החולים הצרפתי הסמוך סנט לואי. בשנת 1889, בהשתדלות השגריר הצרפתי בקושטא ותמורת סכום כסף נכבד, הסכים הסולטן לפרוץ את החומה שממול לבניין הנוטרדם, שהיה בשלב בנייתו, על מנת להקל עבור הצליינים הצרפתיים את המעבר למקומות הקדושים בעיר העתיקה – וכך נוצר "השער החדש".
חזית נוטרדם מאזור הגג (צילום: אדם אקרמן)
לאחר חנוכת המבנה הענק, היה הנוטרדם, על 410 החדרים שנבנו בו, מסוגל לקלוט עד 1,500 צליינים. הנוטרדאם הוא מבנה מלבני – אורכו כ-90 מטר ומשני צדדיו נוצר אגף שאורכו 45 מטרים. לבניין ארבע קומות וגובהו הכולל 23 מטרים.
הנוטרדאם הוכר כאתר מורשת בישראל, והחל משנת 1970 הוא בבעלות הוותיקן וכולל מלון יוקרתי, אולם כנסים, קפלה מפוארת (שבה מתפללים גם האפיפיורים בביקוריהם בארץ), מרכז מוזיקה לקונצרטים, אולם כנסים, בתי מלאכה לאומנויות נוצריות ועוד. על הגג נמצאים שני צריחי פעמונים בסגנון ניאו-ברוק ובראשו הוקם פסל המדונה של מרים אם ישו, המחזיקה את בנה על כתפה. בתחילה נקרא הבניין "נוטרדם דה פרנס", ואילו משנת 1948 הוסב שמו ל"נוטרדם דה ז'רוסלם".
מאז הקמתו עבר הנוטרדם תהפוכות רבות. בשנת 1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, גורשו הנזירים הצרפתיים מן האכסנייה כ"נתיני אויב". המקום נתפס על ידי הצבא הטורקי ונגרם נזק לציוד שהיה בו ולמתקניו. במלחמת העולם השנייה, הופקע הבניין בידי מפקדת הצבא הבריטי, ובמלחמת העצמאות נכבש המבנה על ידי כוחות ה'הגנה' וה'לח"י'. גג הבניין היה לעמדה אסטרטגית של צה"ל, החולשת על חומות העיר העתיקה ותצפית חשובה על תנועת הכוחות הירדנים. קרבות חשובים נערכו בסמוך לבניין, וחלקים גדולים מאגפו הדרומי נהרסו בהפגזת הארטילריה וחסמו את הכביש לרחוב יפו – בפני טור השריון הירדני שניסה לפרוץ לעבר פנים ירושלים. בקבוק מולוטוב שנזרק על ידי לוחם בן 17 מגג הבניין, פגע במשוריין הירדני המוביל, גרם לשרפתו ולעצירת המתקפה של צבא הלגיון.
מנזר נוטרדם ההרוס בחלקו לאחר מלחמת העצמאות (צילום: Glubb Pasha-מתוך ויקיפדיה)
באגף הצפוני שלו, המשיכו להתגורר הנזירים ומשפחות פליטים. משך כל שנות חלוקת העיר 1967-1948, המשיך האגף הדרומי להיות עמדת צה"ל. ניתנה האפשרות למבקרים לעלות במדרגות עץ רעועות, שהותקנו לעלייה לגג לתצפית על העיר העתיקה. ביולי 1967, לאחר איחוד העיר, התקיים טקס ברחבת הנוטרדם, שבו החזיר צה"ל את האגף המופקע לידי נזירי מסדר האסומפסיוניסטים ובתוך קופסת עץ זית – היה מפתח הכניסה הדרומית.
בשנת 1970 לאחר שהבניין עמד בשיממונו ובמראהו הפגוע, החליטו האבות האסומפסיוניסטים למכור אותו לקק"ל, שמבחינתה עמדה להעבירו לידי האוניברסיטה העברית לטובת מעונות סטודנטים. המסדר היה זקוק לכסף ומכירתו נעשתה ללא ידיעת "הכס הקדוש" ברומא. ברם, הוותיקן החל במאמץ משפטי נמרץ להחזרת הנכס וביטול העסקה, בטענה שנכסים קתולים אינם ניתנים למכירה. ממשלת ישראל החליטה לעשות מחווה ולהשיב אותו לידי הכנסייה הקתולית. האפיפיור פאולוס השישי השקיע ממון רב על מנת להחזיר את הנוטרדם, להיות אכסנייה יוקרתית ולהפכו למוסד אפיפיורי ייצוגי בישראל.
שני הצריחים ופסל המדונה ביניהם (צילום: אדם אקרמן)
כך, בין השנים 1978-1973 שוקם הנוטרדאם על ידי האדריכל האמריקאי-איטלקי פרנצ'סקו מונטנה, ולא רק הוחזרו לו חזותו המרשימה, אלא קם הוקמה במתחם קפלה מעוררת השראה. נמצאת בו גם תערוכת עותקי תכריכי טורינו המפורסמים, תצוגת ממצאים ארכיאולוגים, ומסעדת גג מפוארת עם נוף פנורמי.
רוצים להישאר מעודכנים?
החזרת המבנה לוותיקן, סמלה את ראשית התחממות היחסים בין הכס הקדוש למדינת ישראל. משנת 1948 עד שנת 1993, לא הכיר הוותיקן רשמית במדינת ישראל. נציגו בירושלים היה איש דת בכיר נאמן על האפיפיור, אך ללא הגשת כתב האמנה. בשלהי 1993, לאחר ראשית תהליך השלום בין ישראל לרשות הפלסטינית, חתמו מדינת ישראל והוותיקן על "הסכם יסוד" – בו הכירו שני הצדדים בהתחייבותם לחופש הדת, לסובלנות דתית ולמאבק באנטישמיות. ישראל הבטיחה לכבד את המקומות המקודשים לנצרות להגן עליהם ולסייע לעולי הרגל הנוצרים. קשרים דיפלומטים מלאים בין הוותיקן למדינת ישראל כוננו בינואר 1994, והוחלפו שגרירים. בו זמנית הקפיד הוותיקן לשמור על קשרים הדוקים עם אש"ף וכל אחד מארבעת האפיפיורים שביקרו בארץ נפגשו גם עם ראש הרשות הפלסטינית. יצוין כי הוותיקן, שדגל בין השנים 1967-1948 בבנאום ירושלים, נסוג מכך אחרי מלחמת 1967 ומשתדל לשתף את שני הצדדים לסכסוך – תוך מניעת צעדים חד צדדים.
כנסיית נוטרדם (צילום: אדם אקרמן)
בנוטרדם ישנו תיעוד רב לביקורי ארבעת האפיפיורים שביקרו בארץ. ארבעתם ראו את המקום – בנוסף לייעודו כמלון וכמרכז בינלאומי לצליינים בחסות הוותיקן – גם מרכז דתי ורוחני קתולי. פאולוס השישי שביקר בארץ ב-1964 הגיע לירושלים המחולקת ועיקר ביקורו היה בעיר העתיקה – בכנסיית הקבר ודרך הייסורים. המפגש עם ראשי המדינה היה בתל מגידו – אליו הגיע מירדן. בשערי ירושלים פגש אותו ראש העיר מרדכי איש שלום בלחם ומלח. הוא חצה את העיר, הגיע להר ציון והתפלל בכנסיית הדורמציון. ביקורו היה חטוף וארך 11 שעות. כאשר תרם את הכסף בשנת 1970 לשיפוץ הנוטרדם – כבר חזה לו עתיד כמרכז שיעודד מפגשים בין הכנסייה המקומית לכנסיות ברחבי העולם – ויהיה מקום לכנסים ולסמינרים בינלאומיים.
האפיפיור יוחנן פאולוס השני – ממוצא פולני – שהגיע לארץ לרגל שנת המילניום (2000), נודע כידיד העם היהודי. ביקורו בארץ נמשך 5 ימים והתקבל באהדה על ידי הנשיא, ראש הממשלה והרבנים הראשיים. האפיפיור הטמין פתק בין אבני הכותל ובו הביע עצב רב על הסבל שנגרם לעם היהודי. בכל נאומיו, ובעיקר באוהל יד ושם, ביקש מחילה מהעם היהודי ומקורבנות השואה. בתקופתו של אפיפיור זה התקיימה ועידת הוותיקן השנייה ופורסם מסמך המכונה "נוסטרה אטאטה", שזיכה את היהודים מהאשמה הכוללת של גרימה למותו וייסוריו של ישו. המסמך קרא לפתיחת דף חדש ביחסים בין מאמיני שתי הדתות. יוחנן פאולוס השני, נטע בגן הסובב את בניין הנוטרדם, עץ זית כסמל לשאיפתו, שירושלים תהיה עיר עם בשורת שלום לעולם. לאחר מותו של האפיפיור ב-2005, דואר ישראל פרסם בול עם צילום ביקורו ההיסטורי בכותל.
הנוף הנשקף מגג הבניין לכיוון הר הזיתים (צילום: אדם אקרמן)
בשנת 2007 ביקר בארץ האפיפיור ממוצא גרמני בנדיקטוס ה-16. הוא המשיך בקו הפיוס שנקט יוחנן השני, ובין השאר אמר בהגיעו ארצה, "המסורת העתיקה של העלייה לרגל אל המקומות הקדושים, מזכירה את הקשר הבלתי ניתן לניתוק בין הכנסייה לעם היהודי ואהבה לכתבי הקודש". והוסיף "מי ייתן ומפגשנו היום, יאציל ויתרום לרצון להתגבר על המכשולים בדרך להתפייסות נוצרית-יהודית, תוך כיבוד הדדי ושיתוף פעולה למען השלום". בנידיקטוס קיים כנס דתי בנוטרדם – בהשתתפות כל ראשי הדתות העיקריות. כאשר ראש העדה המוסלמית, רצה להעלות נושא פוליטי תוך האשמת ישראל בכיבוש – הפגין האפיפיור קרירות רבה ונמנע מללחוץ ידו. ביקורו ביד ושם עורר מעט תרעומת, כאשר השתמש במושג "נהרגו" במקום "הושמדו" על ששת המיליונים שנרצחו – אך בעוזבו את הארץ תיקן עצמו. בשנת 2014 הגיע לארץ האפיפיור המכהן פרנציסקוס – האפיפיור הראשון מיבשת אמריקה (נולד בארגנטינה). הוא נפגש בנוטרדם עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. לאחר ביקורו ביד ושם הביע זעזועו העמוק מהשואה והבטיח לעשות הכל, שפשע כזה לא יחזור בהיסטוריה. נציין כי הוא נפגש באחרונה בוותיקן, עם נציגי משפחות החטופים בעזה, והבטיח לעשות הכל לשחרורם של החטופים והחטופות.
דגל הוותיקן מתנוסס מעל המנזר (צילום: אדם אקרמן)
הגג רחב הממדים של הנוטרדם – הונח עליו משטח עץ וסומנו כיווני סיור בעזרת חבלים להיאחזות ביד. המראה ממנו הוא מהיפים ומרהיבים בירושלים – מומלץ מאד לעלות לגג – ולהנות מהנוף הפנורמי לארבע כנפות העיר.
- הכותב הוא אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".
