המועדון נמצא באחת מהתקופות הסוערות ביותר, בטח בעשור האחרון, כשהשיא נרשם ביום שלישי האחרון – אז הודיע אלי טביב שהוא זז הצידה ומפקיד את הניהול בידיים של אלי אוחנה (הוא לא עשה את זה כבר בעונה שעברה?), כשלאחר ההפסד למכבי תל אביב גם המאמן בני בן זקן הודיע על פרידה מבית"ר בעונה הבאה (זה לא היה קורה בכל מקרה?).
לגבי טביב, עדיין לא ברור אם הוא באמת יזוז הצידה, אבל הדברים שהוא אמר היו בהחלט כנים. הוא נפגע מאוד מהיחס השלילי שהוא קיבל בשבועות האחרונים מהאוהדים ומהתקשורת בשבועות האחרונים, ולמרות שיכול להיות שהוא האשם בכך, צריך לנסות ולחשוב על הדברים.
הרי בשורה התחתונה, לבית"ר היתה עונה מצוינת ואפילו מפתיעה. אף אחד לא ציפה שהקבוצה תתמודד עד הרגע האחרון על האליפות והגביע.
אוהדים בית"ר ירושלים (צילום: אורן בן-חקון)
מנגד, ראוי להתייחס גם לטענות ולביקורות מצד האוהדים והתקשורת. מדובר על טענות מקצועיות שהובילו להידרדרות וגם, לדעתי, להפסד הכואב בגמר הגביע.
לא ייתכן שאיתי שכטר, שאמנם נפצע בירך ואמור היה לחזור בהדרגה, התייבש על הספסל גם חודש לאחר פציעתו וחזר להרכב רק בגלל הפציעה של יאקוב סילבסטר. השבועות שבהם הוא ישב על הספסל הובילו לירידה בחדות שלו וגרמו לו להיות חלוד, והיכולת שלו בגמר ואפילו הפציעה ממנה הוא סבל במשחק, הם תוצר ישיר לייבוש על הספסל.
שערורייה נוספת נרשמה גם סביב עידן ורד. כמה חיכו בבית"ר שהשחקן יחזור מהמחלה שהשביתה אותו לרגעי ההכרעה? והנה, הגיע רגע ההכרעה הגדול מכולם – משחק על תואר – והקשר המצוין נכנס כמחליף רק בדקה ה-105, באחת ההחלטות ההזויות והמוזרות ביותר שנראו בשנים האחרונות.
חבל, כי החכה כמעט תפסה את הדג אך הוא חמק בשנייה האחרונה. חבל גם שפתאום הקהל התהפך חזרה על טביב, ומעונה פנטסטית נשאר רק הטעם הרע והמריר.
רוצים להישאר מעודכנים?
עכשיו נשאר לראות כיצד יחלו ההכנות לעונה הבאה, מה יהיה גובה התקציב ואיך תראה הקבוצה. לי נראה שעוד נחלום על עונה כמו שהיתה, והמנורה הצהובה לא תהיה דלוקה לעוד הרבה זמן. אכזרי ומאכזב.
