לפני כמה שנים רצתי את המרתון הראשון שלי בטבריה.
התכוננתי, עבדתי לפי התכנית, התרגשתי, עשיתי טייפר וחשבתי שהייתי בטוחה שהכל כבר בכיס שלי. אז חשבתי.
יום לפני המרתון היה מזג אוויר קריר והכנסתי את הגרביים שלי למייבש הכביסה. יצאתי מהבית לכיוון טבריה וגיליתי ששכחתי את הגרביים הטובים שלי. לכאורה, פריט קטן שיכול להיראות לא משמעותי, אבל ברגע האמת הוא היה חשוב מאוד.
אומרים שכל טעות קטנה במרתון הופכת לגדולה. לא הבנתי שאני הולכת לגלות כמה שזה נכון.
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
- מדריך העסקים הגדול של ירושלים
- לכל הטורים של רותי זינדל-אוכמן המאמנת
כשהגעתי למלון שאלתי מחברה גרביים שהיו קטנים עלי במידה. בוקר המרוץ הגיע ויריית הזינוק נשמעה. יצאתי לדרך ובקילומטר ה-17 היתה לי תחושה של אבן קטנה ומציקה, שנכנסה לי לנעל. עצרתי לרגע בצד כדי לחלץ את "האבן", ובמקומה גיליתי את תחילתה של הזוועה. לא לבעלי לב חלש.
שלפוחית מלאה בדם בתחתית כף הרגל שלי.
מכאן אפשר רק לדמיין איך העניין התפתח, אך למזלי נאבקתי ברגליים מדממות וסיימתי את המרתון הראשון שלי. עד היום אני מתארת את הכאבים שחוויתי שם ככואבים יותר מכל הלידות שהיו לי (והן היו ללא אפידורל). אני קצת בפוסט טראומה גם אחרי ארבע שנים. לפעמים, לפני מרוצים, יש לי סיוטים של ממש – אני מגיעה לא מוכנה לקו הזינוק עם ג'ינס. אבוי.
רגע לפני מרתון תל אביב, ושבועיים למרתון ירושלים, הכנתי רשימה קצרה של דברים, שכדאי לארגן ולחשוב עליהם לפני המרוץ. אל תגידו – 'לי זה לא יקרה'. מסתבר שגם רצים מנוסים, בדיוק כמו מתחילים, יכולים מהלחץ ומההתרגשות לשכוח את הדברים החשובים ביותר.
לפני המרוץ – הקפידו להוציא את מספר החזה שלכם בזמן.
בהרבה מרוצים היום אין אפשרות להוציא את מספר החזה ביום המרוץ. בדקו אפשרויות הגעה וחניה לאיזור המרוץ. שמעתי על רצים בחצי מרתון בעמק המעיינות שפספסו את הזינוק בגלל סגירת כבישים. רצים שמתכוננים למרחקים כגון: חצי מרתון ומרתון צריכים להתחיל, במינון כמובן, להעמיס פחמימות. זיכרו, להעמיס זה לא להאביס. הקפידו על שינה טובה בימים שלפני התחרות. יש סיכוי שבלילה שלפני, מההתרגשות, הלחץ או החרדה הקלה – לא תצליחו לישון היטב. הכירו את המסלול ובדקו את מפת המרוץ. נסו להבין איפה המקטעים הקשים, הפניות והחלקים שאמורים לתת לכם יתרון. יש משהו מרגיע בלדעת ולהכיר את המסלול.
רונן פלד מוכן למרוץ (צילום: פרטי)
רוצים להישאר מעודכנים?
ציוד ליום המירוץ:
נעלי ריצה/תחרות.
גרביים.
מכנסי ריצה.
חולצת/גופיית ריצה.
גוזיה או חזיית ריצה לנשים.
מספר חזה.
לפחות 4 סיכות ביטחון (וספיירים), או לחילופין חגורה שתופסת את מספר החזה. יש עוד טריקים נחמדים שיכולים לעזור לכם לתפוס את המספר, כגון: מגנטים. בדרך כלל יש בערכות סיכות ביטחון.
ג'לים, כדורי מלח ועוד דברים שאתם מתכננים לקחת תוך כדי הריצה. אני פחות ממליצה לסמוך על הג'לים או תוספים אחרים של מארגני המירוץ. אין לדעת אם תפספסו את התחנה או שהיא פשוט לא תהיה.
שעון ריצה – GPS, דופק, שעון רגיל.
משקפי שמש (רק אם אתם רצים איתם בדרך כלל).
חולצת הטלה – חולצה ישנה לימי מירוץ קרים שאותה לובשים לפני המירוץ וזורקים/מטילים ליד קו הזינוק או בקילומטרים הראשונים.
חומר מונע שפשפות, אם אתם רגישים – וזלין, בודי גלייד ועוד. גברים חשופים גם לשפשפות באזור הפטמות ויכולים להיעזר בפלסטרים או במוצרים אחרים מונעי שפשפת.
גומיה לשיער – לבעלי ולבעלות שיער ארוך.
הגנה נגד השמש – קרם הגנה, כובע ועוד.
לרצים עם פלאפון – רצועה לזרוע ופלאפון.
10 שקלים בכיס האחורי לבירה של אחרי.
תחתוני המזל שלכם – "הלו קיטי" או כל דבר אחר שעושה לכם את זה.
פלייליסט ואוזניות – למי שחייב לרוץ עם מוזיקה.
(צילום: חנית פטל)
אחרי התחרות:
בגדי החלפה – חולצה, מכנסיים וגרביים.
אוכל.
כפכפים.
לסיום, כלל ברזל – חשוב לזכור שמה שלא ניסיתם באימונים לא מנסים בתחרות!
בהצלחה לכולם!!!
רותי זינדל אוכמן (צילום: פרטי)
רותי זינדל-אוכמן,
מאמנת ריצה מקצועית בירושלים והסביבה,
בעלת תואר ראשון בחינוך גופני מוינגייט,
רצה ואמא לשלושה מתוקים.
