הכנסת (צילום: אמיל סלמן)
הכנסת (צילום: אמיל סלמן)

הווילה בג'ונגל | המשל, הנמשל וההקשר האקטואלי מאת חיים ברעם

הצרעה הציצה מבעד לזכוכית והבחינה ביריבה, העכברוש שמשום מה התחבב מאוד על תושבי הווילה בג'ונגל. היא התקשתה לזהות אותו. בתקופת גלותה הוא התעבה ושמן, ונראה היה שתאוותו לאוכל משובח רק העצימה במשך השנים | חיים ברעם עם משל אקטואלי

פורסם בתאריך: 4.8.19 16:00

בווילה בג'ונגל שררה אווירה נינוחה, אולי מהולה בשמץ של דריכות שמקורה במשמעת הקפדנית של השומרים. שוכני הווילה התבוננו בחלונות הפתוחים לרווחה אבל לא הבחינו בשום פעילות מיוחדת בפרדסים ובבוסתנים הקרובים. היו גם כמה אורחים, שנהנו מאוד מהאירוח הנדיב ומהאוכל הנפלא. רק הילדה הקטנה שהסתובבה בסלון, בתם של המארחים, שמעה את זמזום כנפי הצרעה הענקית שחדרה לווילה דרך החלון.


הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "'כל העיר' עדכונים בזמן אמת"

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]


נילי הקטנה הכירה את הצרעה וזכרה אותה היטב. לפני זמן מה היא נשלחה מהווילה כדי להילחם באלפי הדבורים שאיימו לחדור פנימה ולהחריד את מנוחת הדיירים והאורחים. היא הרגה מאות דבורים ונחשבה לגיבורה, אבל תושבי הווילה חששו ממנה ולא רצו בשובה. נילי חשבה שהצרעה התעייפה מאוד במסע הרצח שלה בפרדסים. כאשר התקרבה לצרעה היא רק שמעה ממנה צליל כלשהו, אולי המהום שנילי הקטנה כנראה דימתה לעצמה. הצרעה לא עקצה את נילי הקטנה, כאילו ביקשה להוכיח שחל בה שינוי. לבסוף נכנסה בעצמה לארגז זכוכית קטן, שבו שכנה בעבר. נילי סגרה את פתח היציאה, וקיוותה שהצרעה אולי נרגעה קצת. להוריה, אדוני הווילה בג'ונגל, היו ספקות רבים. הם אמרו לנילי שהיא טיפלה היטב בשובה של האורחת הבלתי קרואה, אבל הוסיפו שעליהם לשקול את המשך דרכה בווילה. הצרעה אמנם פגעה קשה במזימות של הדבורים לתקוף את הווילה, אבל בעבר היא הצטיירה כמסוכנת גם לבני אדם.

הצרעה הציצה מבעד לזכוכית והבחינה ביריבה, העכברוש שמשום מה התחבב מאוד על תושבי הווילה בג'ונגל. היא התקשתה לזהות אותו. בתקופת גלותה הוא התעבה ושמן, ונראה היה שתאוותו לאוכל משובח רק העצימה במשך השנים. העכברוש הבחין בצרעה, אבל לא התקרב לכלוב הזכוכית שלה. הוא היה זהיר, אולי אפילו זהיר מדי, ולא רצה לסכן את חיי הנוחות שלו בפינת הסלון הגדול. בעבר הם בנו מעין שותפות, עד שהצרעה טעתה ועקצה את אחד האורחים. העכברוש לא נזף בה אלא הסתגר בחור הגדול שחצב לעצמו בתוך אחד הקירות. האורח לא מת, אבל היה בהלם במשך חודשים ארוכים. אדון הווילה רצה להרוג איכשהו את הצרעה, אבל אז נמלך בדעתו. מוטב לשלח אותה לחופשי לפרדסים ולבוסתנים כדי לפגוע בריכוזי הדבורים. כך היא עפה בשולי הווילה, השמידה דבורים בלי חשבון ובלי ייסורי מצפון. איש לא אהב את הצרעה, ודווקא העכברוש הזללן הפך לחיית מחמד. לעתים הציצה הצרעה דרך החלון אבל אף אחד לא הזמין אותה פנימה. היא חשבה שבטירות אחרות היו רואים בה גיבורה לאומית, מעוטרת ודגולה אבל דווקא העכברוש זכה ליחס כזה. מתנגדיו בווילה טענו אמנם שהוא "מגעיל" אבל אחרים נשבעו בשמו.

עתה, כאשר הצרעה נחה לה בכלוב הזכוכית, היא זכתה להתעלמות רועמת מצד שוכני הווילה ואורחיהם. היא רתחה מעלבון אבל שנאה במיוחד דווקא את נילי הקטנה. הילדה כאילו ראתה דרכה, ועדיין חשבה שהיא רוצחת מועדת. נילי ניסתה להסביר להוריה שהצרעה לא פחות מסוכנת מהעכברוש, אבל היא היתה רק בת 8, והם לא התחשבו במיוחד בדעתה. נילי היתה בת יחידה, אבל לא מפונקת אלא אסרטיבית ונחושה. היא חשבה שהצרעה נחה לה בכלוב הזכוכית מרצונה הטוב, וכאשר תגיע השעה היא תפרוץ החוצה ותנסה לעקוץ למוות את העכברוש ואחר כך לשלוט בווילה בג'ונגל. במשך היום נהגה ללמוד עם מורה פרטית שלא גרה בווילה. מרי נולדה בצרפת, היתה סוציאליסטית ולא שטופה באמונות תפלות. הצרעה ואפילו העכברוש אולי הרתיעו אותה, אולי עוררו בה בחילה אבל זו לא היתה סיבה מספקת לנטוש את העבודה המכניסה. הוריה של נילי שלמו היטב ואם האב נעץ בה לעתים מבטים שלא נעמו לה, מרי הבליגה על כך. אפילו השם "וילה בג'ונגל" שעורר בה הסתייגות רעיונית לא גרם לה למחות.

בשעות אחר הצהריים היו בני הזוג אדוני הווילה שקועים בעבודתם ולעתים יצאו לאזור כדי לבדוק את המצב. "ייתכן שניאלץ לשלוח שוב את הצרעה כדי לפזר את הדבורים", אמר אבא של נילי לאשתו. היא רק הנהנה. ההרמוניה בין בני הזוג היתה בין המפורסמות, והיא נבעה גם מהחלטה מודעת של האישה לוותר לבעלה בכל. חבריהם סברו שהיא הרבה יותר חכמה ממנו, אבל אם היו לה רגשי עליונות כלפיו, היא הדחיקה אותם עד תום. בסתר לבה היא הסכימה עם נילי הקטנה, שהצרעה היא מקור הרוע בכל האזור ולא רק בווילה. אבל בעלה העדיף את העכברוש, כמו רבים מבני דורו ובאי ביתו.

נילי הבינה שהצרעה רוצה לחסל אותה, אבל לא העזה לומר זאת אפילו לאימהּ. היא השתדלה להסתגר בחדרה המרווח עם מרי, והן למדו יחד בשקידה רבה. בינתיים ניגש אדון הבית אל כלוב הזכוכית, ושיחרר את הצרעה כדי שתטפל באיום המתגבר והולך של הדבורים. הצרעה חששה שהשמדה רבתי של הדבורים תפגע מאוד בתדמית המתונה שהיא ביקשה לשוות לעצמה. היא התקרבה למלכת הדבורים והצליחה לשכנע אותה לסגת מהאזור צפונה, כדי שאנשי הווילה בג'ונגל ישתררו מהפרנויה שלהם. המלכה הבינה שכל התנגדות תביא לטבח גדול, ונענתה. הדבורים נסוגו כ-20 ק"מ, מצאו לעצמם אזור מחיה חדש, והצרעה חזרה לווילה עטורת ניצחון.

האדון שמע מהעובדים ומהשומרים שהדבורים נעלמו כלא היו. הוא ניגש בהכרת תודה לכלוב הזכוכית, הסיר את המכסה העליון ובתוך שניות נעקץ פעמיים במצחו. הארס הקטלני חדר למוחו וגסיסתו היתה ארוכה וכואבת. הצרעה חשבה לתקוף את העכברוש אבל הוא התבצר היטב בחורו שבקיר, והקיף את המקום במלכודות דבש גדולות. הצרעה הבינה שעליה להסתפק בנטרולו של העכברוש, ופנתה לחדרה של נילי. את גברת הבית הותירה בחיים, כי סברה שהיא תעזור לה להשקיט את הרוחות.

נילי ומרי התבוננו בצרעה, ולא זזו מחמת האימה שאחזה בהן. נילי הבינה שהגיעה סופה. הצרעה עקצה את נילי בצווארה ולא השאירה לה סיכוי לשרוד. מרי היתה מבועתת, אבל הצרעה לא נגעה בה. היא היתה זקוקה לתדמיתה הנאורה של מרי האירופית, והצרעה חשבה שמרי תתגבר על ההלם של מות תלמידתה. היא חזרה לנוח בכלוב הזכוכית, שבו חשה בטוחה לחלוטין. כאשר קמו שוכני הווילה, הם קלטו שנילי ואבא שלה נרצחו בעקיצות. יכול להיות, חשבו המשרתים וגם גברת הבית, שמעתה ישרור שלום לשנים רבות בווילה. מרי אמנם חיבקה את נילי המתה ומיררה בבכי קולני, אבל עיניה נשארו יבשות. היא ידעה לזהות הזדמנויות וממילא תיעבה עכברושים.


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בירושלים?

הורידו את אפליקציית "כל העיר ירושלים" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר ירושלים" באייפון

 


תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    חיים ברעם,
    האשכנזים תוקפים אותנו בגזענות יום וליל ואין לך מה לומר על זה?

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר