ספריית שוקן (צילום: אדם אקרמן)
ספריית שוקן (צילום: אדם אקרמן)

בשכנות לבית ראש הממשלה בבלפור: הסיפור ההיסטורי והמרתק מאחורי הקמתה של ספריית שוקן

רחוב בלפור 6: הצצה לספריית שוקן ההיסטורית, שהקים זלמן שוקן - כיום המכון למחקר היהדות ופנינה אדריכלית מרשימה במרכז ירושלים

פורסם בתאריך: 5.2.21 14:00

באזור קו התפר, בין שכונת טלביה לבין שכונת רחביה, ברחוב בלפור 6, סמוך לבית ראש הממשלה, נמצאת ספרייתו הפרטית של שלמה זלמן שוקן (1959-1877), שהפכה למכון לחקר היהדות.

שוקן היה איש עסקים ציוני, אמיד ונדבן, הוא עסק בגרמניה במסחר ובהוצאת ספרים ועלה ארצה ב-1934. הוא הקים את ביתו בירושלים, ברחוב סמולנסקין 7, שנודע כ"בית זלמן שוקן", ולאחר מכן כאקדמיה למוסיקה, וסמוך לו נבנתה הספרייה. שוקן הצליח להציל את אוסף ספריו הענק מידי הנאצים, והספרייה נחשבת בין החשובות בספריות היהודיות בעולם.


לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון


לא הרבה יודעים, אך את שני הבניינים, יצירות מופת אדריכליות, תכנן האדריכל הנודע אריך מנדלסון, שהיה ידידו עוד בגרמניה ובתכנונו הוקמו, בתי רשת החנויות "כלבו שוקן". שני הבניינים נמצאים בתחומי שכונת טלביה, אך מבחינה תרבותית וחברתית שייכים לשכונת רחביה, שעם עליית היהודים הגדולה, אחרי עליית הנאצים ב-1935 לשלטון בגרמניה, היתה לשכונת ה"ייקים".

ספרייתו של שוקן, שהוקמה ב-1935, לא היתה לחלק מהספרייה הלאומית של האוניברסיטה העברית, אלא נותרה כספרייה ייחודית לצורכי מחקר. המכון המסוגר שימש רבים מהמרצים והחוקרים, יידועי השם שהתגוררו ברחביה. כתבי היד והספרים הנדירים שרתו את אנשי הרוח, שהתגוררו בשכונה כדוגמת גרשום שלום, שמואל הוגו ברגמן, אברהם הברמן, נפתלי טורטשינר (טור סיני) וגם את ש"י עגנון, שהיה בן טיפוחו של שוקן.


זלמן שוקן (צילום: אלפרד ברנהיים)

זלמן שוקן (צילום: אלפרד ברנהיים)


זלמן שוקן היה יזם בלתי נלאה ואיש תרבות אוהב ספר. רשת ה"כלבו שוקן" שהקים בגרמניה, פעלה עד הלאמת רכושו ב-1938 על ידי הנאצים. היא מנתה 22 חנויות וכ-6,000 עובדים. שוקן דאג שפועליו ייהנו מזכויות סוציאליות, שלא היו מקובלות באותם זמנים, והקים גם שני בתי הבראה עבורם. בהיותו איש תרבות ואוטודידקט בעל ידע רב, בכל תחום שעניין אותו, הוא הקים בבתי הכלבו גם דוכני ספרים. השכלתו היתה רק ארבע שנות לימוד, אך ידיעותיו בתרבות היהודית והכללית הפתיעו כל שוחר תרבות שנפגש עמו.


הכניסה לספריית שוקן (צילום: אדם אקרמן)

הכניסה לספריית שוקן (צילום: אדם אקרמן)


בביקורו בארץ ב-1925, שוקן הכיר את ש"י עגנון והחליט להוציא לאור את כתביו. לשם כך הקים ב-1931 את "הוצאת שוקן", שפרסמה את כתבי עגנון. בנוסף לעגנון ויצירתו, בני טיפוחיו היו הפילוסוף מרטין בובר וחוקר הקבלה גרשום שלום. שוקן אסף ספרים עבריים עתיקים, וכתבי יד נדירים גם מגניזת קהיר, וכך ניתן למצוא בספרייתו בירושלים עותקים, שבזכותו לא נגוזו מהעולם. ברצונו היה להחיות את התרבות העברית העתיקה, ובכך הוא השקיע ממון רב גם ברכישת ספרי "תור הזהב", של גדולי חכמי ספרד. במבצע מתוכנן היטב, שהחל ב-1935, ונמשך שנתיים, הוא החל לשלוח ארצה, את אלפי ספריו בדרך הים – וכך יצר בספרייתו את האוסף הפרטי החשוב ביותר ששרד את השואה.


ספריית שוקן (צילום: אדם אקרמן)

ספריית שוקן (צילום: אדם אקרמן)


בשנת 1935 רכש זלמן שוקן את עיתון "הארץ" שהיה העיתון הלא-מפלגתי היחיד שהיה אז בארץ. מאז נמצא העיתון בבעלות משפחת שוקן. בנו גרשום מונה ב-1939 לעורך (ושימש בו עד למותו ב-1990). נכדו עמוס שוקן עומד היום בראש "קבוצת הארץ", שבבעלותה עיתון ואתר "הארץ", עיתון ואתר "דה מארקר", שניהם שוכנים ברחוב זלמן שוקן בתל אביב, ורשת מקומונים, ביניהם גם העיתון והאתר הירושלמי "כל העיר".


ספריית שוקן, חלון רמברנט מבחוץ (צילום: אדם אקרמן)

ספריית שוקן, חלון רמברנט מבחוץ (צילום: אדם אקרמן)


בניין הספרייה ברחוב בלפור, הוא מהבניינים המרשימים שתכנן אריך מנדלסון, שתוכן פשטותו וחיצוניותו לא השתנו מאז 1935. עם מותו של זלמן שוקן, הפקידה אותו המשפחה בידי בית המדרש לרבנים בניו יורק. מנדלסון שהיה מאבות הסגנון הבינלאומי, תכנן אותו באופן זה, דקדק בפרטים ועיצב את כל פרטי הפנים – החל במתקן המטריות וכלה ובכיסאות בספרייה, ארונות הספרים, מנורות התאורה המעוגלות הצמודות לקירות ובקירות הספונים לוחות עץ לימון. אלמנטים ארכיטקטוניים בולטים בבניין הם – אולם הכניסה והמדרגות עם המעקה המסוגנן, המשתרע על פני שתי הקומות וניצבים בו חלונות מלבנים צרים. מרפסת הזכוכית העגולה למחצה, מאפשרת לאור מיוחד לחדור פנימה לספרייה. מנדלסון קרא לה "אורו של רמברנט", על שם האור המיוחד בתמונותיו של רמברנט.

דמותו של זלמן שוקן זכתה באחרונה להארה מיוחדת בזכות הסרט הדוקומנטרי שהפיקה עליו הבמאית והתסריטאית נעמי שחורי. הסרט "שוקן – על גבול הקונצנזוס", הופק בשיתוף חברה גרמנית ובסיוע תאגיד השידור "כאן 11". הסרט המרתק מחייה את קסמו של שוקן, כמציל ספרים יהודים, ואת ההעזה הרבה שהפגין בכל מפעליו. בולטת שאיפתו לשלמות בכל יוזמותיו והיותו בלתי מתפשר – בגישתו ההומנית, המוסרית והליברלית – במחוות החברתיות בהן נקט. הוא נבחר לעמוד בראש הוועד המנהל של האוניברסיטה העברית, ופעל במרץ לגיוס תורמים להקמת מבנים בהר הצופים. שוקן נפטר בכורסה במלון בשוויץ, כאשר בידו סיפורי רבי נחמן מברסלב שקיבץ מרטין בובר, ולצדו מונח הספר "פאוסט" של גתה.


הכותב: ד"ר אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".


 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת17"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 המייל האדום של "כל העיר"[email protected]


 

תגיות:

תגובות

תגובה אחת

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר