אנדרטת התאומים. צילום: אדם אקרמן

הפינה ההיסטורית: האנדרטה לזכר חללי מגדלי התאומים בעמק הארזים

בעמק הארזים ניצבת מזה מספר שנים אנדרטה לחללי אסון הטרור הראוותני והמתועד ביותר בהיסטוריה - אסון התאומים. האנדרטה הפכה למוקד עלייה לרגל, בעיקר בקרב תיירים מארצות הברית וביקור בה מעורר השראה

פורסם בתאריך: 17.8.21 13:56

אנדרטת התאומים בעמק הארזים, מתחת לשכונת רמות, הצטרפה בעוצמתה לאנדרטת יד קנדי, וכך דווקא סמוך לירושלים, נמצאים שני אתרי זיכרון רבי בטוי, המנציחים אסונות דרמטיים שאירעו בארצות הברית. שני האתרים הפכו למקום עלייה לרגל למבקרים רבים ובפרט לאורחים אמריקאים, המופתעים לגלות מחוץ לארצם אנדרטאות מקוריות וכה סמליות, המביאות לידי ביטוי את הידידות ואת ההערכה ההדדית שקיימת בין ארצות הברית לישראל.


 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 המייל האדום של "כל העיר" [email protected]


לפני כ-20 שנה, בפיגוע הקשה שאירע ב-11 בספטמבר 2001, במרכז הסחר העולמי בניו-יורק, שני מטוסי ג'מבו חטופים, עמוסי נוסעים ודלק פגעו במגדלי המתכת והזכוכית הענקיים בכיכר. בשוך ההתפוצצויות והלהבות, התברר כי קרוב לשלושת אלפים איש, ביניהם חמישה ישראלים אשר קיפחו את חייהם באסון הנורא – שהיכה את העולם כולו בהלם. המראה של שני הבניינים הקורסים, תמרות העשן העולה השמימה, דמויות האנשים הקופצים אל מותם והמטוסים שהפכו לכדורי אש ענקיים, יהיה חקוק לתמיד בזיכרונם של מיליוני הצופים במשדרי הטלוויזיה, שהעבירה תמונות אלו בשידור חי. היה זה פיגוע הטרור הגדול ביותר בתולדות ארה"ב. בין הצופים היה האמן יליד ירושלים אליעזר ויסהוף, שנחרד מהמראה הנורא והחליט לציין את האסון במדליה או באנדרטה רבת-ביטוי. לאחר שזכה לתמיכת ראש העיר דאז, אהוד אולמרט, שתמך וקידם את הפרויקט, החל ויסהוף בתכנון האנדרטה. הארגונים הירוקים נתנו אף הם את ברכתם להקמת אתר הזיכרון. הקרן הקיימת לישראל הצליחה בגיוס תרומות למטרה זו בקרב תורמיה בארצות הברית – אך חלפו שמונה שנים, עד שרעיון הקמת אנדרטת הענק התממש והגיע יום חנוכתה.

אנדרטת התאומים. צילום: אדם אקרמן

ב-12 בנובמבר 2009 נחנכה האנדרטה בטקס ססגוני ורב משתתפים, שלקחו בו חלק ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שגריר ארה"ב בארץ, הנספח הצבאי של ארה"ב, שרי ממשלה ודיפלומטים, הרב הראשי לישראל, נציגי חמש משפחות הקורבנות הישראליים שניספו באסון ומשלחת גדולה של ארגון קק"ל מארצות הברית. כן שותפו כבאים מישראל כאות הזדהות עם הכבאים הרבים שנספו בעת עבודות ההצלה בניו-יורק. דגלי ארה"ב וישראל התנופפו סביב ומעל האנדרטה, תזמורת ניגנה את המנוני שתי המדינות, מקהלה שרה שירים נוגים ופלוגת הכבאים הקיפה את הרחבה בצעידה נמרצת.

זיכרון לחמשת הישראלים שנספו. צילום: אדם אקרמן

האנדרטה המתנשאת לגובה של כ-7.5 מטרים, בנויה מברונזה במשקל של כ-6 טון ונשענת על בסיס ברוחב של 3.5 מטרים בצורת חרוט קטום. ויסהוף עיצב אותה כדגל ארצות הברית המתנופף ברוח, עם חמישים כוכבים כמספר מדינות המעצמה האמריקאית – שחלקו מקופל כאקורדיון ויוצר רושם של קיפול וקריסה. חלקו העליון של הפסל מזדקר לשמים כעין לפיד ושלהבת אש, המהווה זיכרון ואש תמיד ומעין אצבע המורה כלפי הרקיע. בבסיס החלק התחתון נמצא קורת פלדה, באורך כמטר, שנלקחה ממגדלי התאומים, וניתן לראותה דרך חלון זכוכית גדול. עיריית ניו-יורק, שהיא עיר תאומה לירושלים, תרמה את החלק החרוך והחלוד הזה לאנדרטה, הממחיש את הקשר שלה לאסון. האנדרטה ניצבת בתוך משטח מעגלי מרוצף באבן, בקוטר של כ-30 מטר. היא מוקפת בקיר אלכסוני, ובו מוטבעים לוחות זיכרון מאלומיניום, שבהם כתובים באנגלית שמות של 2980 חללי הטרור הקשה, וביניהם חמשת הישראלים. עלות בניית האנדרטה והכשרת השטח סביבם הייתה כעשרה מיליון שקלים.

אנדרטת התאומים. צילום: אדם אקרמן

הפסל ויסהוף הצליח לתמצת את אירוע האסון באמצעי ביטוי סמליים ועזים, המדגימים בצורה טובה ביותר, ללא הגזמה מיותרת את הטרגדיה שאירעה. האנדרטה המרשימה, צופה על הכביש העולה לירושלים. היא ממוקמת על גבעה רמה הקרויה אלונה, בעמק הארזים. האנדרטה המרשימה –  אף כי לא התקבלה על ידי הקק"ל הצעתו של הפסל, לבנותה לפחות לגובה של תשעה מטרים בולטת למרחוק, בתוך הרחבה העגולה – הבוהקת בשל ציפויה באבן לבנה. ויסהוף עיצב גם את בול האנדרטה ואת המדליה הממלכתית שלה – וכך תרם לפרסום האתר.

אליעזר ויסהוף שנולד בשנת 1938 בשכונת מחנה יהודה, לא שכח את נוף ילדותו והשכונה היתה לימים עבורו למקור השראה לפסליו ולציוריו. הוא למד בבצלאל ואף לימד במקום – ורב גווניותו העניקה לו את פרסומו כאמן-על. עבודתו "שבעת המינים" מוצבת במשכן הכנסת והיא הייתה מתנת הקק"ל לבית הנבחרים ליום הולדתו ה-50. בשנת 1992 הוצגה בכנסת תערוכת יחיד של האמן, שכללה ציורי טבע ונוף. בציורי השמן התרכז ויסהוף, בנופי שכונת ילדותו ובמגוון דמויות שפגש בסימטאות העיר העתיקה בירושלים. ויסהוף עיצב גם את בולי שערי ירושלים. יחסו האוהב כלפי ירושלים,  בא לידי ביטוי בציוריו הנוספים, כמו להקת יונים מעל מבנים מונומנטלים בעיר, פריחה במבואות עיר הבירה, חצר הכנסייה האתיופית ובעלי מלאכה בעיר. בשטר 50 השקלים "עגנון", שהונפק ב-1988 –  הצליח ויסהוף לתת ביטוי הולם לדמותו של הסופר, לעיירה בה נולד ולנופי ירושלים. התואר אמן-על שדבק בו, ניתן לו בשל הכשרון שהפגין גם ביצירת לוחות שנה, כרזות לימי העצמאות, עיצוב וביצוע תערוכות ממלכתיות, הקמת ביתני ישראל בירידים ברחבי העולם, הדפסות אמנותיות  וציורי שמן. ויסהוף עיצב גם בולים רבים עבור האו"ם. פסליו פזורים בערים שונות בארץ – אך באנדרטת התאומים – הוא ראה יצירה המשתלבת בטבע סביב ירושלים, במאבק בטרור ותרומה ליחסים בין ישראל וארה"ב. ב-12 בספטמבר השנה, בשעות אחר הצהריים, כאשר יתקיים הטקס החגיגי של אזכרת שנת ה-20 לאסון ליד אנדרטת התאומים –  יתקבל ויסהוף בהוקרה רבה על ידי המארגנים והמוזמנים.

אליעזר ויסהוף על רקע האנדרטה. צילום: באדיבות אליעזר ויסהוף

הכותב הוא ד"ר אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".


 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 המייל האדום של "כל העיר" [email protected]


תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר