בווילה מטופחת ברחוב ששת הימים 13, שבשכונת גבעת המבתר, שוכן מאז 1988 מרכז המקויה. זוהי פינה יפנית חמה, המקיימת ערבי תרבות, בהם מוקרן סרט על פעילות התנועה, שקשרה עצמה בחבלי ידידות עם מדינת ישראל ותושביה.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
במקום ישנה ספרייה, מקום לתפילה, סלון בסגנון יפני לקבלת אורחים וחדרי לינה. בבית מתגוררים נציגי כת המקויה בארץ, המרכזים את כל הפעילות החברתית הייצוגית והמסייעים לסטודנטים יפנים הלומדים באוניברסיטה העברית. המרכז השני נמצא בקיבוץ חפצי-בה לרגלי הגלבוע, ולידו גן יפני מטופח, והוא מטפל בסטודנטים נוספים הלומדים מחוץ לירושלים. מאז שנות ה-60 מגיעים חברי התנועה לארץ לביקורי הזדהות עם המדינה. הם מקיימים מצעדים ברחובות ירושלים, עורכים טקס ליד הכותל המערבי ומביעים בהתלהבות את הזדהותם עם ערכיה וייעודה של ישראל כמדינה יהודית. היפנים לומדים עברית ומשתמשים בסמלים ישראלים כמו דגל ישראל, ומנורת שבעת הקנים ומגן דוד אדום מקשט את בגדיהם. היפנים לומדים עברית על מנת לקרוא את התנ"ך במקור, הם אימצו את מנהגי בר המצווה ובת המצווה לילדיהם ומעודדים את תלמידי התיכון לבקר בישראל על מנת להכיר את ההיסטוריה היהודית. חיי השיתוף בקיבוצים נראים בעיניהם כהתגלות חיי קומונה למופת.
מרכז המקויה (צילום: אדם אקרמן)
תנועת המקויה מונה אלפי מאמינים והיא נחשבת בעיני עצמה לכת ייחודית, הקולטת לשורותיה רק את העילית של החברה היפנית. "מקויה" פירושו ביפנית אוהל מועד, מקום המפגש בין האל לבין האדם. היא נוסדה בחודש הקמתה של מדינת ישראל, במאי 1948. המייסד פרופ' אברהם (איקורו) טושימה היה איש עסקים נוצרי בעל יכולת ארגון וסמכותיות רבה. הוא טען שהייתה לו התגלות אלוהית והחל להפיץ את דבר אלוהים והצורך בהוראת התנ"ך לבני נוער יפנים. טושימה ראה בהקמת מדינת ישראל מימוש נבואת המקרא, ומאחר ששורשי הנצרות נובעים מהיהדות, יש לדעתו להזדהות באופן מעשי עם העם היהודי. הוא החל להביא לארץ קבוצות רבות של עולי רגל, וציווה כי כל ביקור יתחיל בעלייה לקברו של בנימין זאב הרצל. הוא הורה שלכל חבר במקויה תהייה מנורת בת שבעת הקנים בביתו, והאור והאש שהם גם ממאפייני הכת, מבטאים התלהבות ושמחה. לאחר מותו בטרם עת בשנת 1973 (בגיל 63), ניטע יער על שמו בהר טוראן בגליל. לפי בקשתו של טושימה, הובאה אבן מירושלים ליפן לשמש מצבה לקברו, ומנורת זהב נקבעה על גג ביתו.
מרכז המקויה (צילום: אדם אקרמן)
אין לכת ספר מצוות ואין לה ארגון דתי, ישנם רק מדריכים, המכינים את המאמינים לתפילה ולשירה בצוותא ולביקורים בישראל. האמונה בתנ"ך ואהדת העם היהודי הייתה לבסיס התנועה שמרכזה בטוקיו. בעקבות ביקורו הראשון בארץ של טושימה ופגישותיו עם ראשי דת ומדינאים, החלו מאמיניו לעלות לרגל לישראל. מאות מהם החלו להגיע מדי שנה, בזמן החגים סוכות, פסח ושבועות, אך בעיקר באירועים כמו יום העצמאות וצעדת ירושלים. כך למשל לרגל 3000 שנה לעיר דוד עלו מיפן לירושלים אלף שש מאות חברי הכת, להשתתף באירועי אותה שנה. בשעות משבר (כמו מלחמת יום כיפור) ערכו חברי הכת הפגנות הזדהות סוערות עם מדינת ישראל בניו-יורק. איחוד ירושלים בשנת 1967 נראה לבני הכת כהגשמת רצון האלוהים. חברי המקויה שמחים להתנדב לעבודות הקיבוצים, הם נוהגים לאמץ לעצמם שמות תנ"כיים וישראליים, ורבים מהם שולטים בעברית ושרים שירים ישראליים ומזמורי תהילים בזמן המצעדים. הסטודנטים הנשלחים לארץ רוכשים ידע בעברית, בתנ"ך ובהיסטוריה של העם היהודי. הם חיברו גם מילון יפני-עברי וחלקם ממשיך בלימודים ובהוראה בתחומים שלמדו בארץ.
מרכז המקויה (צילום: אדם אקרמן)
בחזית מרכז הכת בירושלים נמצא גן יפני ייחודי, שניטע ועוצב בהשראת המסורת והנוף היפניים. אחת לשלוש שנים מגיעים גננים מיפן לטפל בגן, והטיפוח היום-יומי נעשה בידי גנן מקומי, שקיבל הכשרה מידי המומחים היפנים. הגן היפני האופייני, סידורו על ציר מזרח-מערב וכיוונו דרומה. המים הזורמים בגן, שביל האבנים המרובעות, הצמחייה והעצים הנטועים בו – הם כולם ביטוי למסורת הבודהיסטית. מבקר יפני המטייל בגן מבין את המשמעות של סידור הצמחים, האבנים והסלעים ומקבל השראה כאילו היה בגני מולדתו. הגן היפני המרשים המהווה צמצום הטבע היפני, הפגודה המיניאטורית המוצבת בצד האחורי של הווילה ורבים מהחפצים והקישוטים הפנימיים, נותנים הרגשה ביתית לחברי המקויה השוהים והמתכנסים במקום.
מרכז המקויה, מתחם ההתייחדות (צילום: אדם אקרמן)
הכותב: ד"ר אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת10"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר"[email protected]
