הפינה ההיסטורית: היישוב הפיני-ישראלי בסמוך לירושלים

יד השמונה הוא יישוב שיתופי ייחודי כ-15 ק"מ מירושלים, ליד נווה אילן. היישוב הוקם ב-1974 על ידי נוצרים מפינלנד, וכיום הוא מונה כ-350 תושבים.

זהו יישוב קסום המשרה שלווה ורוגע, המתבסס על תיירות, כשבמרכזו מלון בנוי מאבן – שסביבו ביתני הארחה – שנבנו מקורות עץ שהובאו מפינלנד. הקירות הפנימיים מצופים באורן פיני, הריהוט כולו מעץ סקנדינבי צנוע – שולחנות, מיטות עץ, כסאות נדנדה ומרפסות עץ מסוגננות. המבקר או האורח מתקבל תמיד בסבר פנים יפות, וארוחות הברנץ' העשירות המוגשות בסופי שבוע מושכות מטיילים מירושלים ואזור המרכז להגיע למקום.

שם היישוב – יד השמונה – ניתן לו לזכרם של 8 יהודים שנמלטו מאוסטריה לפינלנד (מתוך 50 שעשו את הדרך) מאימת הנאצים. ברם, הפינים הסגירו אותם לידי הגרמנים, כאשר פינלנד רצתה את עזרת גרמניה, להחזרתו של חבל ארץ שנלקח ממנה על ידי רוסיה.

משרדי המושב (צילום: אדם אקרמן)

ברית המועצות פלשה לפינלנד בנובמבר 1939 ("מלחמת החורף"), והצבא הפיני הקטן אך המאומן היטב בלוחמת חורף, לחם בחירוף נפש משך 3 חודשים מול הצבא הסובייטי הענק, והסב להם אבדות קשות. בסופו של דבר, העדיפות המספרית הכריע את הכף לטובת הצבא האדום – והפינים איבדו חבלי ארץ גדולים. זאת הסיבה שבשנת 1941, פינלנד הצטרפה לגרמניה הנאצית במלחמה בחזית הרוסית. אך היא נשארה מדינה בעלת יחס חיובי לכ-2000 יהודים שהתגוררו בה ולא הסגירה אותם לגרמנים. פינלנד לא הסכימה ליישם מדיניות אנטישמיות בארצה. מסירת שמונת היהודים, שהוצאו להורג באושוויץ, מעיקה קשות על מצפונם של הפינים עד היום. בשנת 2000 נחנכה בהלסינקי אנדרטה לזכר השמונה, בהשתתפות ראש הממשלה הפיני, ראשי הכנסייה ונציגי הקבילה היהודית, תוך בקשת את סליחת העם היהודי.

עם קום מדינת ישראל התארגנה בפינלנד אגודה בשם 'כרמל', שסיסמתה "למען התנ"ך ולמען ישראל" וסימלה צלב נתון בתוך מגן דוד. האגודה החלה לארגן קבוצות נוצרים-לותרניים, לעבודת התנדבות בקיבוצים. והמתנדבים התקשרו בעיקר עם קיבוץ קרית ענבים.

חדר האוכל המרכזי בנוי מעץ פיני (צילום: באדיבות יד השמונה)

בשנת 1968 התגבשה קבוצה של 38 מתנדבים, שהיה ברצונם לסייע למפעל ההתיישבותי בארץ – להקים מושב משלהם – ולכפר בכך גם על שמונה היהודים שנרצחו. הם הגישו בקשתם בשנת 1971, למנהל מקרקעי ישראל לקבלת קרקע באזור. בינתיים הם התיישבו בפאתי מושב נווה אילן והקימו מבנים זמניים מעץ. בו זמנית, הם המשיכו לרכוש ניסיון חקלאי בקריית ענבים. לבסוף בשנת 1974, התקבל האישור המיוחל לעלייה לקרקע, ולהקמת מושב יד השמונה. כבר בשנים הראשונות לקיום המושב הבינו הפינים המייסדים, כי לא יוכלו להתקדם ולהתפתח כיישוב של פינים, לפיכך הם שאפו לקלוט ישראלים המאמינים גם בתנ"ך וגם בברית החדשה, וכך החלה להתווסף למקום ישראלים יהודים-משיחיים, חדורי רוח ציונית. באמונתם בברית החדשה ובתנ"ך, מרגישים אנשי עדה זו שאינם מתבוללים – אלא שומרים על צביון יהודי וישראלי.

ישראלים אלו מהווים כיום את הרוב מבין תושבי יד השמונה. היהודים המשיחים משרתים בצה"ל, וחלקם נמצא ביחידות המובחרות ביותר ובתפקידי פיקוד. הם מתנגדים למסיונריות, עורכים ברית מילה לבניהם וחולקים עם הפינים אותה אמונה: אהבת עם ישראל ואמונה בהתגשמות שיבת ציון. ביישוב מכבדים את השבת כיום מנוחה, מלבד אלו שמשרתים את התיירים ואת האורחים. האוכל כשר בלבד, ונשמרים החגים המסורתיים – על פי לוח השנה העברי. כולם צמים ביום הכיפורים, מקימים סוכה בסוכות ועורכים סדר משותף. מסיבות חנוכה ופורים – מתקיימות במשותף.

האנדרטה ל-8 היהודים שנרצחו על ידי הנאצים (צילום: באדיבות יד השמונה)

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

עד שנת 2008 היתה למושב קופה משותפת ותקציב משפחתי צנוע, שחולק באופן שוויוני לכל משפחה. הארוחות, הבריאות והחינוך היו מסובסדים, בית המגורים ניתן חינם, אך לא ניתן להורישו לילדים. בשנה זו נעשתה הפרטה של המשכורות – מתקצבים שוויוניים לכל משפחה – נעשה מעבר לשכר דיפרנציאלי והופסק סיבסוד הבריאות והשימוש בחדר האוכל. אולם, לא חל שנוי ברכוש המשותף (המבנים, המלון, הנגרייה, הגן התנכ"י ויתר המפעלים הכלכליים). כל חבר משלם מס לאגודה השיתופית, וזו משלמת מנכסיה לחברים פנסיונרים מענק קבוע ומטפלת בהם. האגודה השיתופית משקיעה ללא הפסק ביישוב, מתחזקת ומפתחת אותו. החברים עובדים בכל מקצוע שהם בוחרים – כרבע מהם הם מורי דרך – וישנם חשמלאים, אנשי חינוך, מהנדסים, אנשי מחשבים ואחיות. בדומה לנעשה בכל מושב שיתופי, ישנה תמיד קבוצה המועסקת באגודה השיתופית בתפקידי ניהול, גינון, אחזקה ומלונאות.

הכניסה לגן התנ"כי (צילום: אדם אקרמן)

במקום ישנה מאפיה ומפעל "המתססה", הרוכש עודפי פירות לייצור מיצים טבעיים וסיידרים אלכוהולים. כמו כן נחנך בשנת 2015, סניף יקבי הקסטל עם מרכז לטעימות וקניית יינות. המושב נפגע בשל המלחמה הנוכחית בענף התיירות העיקרי שלו, אך נרתם לקליטת משפחות מפונים מיישובי עוטף עזה – בעיקר מקיבוץ זיקים. תחילה הוא אירח על חשבונו, משך חודשיים כ-200 מפונים (בתמיכה כספית של קרן ידידי פינלנד), לאחר מכן החל הסבסוד הממשלתי. באחרונה חלק מהמפונים חזר ליישוביהם – ונשארו כעת במקום 40 מפונים בלבד.

האטרקציה של יד השמונה הוא הגן התנכ"י הארכיאולוגי – הנפרש למרגלות בית הארחה. הגן נפתח בשנת 2000 ורשות העתיקות, בעזרת רשות העתיקות ובסיוע אגודת בית שלום (ארגון נוצרי בשוויץ). רשות העתיקות שספקה ממצאים אותנטיים. שטח הגן כ- 7 דונם ובין מטעי הזיתים, טרסות הגפנים, עצי התאנה והשקדים – פזורים הממצאים הארכיאולוגים. בין המוצגים גיתות להפקת יין, בית בד לייצור שמן, גורן, מתקן לטחינת גרגרי חיטה לקמח, דיר עיזים, שומרה (מגדל שמירה עתיק על כרמים), אוהלי נוודים, אבני מיל רומיות, מקווה טהרה ומערכת קבורה עם גלוסקמאות ביזנטיות. מרשים מאד בית הכנסת הגלילי, הבנוי מאבני בזלת שחורות – שהובאו מאזור הכינרת ושוחזר מחדש בצורתו ובגודלו. המקום משמש לאירוח ואירועים שונים. בשטח הגן מתקיימות פעילויות כמו סדנאות למלאכה, קדרות, ריקועי נחושת והטבעת מטבעות, בנוסף לאורחים המבקרים במושב, מגיעים למקום תלמידי בתי ספר וקבוצות מאורגנות. תצוין גם המקהלה של "יד השמונה" – שבנוסף למופעים בארץ – הופיעה מספר פעמים בפינלנד וקצרה תשואות.

ארוע בבית הכנסת העתיק שהועבר מרמת הגולן (צילום: אדם אקרמן)

יד השמונה מהווה דוגמה לחיים משותפים בין נוצרים ויהודים. הפינים חוגגים את יום העצמאות של מדינת ישראל והישראלים משתתפים בחגיגת יום העצמאות של פינלנד – שזכתה בעצמאותה משלטון רוסיה הצארית בדצמבר 1917 – בדיוק בחודש בו הגנרל הבריטי אלנבי, שיחרר את ירושלים מעול השלטון התורכי. מרבית התיירים הפינים בביקורם בארץ, פוקדים את יד השמונה – ורואים במקום גשר לידידות בין נוצרים ליהודים. המושב מהווה יעד לתיירים נוצרים מארצות נוספות – הרואים בו גשר להתחברות בין נוצרים ליהודים – זאת גם בשל קרבתו לירושלים – והיותו נקודת מפגש תרבותית ודתית.

• הכותב הוא אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".