בית סרגיי, בית מגדל שרות בחצר (צילום: ד"ר אדם אקרמן)
בית סרגיי, בית מגדל שרות בחצר (צילום: ד"ר אדם אקרמן)

הפינה ההיסטורית: בניין וחצר סרגיי המחודשים

סיפורו של אחד המפעלים החשובים של רוסיה בארץ ישראל - מגרש הרוסים

פורסם בתאריך: 30.9.20 19:22

בית סרגיי בקצה מגרש הרוסים, ברחוב הלני המלכה 13, פינת רחוב מונבז, ניכר במפגש רחובות אלו במגדל אבן גבוה ועגול דמוי צריח שחמט. בחלקו העליון של המגדל נמצא מגולף באבן סמל "החברה האימפריאלית הפרובוסלבית הרוסית למען ארץ ישראל". הבניין הדו-קומתי שנחנך רשמית ב-1893(הושלם ב-1890), מקיף חצר מרובעת ובנוי בסגנון אימפריאלי-רוסי, כדוגמת בנייני הפאר בעיר סנט פטרסבורג. הוא נועד לשמש כאכסנייה מפוארת ומרווחת לצליינים ממשפחות האצולה הרוסית. חזית הכניסה הראשית שהיתה בעבר מרחוב מונבז, מעוצבת בסגנון רנסנס סימטרי ואילו הפתח הפונה אל רחוב הלני המלכה, שימש לכניסת מרכבות.


 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת9"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]


הבניין הוקם על שטח של כ-4 דונם ונקרא על שם הנסיך סרגיי אלכסנדרוביץ, מושל מוסקבה ובנו של הצאר אלכסנדר השני. סרגיי שימש כראש החברה האימפריאלית הרוסית למען ארץ ישראל והבניין כונה ברוסית "אכסנייה מלכותית". האכסנייה נוספה ליתר מבני ה"עיר הרוסית" בזעיר אנפין, שהוקמה על "מגרש הרוסים" בין השנים 1864-1860, לסיפוק צרכיהם של אלפי הצליינים הרוסים שהגיעו לירושלים לביקור במקומות הקדושים.


בית סרגיי - המגדל בפינת מונבז והלני המלכה (צילום: ד"ר אדם אקרמן)

בית סרגיי – המגדל בפינת מונבז והלני המלכה (צילום: ד"ר אדם אקרמן)


מגרש הרוסים הוא המפעל החשוב ביותר של רוסיה בארץ-ישראל. השטח הענק, 74 של דונם, שימש למסדרים של הצבא התורכי וחשיבותו בשל קרבתו לעיר העתיקה ובעיקר לכנסיית הקבר. בראשותו של האדריכל הרוסי מרטין אפינגר נחפרו מאגרי מים – הוקמו: כנסייה, בית חולים, קונסוליה, בית המשלחת הרוסית, אכסניית נשים ואכסניית גברים. כנסיית השילוש הקדוש נחשבת ליצירת פאר, ומזכירה בצורתה את כנסיית הבצלים בכיכר הקרמלין במוסקבה, שנבנתה במאה ה-15. הכנסייה נחנכה ב-1872 בטקס מפואר בהשתתפות אחי הצאר, הנסיך ניקולאי. בניין המשלחת הרוסית (המארגן את הפעילות הרוסית בארץ) משמש כיום כבית משפט השלום. בית החולים העניק שרות רפואי לצליינים (נודע בשמו אביחיל) היו בו 54 מיטות – ועם קום המדינה שכנו בו מעבדות האוניברסיטה העברית ובית ספר לרוקחות. בניין הקונסוליה שימש את הקונסול הרוסי, חזיתו המרכזית פונה אל רחוב שבטי ישראל ומעל לחזית הפונה למגרש הרוסים, חקוק באבן "ניקולאי השני" (שוכנת בו היום החברה לפיתוח ירושלים). אכסניית הנשים (כיום מוזיאון הגבורה), איחסנה עד 600 עולות רגל. אכסניית הגברים (כיום חדרי המעצר של המשטרה), היו בה 300 מקומות לינה. אכסניית ניקולאי (הנמשכת מפינת רחוב יפו ורחוב חשין ומגיעה כמעט עד הכנסייה), נבנתה ב-1903 והיתה הבניין האחרון שבנו הרוסים במתחם. באכסנייה היו 1200 מקומות לינה, וכיום שוכנים בה משרדי רשם המקרקעין (בניין הטאבו).


בית סרגיי, החזית מרחוב מונבז (צילום: ד"ר אדם אקרמן)

בית סרגיי, החזית מרחוב מונבז (צילום: ד"ר אדם אקרמן)


המתחם כולו נועד לצליינים הרוסים, ברובם כפריים דלי אמצעים, שנהרו מכל רחבי רוסיה אל נמלי הים השחור בדרכם ירושלימה. הם החלו להגיע ארצה בהמוניהם, נשים וגברים, מאמצע המאה ה-19 ונהנו מהנחה גדולה בדמי הנסיעה מאודסה ליפו. הם באו לחגוג את חגי המולד והפסחא ומירושלים היו יוצאים בשיירות ארוכות למסע רגלי לטבילה בירדן ובכנרת וחלקם המשיך לנצרת. מגרש הרוסים היה למקום האירוח הראשי של הצליינים הרוסים, שבשנת 1885 הוערכו ב-5,000 נפש, בשנת 1905 עלה מספרם לרבבה ובשנת 1914 – שנת הצליינות האחרונה – נמנו כ-12 אלף.


בית סרגיי - שער הכניסה מרחוב הלני המלכה (צילום: ד"ר אדם אקרמן)

בית סרגיי – שער הכניסה מרחוב הלני המלכה (צילום: ד"ר אדם אקרמן)


פרוץ מלחמת נעולם הראשונה גרם להכרזה על כל הארגונים הרוסים "כמוסדות אויב". הקונסוליה הרוסית נסגרה ומרבית אנשי הדת הרוסים גורשו למצרים. עליית הבולשביקים לשלטון ברוסיה, בסיומה של המלחמה, הביאה לרדיפת הכנסייה, סגירת ה"חברה הארץ ישראלית" – ולהפסקת העלייה לרגל הרוסית לארץ. הבניינים במגרש הרוסים ננעלו, ועם כניסת הבריטים לירושלים ב-1917 הוסבו למרכזי בולשת, משטרה, משפט ומעצר. ב-1946 בגבור הפעילות של ארגוני המחתרת היהודית, ביצרו הבריטים את המתחם וסגרו אותו בגדרות-תייל והוא כונה "בווינגרד" (על שם שר החוץ ארנסט בווין). עם עזיבת הבריטים את הארץ במאי 1948 נתפס המגרש בידי כוחות ה"הגנה" ובנייניו הפכו לשימוש מוסדות ישראלים. בשנת 1961 עברו רוב שטחי המתחם לידי ממשלת ישראל תמורת 4,5 מיליון דולר, ש-3 מיליון מהם שולמו באמצעות יצוא תפוזים לרוסיה. הרכישה נודעה כ"עסקת התפוזים" – ולא כללה את אכסניית סרגיי.


בית סרגיי, תערוכה באולם פנימי (צילום: ד"ר אדם אקרמן)

בית סרגיי, תערוכה באולם פנימי (צילום: ד"ר אדם אקרמן)


בקומתו השנייה של בית סרגיי המרווח, נבנו 24 חדרי שינה, מחציתם היו מפוארים ביותר שקירותיהם ספוני משי ותקרותיהם מעוטרים בדוגמאות גבס. הרצפות כוסו בשטיחים פרסיים, הרהיטים היו מסוגננים, וילונות כבדים כיסו את החלונות ותחרה עדינה הייתה סביב מיטות אפיריון. החדרים של המחלקה השנייה היו צנועים יותר וריהוטם דל יותר – אך בכל החדרים היו תנורי יציקה וגשר הוביל מקומה זו אל שני מגדלי השרותים (בתי-שימוש), שנבנו בנפרד מהמבנה הראשי מטעמי הייגינה (אחד מהם משמש בתפקידו עד היום). בקומה התחתונה היו שני חדרי אוכל, מכבסה, בית מרחץ (ל-25 איש בעת ובעונה אחת), ספרייה, אורווה ומחסני פחמים ועצים להסקה. בין אלו שהתארחו במקום ב-1911 היה המיסטיקן-הנזיר רספוטין, שהיה מקורב לצארית ולצאר. הוא סיפר במכתביו על הפער הגדול שהיה בין המתאכסנים באכסנייה המלכותית – לבין המוני עולי הרגל שישנו על מחצלות ומזונם היה דל ביותר. בתום מלחמת העולם ב-1917, החדרים המפוארים ננעלו על ציודם. בתקופת המנדט התמקמו בקומה התחתונה, משרדי ההגירה ומחלקות העבודות הציבוריות והייעור הבריטים. בתקופה הישראלית שכנו במקום משרד החקלאות ומשרדי החברה להגנת הטבע.

ביוזמתו של שר החקלאות משה דיין, פוזרה בחצר תצוגה של כלי חקלאות מסורתיים ועתיקים לטחינת קמח, כתישת זיתים ושאיבת מים (אלו הוצבו ליד פתח בור המים הגדול, שהשתמר להעלאת המים בעזרת חבל וגלגלת, בהם היו משתמשים בעבר).


בית סרגיי, הכניסה מרחוב מונבז (צילום: ד"ר אדם אקרמן)

בית סרגיי, הכניסה מרחוב מונבז (צילום: ד"ר אדם אקרמן)


בשנת 2005 בעת ביקורו של ולדימיר פוטין בחצר בית סרגיי, ניתנה לו ההבטחה על ידי ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, כי הבניין הייחודי יוחזר לרוסיה. באותו ביקור זכה פוטין שבכיכר החזית של כנסיית השילוש הקדוש, תחנך אבן ציון עם השם "כיכר מוסקבה". ההבטחה לפוטין בדבר העברת בית סרגיי לבעלות רוסית, התעכבה בשל הצורך בהסדרת חובות דמי שכירות של הגופים ששכרו משרדים בבניין. עיכוב נוסף חל בשל טענת הנסיך פיליפ, בעלה של אליזבת מלכת אנגליה, לבעלות על הבניין, כיורשו של הנסיך סרגיי (שאשתו יליזבתה, שנולדה כאליזבת, השתייכה לבית המלוכה הבריטי). ההבטחה לפוטין מולאה רק ב-2008 על ידי ראש הממשלה אהוד אולמרט. צוות אדריכלים מסנט פטרסבורג נשלח לתכנון שימורו של הבניין, אך תוכניותיהם לא נראו למחלקת השימור בעירייה. בשנת 2011 הופקדה מלאכת התיכנון והאדריכלות – ואף ניהול הפרויקט כולו – בידי האדריכל הישראלי אורי פדן. משך שבע שנות עבודה רצופה עד 2018, הצליח פדן להחזיר את הבניין לפארו ההיסטורי ולייעודו הראשוני – לשמש בית מלון ברמה גבוהה. בהשקעה של 50 מיליון שקל, חזר בית סרגיי להיות פנינה ירושלמית ונשמר אופיו המבצרי-המסתורי.

אורי פדן, מומחה לשימור מבנים, ראה בעבודתו בבית סרגיי את גולת הכותרת של פועלו האדריכלי. הודות להתמסרותו למקום, הוא הצליח להחזיר לו את קסמו ופארו לאחר עשרות שנות הזנחה. בשנת 2018 נפתח מלון הבוטיק "סרגיי פאלס" – בחלוף 125 שנה מאז חנוכתו ו-106 שנה לאחר סגירתו. בשלב זה פועלות במלון 22 סוויטות מפוארות ומרווחות ואין יותר חלוקה למחלקה "ראשונה" ו"שנייה". הצריף הסמוך לבניין, ששימש בעבר לגידול בעלי חיים, הוחלט לא להרוס אותו, אלא להשאירו כמבנה רב-תכליתי לאירועים שונים ולקונצרטים. חדרי הארוח עוצבו מחדש בידי מעצבים מרוסיה, תוך שמירת אופיים הרוסי-האצילי, יחד עם שידרוג מודרני והוספת חדרי רחצה צמודים. בית התפילה עם ציורי הקיר המרשימים, המתארים סצנות נוצריות – נשמר היטב. הסדקים והפגמים בציורים, שנוצרו במשך מאה שנה תוקנו באופן אמנותי. החדרים משמרים את אופיים האריסטוקרטי ואת עיצובם המקורי, ובמסדרונות ניתלו ציורי נופים רוסיים. ממרפסת המגדל נשקף נוף פנורמי על העיר העתיקה והר הזיתים. החצר המקסימה תוכננה מחדש על ידי שתי אדריכלות נוף, והיא פתוחה לביקורי קהל – שיכול להנות מבית הקפה והמסעדה במקום, באווירה פסטורלית. בבית סרגי מתקיימות תערוכות מתחלפות, כמו התערוכה הבינלאומית של בובות מיניאטרויות מחרסינה ומבד, שמשכה ב-2019 מבקרים רבים. במבואת הכניסה מרחוב מונבז, נמצא מודל של מגרש הרוסים ומוזיאון קטן, המשחזר את תולדות המתחם.

המיקום המעולה של המלון, מרחק הליכה לאתרים תיירותיים חשובים ומהרכבת הקלה, תורם לכך שהתפוסה, בעיקר עם תיירים מרוסיה, גבוהה מיום הפתחו (למעט תקופת הקורונה, שפגעה בתיירות).


לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

 


תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר