ירושלים, מירב כהן (צילומים: דגן פתרונות ויזואלים מתקדמים, אורן בן-חקון)
ירושלים, מירב כהן (צילומים: דגן פתרונות ויזואלים מתקדמים, אורן בן-חקון)

הטור של מירב כהן: איך מחזירים את ירושלים למרכז העניינים?

הפרויקט הגרנדיוזי של רובע הכניסה לעיר, על פניו יכול לייצר פעילות כלכלית שהעיר כל כך זקוקה לה, אבל איך בדיוק העירייה מתכוונת למלא חצי מיליון מ"ר בעסקים?

פורסם בתאריך: 18.2.18 16:04

יולי 2011. כמה פעילים חברתיים, איתם הייתי בקשר, מתקשרים אלי ואומרים לי: "בואי נעשה עיר אוהלים בכיכר ציון, כמחאה על מחירי הדיור הבלתי אפשריים. יש לנו גם כמה חברים בתל אביב שהולכים לעשות את זה במקביל בשדרות רוטשילד".

אני מודה שלא חשבתי שייצא מזה משהו. הרי רק כמה חודשים לפני כן ארגנו עיר אוהלים מול "הולילנד", כמחאה על השחיתות שליוותה את הפרויקט ובדרישה לפרקו, וגם עיר אוהלים בכיכר ספרא על מחירי הדירות בירושלים, וזה לא עניין אף אחד.

את ההמשך אתם יכולים לנחש לבד. האוהלים שנפרסו בכיכר ציון לא תפסו יותר מדי תשומת לב ציבורית, אבל אוהלי רוטשילד, בהובלת דפני ליף, הפכו לתנועת המונים ולמחאה החברתית של קיץ 2011.

אגב, אנחנו הירושלמים היינו מאוד פעילים במחאה החברתית. גם בירושלים היתה עיר אוהלים. בהתחלה בכיכר צה"ל ואח"כ בגן הסוס ליד המשביר הישן. קיימנו תהלוכות והפגנות גדולות, עשינו פעולות שונות, אבל תשומת הלב הציבורית התמקדה ברוטשילד.

שאלתי את עצמי לא פעם: "למה המחאה ברוטשילד תפסה ובכיכר ציון לא?", והתשובה שלי היא פשוטה: כי כיום תל אביב היא המרכז הכלכלי ותרבותי של ישראל, את זה כולם יודעים. אבל תל אביב היא גם מרכז העניינים של התקשורת, כי אנשי התקשורת רובם גרים שם, עובדים שם, ולכן מסקרים את מה שקורה להם מתחת לבית. פשוט, ככה זה עובד.

הדמיית פרויקט 'הכניסה לעיר' (הדמיה: פרחי צפריר אדריכלים)

הדמיית פרויקט 'הכניסה לעיר' (הדמיה: פרחי צפריר אדריכלים)

בחזרה ל-2018. עיריית ירושלים משליכה בימים אלה את כל יהבה על פרויקט ענק, יש שיאמרו גרנדיוזי, של "רובע הכניסה לעיר", במסגרתו ייבנו בכניסה לעיר, בין התחנה המרכזית לצומת המלונות וביטוח לאומי, 24 בניינים, כולל 9 בניינים בגובה 36 קומות, ובסך הכל כחצי מיליון מ"ר של שטחי תעסוקה ועוד.

 

 

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

 

על פניו, זה אחד הפרויקטים האסטרטגיים ביותר שאפשר לקדם בירושלים בימים אלה. כידוע, שטחי תעסוקה מכניסים לעירייה ארנונה רבה, והמיקום האטרקטיבי ליד תחנת הרכבת החדשה מתל אביב, התחנה המרכזית ותוואי הרכבת הקלה הופך את האזור לבעל פוטנציאל למשוך עסקים רבים ולייצר פעילות כלכלית שכל כך נדרשת לעיר.

אבל…

לא פשוט בכלל למלא חצי מיליון מ"ר. כל רמת החייל בתל אביב זה פחות מחצי מיליון מ"ר בנוי, וזה אחד ממוקדי ההיי-טק הגדולים והפעילים בישראל, שלא לדבר על העולם. תחשבו כמה קשה יהיה לעירייה, שמנסה למצב את הכניסה לעיר כמרכז היי-טק, ובו בזמן להמשיך לפתח את הר חוצבים (מ-350,000 מ"ר ל-650,000 מ"ר) ולהקים פארק היי-טק בגבעת רם ליד האוניברסיטה (60,000 מ"ר).

פרויקט הכניסה לעיר (הדמיה: דגן פתרונות ויזואליים מתקדמים)

פרויקט הכניסה לעיר (הדמיה: דגן פתרונות ויזואליים מתקדמים)

אני מציעה לנו לחשוב טיפה יותר רחב. לא הכל זה היי-טק. זוכרים את התקשורת, שיושבת בתל אביב? בואו נעלה אותה לירושלים. כיום ערים שונות סביב גוש דן, ובראשן ראשון לציון ומודיעין, נלחמות על מנת למשוך אליהן גופי תקשורת כמו תאגיד השידור הציבורי וקבוצות ואחרות. לנו יש עליהן כמה יתרונות בולטים: ראשית, חוק "ירושלים בירת ישראל" מחייב את חברות החדשות של הטלוויזיה לשבת בירושלים. שנית, בעוד כמה חודשים נהיה במרחק חצי שעה ברכבת חדישה ונוחה מלב תל אביב. ושלישית, איפה עוד אפשר לקפוץ לאכול קובה חמוסטה במסעדת "עזורה" בשוק מחנה יהודה, ואז להמשיך ברגל לכנסת לסקר ישיבה סוערת של ועדת הכספים?

הכניסה לעיר יכולה להיות מקום מושלם לתקשורת הישראלית, אם רק נפעל לכך וניצור עבורה את התנאים הנכונים. וכשהתקשורת תשב כאן, חלקה גם תחיה כאן. ואז היא גם תסקר את מה שקורה כאן, מתחת לבית. בפעם הבאה שתקום כאן עיר אוהלים, מחאה חברתית חשובה אחרת, או כל דבר שכיום מצליח לתפוס כותרות בתל אביב, תהיו בטוחים שכל עם ישראל ישמע, יראה וידבר על זה. ירושלים תוכל לבסס את מעמדה כמרכז העניינים הציבורי, כיאה לעיר הבירה של מדינת ישראל.

 

מירב כהן (צילום: אורן בן-חקון)

מירב כהן (צילום: אורן בן-חקון)

מירב כהן,

מנכ"לית Crowd Action – סטארט אפ המסייע לצרכנים, לשעבר חברת מועצת העיר,

תושבת ירושלים.

 

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

3 תגובות
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    מירב, את צודקת. ראש העירייה פועל בשליפות מהמותן, ולא ממש חושב כמה צעדים קדימה. חבל מאוד.

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    האם זו הכניסה הראויה לירושלים? ולא רק מטעמי נוסטלגיה או שימור העבר. קחו למשל את כמויות התיירים המגיעים לעיר ומספקים לה פרנסה, במידת מה – הרי רובם באים לעיר מסיבות דתיות או היסטוריות. האם זו הכניסה הראויה לקבל את פניהם? מגדלי זכוכית ומתכת?

  3. sraelor

    צודקת בכל מילה. זו הסיבה שפניתי למספר גורמים, ביניהם למשרד ראש הממשלה שיפעלו על מנת שכל כלי התקשורת יפעלו מירושלים, כולל מערכות העיתונים. האבסורד הוא שכמעט לא מסקרים מה שמעבר לתל אביב סיטי, וכך נוצרת הבועה התל אביבית על כל השלכותיה הסוציולוגיות.
    בנוסף לכך צריך לפעול להעביר את המוקדים הכלכליים לירושלים, כמו סניפי הבנקים המרכזיים ועוד.
    השאלה היא לא מה נכון לעשות, ואת זה הרבה מאיתנו מבינים, אלא כמה מזה מעניין מישהו בקרב מקבלי ההחלטות בממשלה (עיין ערך יישום החוק להעתקת משרדי הממשלה לירושלים, שנדחה פעם אחר פעם).

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר