וילה שמשמשת כיום כטיפת חלב בשכונה, סמטת ברק (צילומים: אדם אקרמן)
וילה שמשמשת כיום כטיפת חלב בשכונה, סמטת ברק (צילומים: אדם אקרמן)

הפינה ההיסטורית: סיפורה של בקעה – אחת השכונות הוותיקות בירושלים

היא בת 130 שנה, טובלת בנוף ירוק וכוללת בתי מגורים מפוארים, שבהם התגוררו עד 1948 תושביה הערביים של ירושלים. סיפורה של שכונת בקעה, שעד היום הצליחה לשמר את נופך האינטימיות והשקט

פורסם בתאריך: 3.3.21 11:18

בקעה היא אחת השכונות התוססות והמעניינות ביותר בעיר, וגם אחת הוותיקות, שהצליחה לרענן את עצמה ולהיות אבן שואבת לכל גיל.

ראשיתה לפני כ-130 שנה עם חנוכת מסילת הברזל מיפו לירושלים ב-1892. היא נחשבה, עד פרשת עזיבת 1,200 תושביה הערבים ב-1948, לשכונת רווחה ערבית וניתן למצוא בה עשרות בתי מגורים, מהמפוארים שניבנו בעיר בתקופה המנדטורית. תושבים בעלי אמצעים: ארמנים, יוונים-אורתודוכסים, מוסלמים ונוצרים החלו להתיישב בשטח, שהיה שומם עד שלהי המאה ה-19. האזור התפתח בשל הקשר הנוח בינו לבין הערים בית לחם וחברון. הבנייה התרכזה בעיקר משני צדיה של דרך בית לחם וממערב לדרך חברון.


לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון


עם התפתחות השכונות היהודיות, תלפיות וארנונה – שמשה בקעה אזור מעבר בין הריכוז העברי בעיר העתיקה והחדשה. בתקופת המנדט הבריטי, בני משפחות נוצריות שעבדו במחנה אלנבי, התיישבו גם כן בשכונה. בספרו "סיפור על אהבה וחושך", מספר עמוס עוז כי בכל שבת שנייה בתקופה המנדטורית, הוא היה יוצא רגלית עם הוריו, מביתם ב"כרם אברהם" (ליד שכונת גאולה) לבקר את דודו המפורסם, ההיסטוריון פרופ' יוסף קלאוזנר שגר בתלפיות. בדרכם היו חולפים דרך שכונת בקעה, שנחשבה לעשירה ומכובדת. כותב הסופר: "בתי-המידות היו בנויים אבן וורודה ומסותתת, מעונם של אפנדים עשירים ושל ערבים-נוצרים בעלי מקצועות חופשיים ושל פקידים בכירים בממשל הבריטי ושל חברי הוועד הערבי העליון ושאר עשירי בקעה. כל החנויות היו פתוחות ומבתי הקפה בקעו קולות שחוק ומוזיקה ועל המדרכה הרחבה ליד בית קפה, ישבו אדונים בחליפות חומות, לגמו קפה שחור וגלגלו קוביות על לוחות השש-בש".


בית פרנקפורטר בבקעה (צילום: אדם אקרמן)

בית פרנקפורטר בבקעה (צילום: אדם אקרמן)


שמה של בקעה נובע מהטופוגרפיה של האזור המישורי – ושמה העברי גאולים – לא נקלט. אחרי מלחמת 1948 שוכנו בה מפוני הרובע היהודי שהיו חסרי אמצעים ועולים חדשים – בבתים של הערבים. דירות פאר חולקו בין שתיים-שלוש משפחות. על מנת לפתור במהירות את בעיית המעברות, נאלצו לבנות גם שיכוני "רכבת" מכוערים מבטון, שגרעו מיופייה של השכונה.

משנות ה-1970 בקעה החלה לעבור תהליך שיקום עצמי: בתי דירות יפים הוקמו במגרשים הריקים, קוטג'ים נבנו סביב חצרות פנימיות ("גינות הוורדים" בין הרחובות נפתלי וראובן), ניטעו גינות נוי רבות ובבתים חד-קומתיים נוספה קומה שנייה. הרכב התושבים השתנה כאשר זוגות צעירים, אומנים ובעלי מקצועות חופשיים ועולים מארצות המערב, מצאו עניין בשכונה. בשנות ה-90 החלה העירייה בפרויקט שיקום שכונות – ושיכוני "הבלוקים" שופצו. בקעה היתה לכור היתוך מצליח ולמפגש של סובלנות בין כל העדות. כך, בנוסף לבתי הכנסת הוותיקים של יוצאי הזרמים השונים, התפתחה בשכונה הקהילה הרפורמית "כל הנשמה". בשכונה קמו הרבה מוסדות ציבור למען החלש. ביניהם את "בית פרנקפורטר" עם פעילות למען הקשיש, מעון לנשים מוכות, "אתנחתא" (מעון זמני למתבגרים) ושני בתי אבות: "בית ברט" ו"בית מוזס".


מיצג סביבתי על דרך בית לחם בבקעה (צילום: אדם אקרמן)

מיצג סביבתי על דרך בית לחם בבקעה (צילום: אדם אקרמן)


בשכונה מתגוררות כיום כ-8,000 נפשות, אך היא עדיין מקום אינטימי, שרבים מכירים איש את רעהו, קונים במכולות השכונתיות, יושבים בבתי קפה ובמסעדות, נעים לטייל רגלי בבקעה, הטבולה בנוף ירוק והמצטיינת בסמטאות צרות וציוריות. רצוי להתחיל במקבץ בתים ארמניים ברחוב הרכבת, הבתים שנבנו ב-1926, שומרים על יופיים ואיכותם. נחמד לשוטט בסמטת ברק הציורית או ברחוב אהוד, עם גדרות האבן והעצים העבותים סביב הבתים ושערי הברזל עם תבליטים. אחד הבתים היפים ביותר בשכונה הנמצא על דרך בית לחם 39 הוא "בית מורכוס", הבנוי מאבן ורודה ויש בו את כל סגנונות שנות ה-30 (סגנון בינלאומי, סגנון אקלקטי שילוב מזרחי ואירופאי ואר-דקו הצרפתי). בית נוסף הבולט ביופיו נמצא על דרך חברון 78 "וילת אבו-חליל", המצטיין בגרם מדרגות הפרוש כמניפה. ליד בתי הרווחה הערביים לשעבר, מוצאים עצי דקל שהיו סמל לפוריות. בשכונה ישנה גם מלונית איכותית הנקראת "בית קטן בבקעה", ברחוב יהודה פינת דרך חברון, במבנה אבן מרשים בן כ-90 שנה.

דרך בית לחם, הרחוב המרכזי, הופך בהדרגה למשלים לרחוב עמק רפאים. המסעדות ובתי הקפה, פורסים את הכיסאות על המדרכות, ומעניקים הרגשה נעימה של אווירת חו"ל לשכונה הוותיקה-המתחדשת.


הכותב: ד"ר אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".


 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת2"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 המייל האדום של "כל העיר"[email protected]


 

תגובות

6 תגובות
6 תגובות
  1. נעמה

    מה שרשמתם עטיפת חלב,היא תחנת משטרה בפינת יהודה ודרך חברון.פעם היה שם בית ספר גאולים ,לפני שעבר למקומו כיום.בקומה התחתונה יש בית כנסת.

  2. יפה

    כתבה יפה ומעניינת.
    שטחים כבושים ובתים שהיו שייכים לערבים .

  3. יגאל ירושלים

    נעים לקרוא את הטור השבועי של ד"ר אקרמן, תבורך.

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    ארץ ישראל בורא עולם נתן אותה לאבותינו בתנאי שנישמור על השבת והיהדות בלי תורה לא תהיה לנו זכות לכן חובה להחזיק תורה וללכת בדרך האבות עם ישראל חי לנצח נצחים

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר