ככל שימי הקיץ הופכים חמים יותר, כך קשה יותר למצוא מסלולי טיול מתאימים. המסלול האידאלי הוא לא ארוך במיוחד, באזור מוצל, עם הרבה מעיינות. יוחאי כורם, מדריך טיולים ומקים אתר טיולי, ממליץ בדיוק על מסלול טיול כזה, שממקום באזור אורה-עמינדב.
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
אזור יד קנדי וחירבת סעדים (צילום: יוחאי כורם)
ההגעה למקום פשוטה – יש לכתוב בוויז "יד קנדי", ומשם מגיעים לאנדרטה שהוקמה בשנת 1966 לזכר נשיא ארצות הברית ג'ון קנדי שנרצח מיריות מתנקש. האנדרטה עצמה מעוצבת כמו גזע גדול שנגדם ומורכבת מ-51 פסי בטון בהיקף שלה, כמספר המדינות שמקיפות את ארצות הברית. "האנדרטה הוקמה ביוזמת קק"ל על הר עמינדב שמתנשא לגובה של 823 מטרים, ומאפשרת מבט יוצא מן הכלל להרי יהודה, הרי חברון, ובמזג אוויר טוב ניתן גם אפילו לראות את אשדוד ומישור החוף", מסביר כורם. "מומלץ ללכת לכל אורך היקף האנדטה, שבה תצפית יפהפייה על כל אזור ירושלים".
אזור יד קנדי וחירבת סעדים (צילום: יוחאי כורם)
מהאנדרטה יורד שביל לעבר יער קק"ל, שנמצא באזור חירבת סעדים. "חירבת סעדים היא חווה חקלאית עתיקה מהתקופה הביזנטית", מסביר כורם, "שכמו רוב היישובים החקלאיים באזור הרי ירושלים התקיימה מחקלאות שלחין על טרסות והושקתה במי מעיינות נקבה שפרצו בסלע הגירני שבאזור".
אזור יד קנדי וחירבת סעדים (צילום: יוחאי כורם)
המסלול עובר בכמה מעיינות כאלה דרך שביל המעיינות המסומן בירוק, ומתחיל ברחבת החניה של חירבת סעדים. "הדרך עצמה היא מוצלת ולכן מתאימה מאוד לימי הקיץ", מציין כורם, "זהו אזור של חורש ים תיכוני, וניתן לראות בשביל אלה ארצישראלית, אלון מצוי, עצי חרוב ועצי זית".
אזור יד קנדי וחירבת סעדים (צילום: יוחאי כורם)
לאחר כמה מאות מטרים מגיעים לעיינות עמינדב, קבוצת מעיינות נקבה. "המים פורצים מאחר שמי הגשם מכרסמים בשכבת הגיר ומגיעים לשכבת חוואר צבהבהב, שהוא סלע אטום למים", ממשיך ומסביר כורם. "המים זורמים על שכבת החוואר במעבה ההר עד שמגיעים לחלק החיצוני, והם פורצים בעינות עמינדב. זו הסיבה שמעיינות אלה נקראים 'מעיין שכבה' כי המעיין פורץ לאורך האזור שבו יש את השכבה האטומה של הסלע".
אזור יד קנדי וחירבת סעדים (צילום: יוחאי כורם)
המעיינות הללו שימשו כאמור לחקלאות, ובעבר, כדי להגביר את הספיקה שלהם נחצבו בריכות אגירה שאליהן המים נשפכו, וכך יכלו להשקות את השדות בעונות שונות ללא קשר לספיקת המעיין באותו רגע. "בנוסף, חצבו נקבות בתוך סלע ההר כדי לייצר צינור גדול יותר", מציין כורם, "ואנחנו יכולים כמטיילים להיכנס לתוך הנקבות האלה וממש ללכת עד לקצה של המעיין".
אזור יד קנדי וחירבת סעדים (צילום: יוחאי כורם)
כורם מציין כי עינות עמינדב לא זורם כל השנה, ולכן ייתכן שנמצא אותו ריק. לכן יש להמשיך עם השביל במשך 20 דקות עד חצי שעה לעיינות עוזי, שני מעיינות נקבה, שם יש מעיין אחד הנובע במשך כל השנה. "בעיינות עוזי יש שתי בריכות אגירה ותעלות חצובות שמזרימות את המים לחלקות השלחין", הוא אומר, "מומלץ להיכנס, לטבול את הרגליים ואפילו את הגוף כולו. ליד המעיין אפשר לראות צמחי מעיינות ידועים כמו סוף, פטל קדוש וקנה".
אזור יד קנדי וחירבת סעדים (צילום: יוחאי כורם)
השביל ממשיך לעבר עין תמר, שנקרא על שם תמר נתן, שנספתה בתאונת דרכים בבוליביה בגיל 21. "עין תמר הוא מעיין קטן לשכשוך רגליים, ולא יותר", אומר כורם, "זהו מעיין יפה ורומנטי, יש בו ספסלים וצמחיה מוצלת, והוא מקום אידאלי לכוס קפה מחוץ להמולה. יתכן שניתן אפילו לראות דגים בבריכה, כי אחת מבריכות המעיין שימשה להשרצת דגיגים כחלק מחקלאות באזור".
אזור יד קנדי וחירבת סעדים (צילום: יוחאי כורם)
מעין תמר ניתן להמשיך עם השביל ירוק במשך עשר דקות נוספות עד לנקודת הסיום בחניה של השביל. שם ניתן להשאיר רכב או לתפוס טרמפ חזרה לנקודת ההתחלה. "כל המסלול בקצב סביר אורך שעה-שעה וחצי, והוא מתאים מאוד למשפחות. יש כמה מקומות שם יותר חלקים או תלולים קצת, אז חשוב להקפיד שהילדים לא ירוצו", אומר כורם, "בחניון קק"ל ליד חירבת סעדים יש מתקני שעשועים, ואפשר לעשות שם פיקניק. זו הזדמנות להעביר בכיף חצי יום בכיף בסוף השבוע. כמובן שחשוב לשמור על הניקיון ולא להשאיר פסולת באתרים השונים".
