פסלו של יוסף בן מתתיהו, שלט הרחוב על שמו במקור ברוך, התבליט משער טיטוס ברומא (צילומים: אדם אקרמן)
פסלו של יוסף בן מתתיהו, שלט הרחוב על שמו במקור ברוך, התבליט משער טיטוס ברומא (צילומים: אדם אקרמן)

הפינה ההיסטורית: יוסף בן מתתיהו – גדול ההיסטוריונים של ירושלים

בשלט הרחוב, שמנציח את זכרו בשכונת מקור ברוך בירושלים, כתוב "כהן, מפקד צבאות היהודים בגליל במלחמת הרומאים" - והיה ראוי שיתווסף: "היסטוריון וסופר ירושלים". סיפור דמותו המרתקת של יוסף בן מתתיהו

פורסם בתאריך: 25.3.21 10:06

עברו 2000 שנה מאז שיוסף בן מתתיהו כתב את ספרו "תולדות מלחמת היהודים ברומאים", וחיבורו הוא עדיין אקטואלי וזוכה לתרגומים ולמהדורות רבות. הוא נמצא בהרבה בתים בישראל, על מדף הספרים ומשמש כמקור עיקרי למחקר וללימוד, תקופת 200 השנה שקדמו למרד הגדול ברומאים ולחורבן בית המקדש השני. בתולדות ירושלים אין עוד פרק שיכול להשתוות בחשיבותו ובדרמטיות שלו למרד הגדול בשנת 70 לספירה, שהטרגדיה של תוצאותיו ליוותה את העם היהודי משך דורות של גלות – ועד היום חקוקה בזיכרונו הקולקטיבי. הסיבה לכך היא, שירושלים היתה בשלהי בית שני בשיא גדולתה ופארה – אחת הערים היפות בעולם דאז, והאסון הלאומי של מרד במעצמה עולמית – היה תוצאה של שנאת חינם וחסרונו של מנהיג סמכותי, שיכול היה למנוע את השבר שנגרם לעם היהודי.


לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון


יוסף בן מתתיהו (100-37 לספירה) המוכר גם בשמו הלטיני יוספוס פלביוס, נולד בירושלים והיה בנו של כהן ומצד אמו צאצא למשפחת החשמונאים. מגיל צעיר הוא נהנה מחיי רווחה ועושר ומעמד חברתי מכובד. הוא נודע בהשכלתו ובשנינותו, וניסה את תורותיהן של שלוש הקבוצות העיקריות שהיו אז ביהדות: האיסיים, הפרושים והצדוקים. בהיותו בן 26 נבחר לצאת לשליחות לרומא כדי לנסות לשחרר שלושה כהנים שנשלחו להישפט בפני הקיסר נירון, הצליח למצוא חן בעיני רעייתו הקיסרית – ולהביא לשחרורם. בחוזרו לאחר שנתיים לירושלים, כבר היתה תנועת המרד בעיצומה. יוסף הבין שהמלחמה ברומא היא חסרת סיכוי, אך הכהנים המתונים וראשי העם הלא סמכותיים, לא הצליחו לעצור את ההתקוממות שנגרמה בשל אכזריותם ושחיתותם של הנציבים הרומים, שכל מטרתם היתה להתעשר ולשדוד את אוצרות בית המקדש. יוסף מונה למפקד הגליל כדי לארגן את ההכנות למרד, אך בו זמנית ניסה להניא את העם ממרד.


שער טיטוס ברומא (צילום: אדם אקרמן)

שער טיטוס ברומא (צילום: אדם אקרמן)


גישה דו משמעית זו, שבאה לידי ביטוי גם בהיותו מפקד העיר יודפת בגליל, במצור שהטיל עליה צבא רומא. כניעתו לאחר נפילת העיר – ומעברו למחנה הרומי בפיקודו של אספסינוס ובנו טיטוס – גרמו להתייחסות אליו כ"בוגד" במסורת היהודית. המצביאים הרומיים העריכו את כישוריו הדיפלומטים והשכלתו הרחבה – ובחרו בו להיות האדם שייתעד את מלחמתם ביהודים. בן מתתיהו שעבר למחנה הרומי, ניסה לשכנע את המורדים בזמן המצור על ירושלים, להתפשר ולהיכנע ולהציל בכך את העיר מהרס. הופעתו נענתה בעוינות מצד המגינים על החומות, והוא אף נפגע מאבן בראשו שהושלכה לעברו. בן מתתיהו היה לחביבם של אספסינוס וטיטוס, בעיקר כאשר התגשמה תחזיתו, שהם יהיו לקיסרים. לאחר נפילת ירושלים ושריפת בית המקדש, יוסף קבל אזרחות רומית ועבר להתגורר ברומא בבית הקיסר. ניתנה לו קיצבה שנתית, הועמדו לרשותו כל הדיווחים של המצביאים הרומים מהמלחמה והוענקו לו ספרי קודש שנלקחו כשלל. כל זה סייע לו בכתיבת תולדות המלחמה. ניתן לשער את העצב והסבל הנפשי שהיו מנת חלקו, כאשר נאלץ לחזות בתהלוכת הניצחון בה הובלו כלי בית המקדש ואת מאות השבויים היהודים האסורים בנחושתיים, שעברו בסך.

בהתחשב באילוצים שנאלץ לעמוד בהם, בהיותו נתון לחסדי אדוניו ואילוצו להצדיק את המדיניות הרומית ולשבח את שיקולי פטרוניו – הצליח יוסף בן מתתיהו ללמד סנגוריה על עמו. הוא הסביר בכתיבתו כי האשמים העיקריים באסון שארע, היו הנציבים הרומאים וקומץ קנאים קיצוניים ולא העם כולו. למרות שידע כי רוב רובו של העם תמך במרד – הוא ניסה להטיל את האשמה להתדרדרות שגרמה לפרוץ המרד – באכזריותו של הנציב האחרון – גסיוס פטרוס. בהקדמה לספרו, הוא הבטיח לדייק ולספר את מעשי שני הצדדים – והצהיר כי כתיבתו תהיה אמינה וכי הוא חותר לחקר האמת. יוסף חזה במלחמה מבפנים, מתוך עמו – וגם מחוץ, מהצד הרומי – ובעזרת החומר הרב שעמד לרשותו – יצר תיעוד מפורט ביותר של המלחמה. על אף כל האשמות שהוטלו בו – הוא נשאר יהודי טוב ובולט כאבו בכתביו – על האסונות שפקדו את עיר מולדתו. הוא מצר על כך המאבקים הפנימיים הפכו את המלחמה לאכזרית ורווית סבל נורא. למרות אי דיוקים בנתונים המספריים שמסר והטיית סיפורים במגמה לנקות עצמו מכל אשמת בגידה – סיפורו הוא הדיווח המלא היחיד על המאורע המכוון הזה בתולדות העם היהודי. המחקר הארכיאולוגי המודרני, הוכיח את בקיאותו העמוקה בטופוגרפיה של ירושלים – ותיאוריו של מקומות כמו מצדה, ההרודיון – ומבצרי הגליל ציפורי, גמלא ויודפת שנפגעו מהרומאים – הם אמינים ביותר. בספרו השני החשוב "קדמוניות היהודים", סיכם יוסף את תולדות עם ישראל מימי המקרא ועד המרד הגדול – על מנת שההיסטוריונים וקוראיו – יכבדו את העם היהודי וערכיו.

יוסף בן מתתיהו זכה שפסלו הוצב ברומא וספריו הוצגו לראווה בספרייה הציבורית. אבי ההיסטוריה הכנסייתית אוסביוס, שחי בשלהי המאה ה-3, כתב: "יוספוס פלביוס היה ליהודי המפורסם ביותר בתקופתו". יצירותיו שנכתבו ביוונית, הועתקו בכתב יד משך דורות (בעיקר על ידי נזירים) עד להמצאת הדפוס – היו לנכסי צאן וברזל של העולם המערבי כולו. אירוע נדיר הוא בתולדות האנושות, שכתבי העת העתיקה ישמרו עד ימינו.

דגם בית שני הנמצא במוזיאון ישראל, המשקף במדויק את מראה ירושלים בשנת 66 לספירה, ערב חורבנה, מסתמך ברובו על כתבי יוסף בן מתתיהו. מתחת לשלט הרחוב המנציח את זכרו בשכונת מקור ברוך בעיר, כתוב "כהן, מפקד צבאות היהודים בגליל במלחמת הרומאים" – והיה ראוי שיתווסף: "היסטוריון וסופר ירושלים".


הכותב: ד"ר אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".


 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת5"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 המייל האדום של "כל העיר"[email protected]


 

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר