מגדל דוד וחלק ממצודת פצאל (צילום: אדם אקרמן)
מגדל דוד וחלק ממצודת פצאל (צילום: אדם אקרמן)

הפינה ההיסטורית: סיפורו של מגדל דוד

איך נקשרה המצודה שבנה הורדוס לשמו של המלך דוד? סיפורו המרתק של המגדל בעיר העתיקה, שהפך לאחד מאתרי התיירות הפופולאריים בירושלים

פורסם בתאריך: 11.3.21 09:48

מוזיאון מגדל דוד הוא האתר המבוקר ביותר בעיר, אחרי מוזיאון ישראל, עם כחצי מיליון מבקרים בשנה. כעת הוא עובר תהליך של שימור ושדרוג, בעלות של 40 מיליון דולר. בין השאר מתבצעות התחדשות והרחבה משמעותיות ביותר. מתיחת פנים זו, שהחלה ב-2019 ותסתיים ב-2022, תביא להכפלת שטחו פי שניים מכ-7.5 דונם ל-15 דונם.


לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון


מהצד המערבי הצמוד לחומה ולשער יפו – בעומק האדמה נבנית כניסה חדשה ומרכז מבקרים – כך שהכניסה המסורתית למצודה מפנים העיר העתיקה – תשמש רק ליציאה. שתי מעליות חדשות יותקנו, האחת לצורך ירידה למרכז המבקרים והשנייה לעלייה לגלריות העליונות. גלריות תצוגת הקבע עוברות עדכון והכנסת טכנולוגיות מתקדמות – תוך שמירת היותו מוזיאון לתולדות ירושלים – אך התכנים השתנו ויוכנסו פריטים ארכיאולוגים חדשים. כך, אחרי שלושה עשורים, המוזיאון שנפתח ב-1989 ומצליח בעזרת מופע אור קולי לילי, תערוכות מרתקות וארגון סיורים בעיר העתיקה, לרתק גם רבבות תיירים – משנה כעת את המבנה וסביבתו. המוזיאון פורץ מתוך המתחם שנבנה משך הדורות, כמצודה צבאית להגנה על ירושלים – ופותח עצמו לעבר העיר החדשה לגן טדי קולק ופרויקט ממילא. מתחת לגשר ממילא המוביל לשער יפו, נמצא מתחם ארכיאולוגי עם שרידי בית מרחץ ביזנטי, שהמוזיאון יקים בו מבנה עם תערוכת קבע. מבנה זה ישתלב גם בתכנון המיועד של חיבור גן טדי למנהרה ולמעלית, שתוביל לשער יפו ותקל על הנגישות למגדל דוד.


העבודות בחצר הפנימית במגדל דוד (צילום: אדם אקרמן)

העבודות בחצר הפנימית במגדל דוד (צילום: אדם אקרמן)


השיפוץ הכללי כולל פתיחת אגף חדש בצד התת-קרקעי הדרומי של המתחם (באזור הכלא התורכי והמנדטורי), בו התגלו שרידי ארמון הורדוס. זהו אזור הקישלה בו נערכה חפירה ארכיאולוגית מקפת בין השנים 2001-1999, על ידי הארכיאולוג עמית ראם. בחלל מלבני ששטחו 320 מ"ר בלבד, של הכלא לשעבר נתגלתה חומה מימי חזקיהו, קטעי חומה חשמונאית, עמודי תמך שעליהם נבנה ארמון הורדוס (שנהרס על ידי הרומאים ושתי בריכות) ושרידים מימי הצלבנים. בחלל מצומצם זה, צר וארוך, המהווה סרגל הזמן שמשקף את כל תקופות ירושלים, ישולבו הטכניקות המתקדמות של המחשה והדמיה – שיתנו למבקר החייאה לסיפור ההיסטורי מימי הורדוס – עד היותו כלא של אסירי המחתרות בתקופה המנדטורית.

שנת הקורונה, שהשביתה את הפעילות במצודה, אפשרה לארכאולוגים לבחון פינות נסתרות במתחם הדומם. תוך שימוש בשיטות חדשניות נעשה גם מאמץ לתארך את שנות הקמתן של החומות השונות. במתחם ישנן 12 שכבות של בנייה, שנוצרו משך 3,000 שנות קיום המצודה. כך למשל ביסודות החומה המערבית החיצונית, נתגלתה אבן חומה בשימוש משני, עם כתובת בערבית, שעליה חקוק התאריך 1212. מציאת הכתובת אפשרה לחוקרים לקבוע, כי בניית הביצורים בחומה זו לא נעשתה כפי שסברו במאה ה-12 על ידי הצלבנים, אלא במאה ה-13 על ידי הערבים. בתוך המתחם נמצאה קופסה עם מטבעות מימי מצור יווני על המצודה וחיצים מאותה תקופה. התגלו מעברי מסתור תת-קרקעיים מהתקופה הממלוכית והצלבנית. אבני הבליסטראות הרבים שנמצאו פזורים במתחם, מתוארכים לתקופת המאבק בין היוונים לחשמונאים וכן לקרב שהיה בין המלכה הצלבנית מליסנדה, לבין בנה בלדווין השלישי – שמרד באמו ושם מצור על ארמונה, שהיה צמוד למצודת דוד – והביא לכניעתה.


מגדל דוד - שרידים ביזנטיים מתחת לגשר, שיהפכו לחלק מהמוזיאון (צילום: אדם אקרמן)

שרידים ביזנטיים מתחת לגשר, שיהפכו לחלק מהמוזיאון (צילום: אדם אקרמן)


לאחר שנים ארוכות שהמינרט, שהוסיפו התורכים בצמרת המסגד, ואשר נבנה על ידי הממלוכים – היה סגור ולא בטיחותי – עלו החוקרים אליו לבדיקת אפשרות חיזוקו. המינרט חוזק בתקופת המנדט בטבעות ברזל, לאחר שהחל לנטות על צידו. המינרט היה לסמל ירושלים והונצח באיורים רבים ועל בולי המנדט. "מצודת דוד" היא למעשה שריד מימי הורדוס (מגדל פצאל), שלצדו עמדו עוד שני מגדלי ענק – מרים והיפוקוס – שלא שרדו. הורדוס בנה את שלושת המגדלים על מנת שייגנו על ארמונו.


רחבת הכניסה החדשה של מוזיאון מגדל דוד (הדמיה: קימל אשכולות בע"מ)

רחבת הכניסה החדשה של מוזיאון מגדל דוד (הדמיה: קימל אשכולות בע"מ)


השם "מגדל דוד" שניתן למצודה כולה, מקורו בטעות בתקופה הביזנטית ופירוש לא נכון לתיאור המתחם המבוצר, על ידי ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו – שבשל חוסנו קרא לו "מצודת דוד המלך". דוד חי לפני 3,000 – ואילו הורדוס שבנה את מגדל פצאל – חי לפני 2000 שנה, כך שהקשר בין המצודה למלך דוד הוא סמלי בלבד. 1,000 שנים מפרידות בין המלך דוד להורדוס, אולם כל כובשי ירושלים – מוסלמים ונוצרים ועולי הרגל היהודים לדורותיהם – דבקו בשם של המלך הקדום האהוב – מאשר בשמו של המלך הורדוס – הבנאי והאכזר.


הכותב: ד"ר אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".


 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת4"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 המייל האדום של "כל העיר"[email protected]


 

תגובות

אין תגובות

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר