אוסקר שינדלר הוא המפורסם בחסידי אומות העולם, הודות לסרטו זוכה האוסקר של סטיבן שפילברג, "רשימת שינדלר", אשר התבסס על ספר בשם זה של תומאס קינלי. הספר והסרט תיעדו באופן דרמטי את סיפורו של הגרמני, איש עסקים וחבר מפלגת האס-אס, אשר הציל כ-1,200 יהודים.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
בראשית שנת 1940 הגיע שינדלר לקרקוב שבפולין, קיבל אישור לנהל מפעל שנלקח מיהודים, שעסק בייצור כלי מטבח מאמייל ומכירתם. היהודים שפגשו אותו באותו הזמן התרשמו לרעה משחצנותו ומהאופן בו ניצל את עמדתו על מנת לגרוף רווחים מהירים וליהנות מחיי מותרות עם קציני הצבא הגרמניים. אולם, התברר כי לאחר שהקים מפעל משלו בפרברי קרקוב, לייצור כלי מטבח עבור הצבא הגרמני, והעסיק בו בעיקר פועלים יהודים, יחסו כלפיהם היה אנושי והוא מנע מאנשי האס-אס כל דריסת רגל במקום.
המפעל של שינדלר בקרקוב שבפולין (צילום: אדם אקרמן)
השלט על המפעל בקרקוב (צילום: אדם אקרמן)
אנושיותו של שינדלר כלפי היהודים שהעסיק באה לידי ביטוי בראשית שנת 1944, כאשר בהתקרב הצבא הרוסי הוא העתיק את מפעלו יחד עם העובדים לאזור הסודטים בברנליץ (כיום בצ'כוסלובקיה) והקים חברה לייצור תחמושת. שינדלר הצליח להעביר כ-800 גברים יהודים וכ-300 נשים יהודיות למפעלו החדש. כל העובדים זכו ליחס חם, מזון וטיפול רפואי, ואפילו למילוי צרכיהם הדתיים. לאלו נוספו עוד כמאה יהודים שהוא ואשתו, אמילי, הצילו כאשר ניפצו קרונות רכבת שבה היו עצורים יהודים שהושארו לקפוא בקור. הם הביאו אותם למפעלם ודאגו להם עד שהתאוששו. בכל אלו סיכן שינדלר את מעמדו וגם צמצם את רווחיו, בכך שחילק כספי שוחד לקציני אס-אס. הוא עשה זאת גם על מנת שיעלימו עין מכך שלמעשה במפעלו מרבית העובדים לא עבדו בייצור נשק, וכי אף פגז תקין לא יוצר במקום.
האם שינדלר (1974-1908) היה למעשה איש עסקים ממולח, וכאשר הבין כי הגרמנים מפסידים את המלחמה מעשיו יוכלו להיות פוליסת-ביטוח עבורו? האם הוא שיחק משחק כפול? אין ספק כי שינדלר הגיע לפולין על מנת לחפש הזדמנויות עסקיות, אך מסתבר כי בהדרגה התעורר בו הרגש האנושי. הקצרנית היהודייה שעבדה עמו, מימי ריינהרד, אשר הדפיסה את רשימת השמות של הפועלים שהוא העביר למפעל בברנליץ, מספרת כי בתוכו היה אדם רחום ובעל לב חם. ריינהרד הוסיפה לרשימה שחוברה את שמה ושמות שתי חברותיה, ושינדלר אישר זאת ברצון. כאשר כמה עשרות מהפועלים, כולל הקצרנית ריינהרד, הגיעו בטעות למחנה הריכוז של אושוויץ, נסע לשם שינדלר אישית והצליח, תוך איום על מפקד המקום, לשחררם עבור מפעלו. שינדלר איים כי ישלח מברק לברלין, שעיכוב הפועלים יגרום לפגיעה במפעלו לייצור נשק ובכך ייפגע גם המאמץ המלחמתי בגרמנים.
רק בשנת 1962 הביאו הניצולים את שינדלר לירושלים, ובטקס רב רושם הוא קיבל את תעודת ההוקרה על פועלו להצלת יהודים. שינדלר נטע את אחד העצים הראשונים בשדרת חסידי אומות העולם ביד ושם. מאז ביקר בארץ פעמים רבות והביע רצונו להיקבר בירושלים. שינדלר נפטר בשנת 1974 וקברו נמצא במורדות הדרומיים של הר ציון, בבית עלמין נוצרי-לטיני. מדי שנה מגיעים מאות לקברו לחלוק לו כבוד ולהביע הערכה למעשיו. מאחר וסביבתו אינה ערוכה לקליטת ציבור רב, אושרה תוכנית של הרשות לפיתוח ירושלים לשיפוץ האזור סביב קברו. בנוסף, יוקם במקום אתר זיכרון עם צילומים מחייו של מציל היהודים וקטעים מהסרט "רשימת שינדלר".
שער הכניסה המוביל לקברו של שינדלר (צילום: אדם אקרמן)
קברו של אוסקר שינדלר (צילום: אדם אקרמן)
שינדלר נפטר אדם לא אמיד. בעליית הגג של אהובתו אנה מרי שטהר, בעיר הילדסהיים בגרמניה, נמצאו מזוודה עם כ-7,000 תמונות ומסמכים השייכים לשינדלר. בין התעודות נתגלה העותק המקורי של רשימת היהודים שהציל. רשימה ארוכה זו בת תשעה עמודים, הכוללת כ-1,098 איש, שוויה מיליוני דולרים. עותק מקורי נוסף אם כי חלקי של הרשימה, שהיה בידי יצחק שטרן – היהודי שעזר לו בניהול מפעל המזון בזמן השואה, הוצע למכירה באינטרנט תמורת 3 מיליון דולר. העותק המקורי שנתגלה ניתן למערכת העיתון "שטוטגרטר צ'ייטונג". הנהלת העיתון, לאחר פרסום סדרת כתבות על שינדלר, החליטה להפקיד את הרשימות במקומן הטבעי, בארכיון יד ושם בירושלים. הרשימה הזו הפכה לסמל של אומץ אנושי בתקופה האפלה של השואה, וערכה ההיסטורי-חינוכי רב.
הכותב: ד"ר אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת10"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר"[email protected]
