הרפואה בעולם בכלל ובישראל בפרט משתנה בקצב מסחרר, כשהמגמה בשנים האחרונות היא מעבר לרפואה מותאמת אישית על סמך פרופיל רפואי של כל מטופל. לטווח הארוך המטרה היא להשתמש בנתונים הרפואיים שנאספו על כל מטופל, על מנת להעניק לו את הטיפול הפרטני המיטבי, לחזות מראש בעיות רפואיות ואף למנוע אותן. על רפואת המחר שוחחנו עם פרופ' אייל משעני, מנכ"ל קרן מחקרים ומנהל האגף למחקר ופיתוח במרכז הרפואי הדסה, עם ד"ר תמר רז, מנכ"לית הדסית, חברת המסחור וזרוע החדשנות של הדסה, ופרופ' חיים לוטן, יועץ לענייני חדשנות ופיתוח של המרכז הרפואי הדסה.
עריכה גנטית ובינה מלאכותית
פרופ' לוטן: "הרפואה משתנה בקצב מהיר מאוד, על אחת כמה וכמה אחרי תקופת הקורונה. במקביל, כל העת מוכנסים לשימוש כלים טכנולוגיים מתקדמים, דוגמת רובוטים מהפכניים, שאחד מהם, של חברת מדטרוניק, הוכנס למערך הכירורגיה בהדסה. לצד כל אלה, נעשים כל העת מחקרים וניסויים קליניים, הקשורים לטיפול במחלות שונות באמצעות עריכה גנטית, כלומר תיקון גנים פגומים על ידי עריכתם מחדש, ובל נשכח את הטכנולוגיות של הבינה המלאכותית".
פרופ' חיים לוטן (צילום: אבי חיון)
פרופ' משעני: "בשנים האחרונות התחדדה ההבנה, לפיה איסוף נתוני המחלות של מטופלים יאפשר פיתוח אלגוריתמים שיאפשרו טיפול ממוקד בכל חולה וחולה".
"במרכז הרפואי הדסה כבר מחשבנו את המערכות לפני שנים רבות, והודות לכך אנחנו מחוברים לנתונים של הבנק העולמי", מסביר פרופ' לוטן, "יש לנו נתונים רפואיים ממוחשבים של מטופלים רבים, והודות לכלים החדשניים של הבינה המלאכותית, אנחנו יודעים היום לפתח אלגוריתמים שיאפשרו לנו לתת טיפול מותאם ופרטני לכל חולה".
פרופ' משעני: "רפואת העתיד תתבסס בין היתר על הפרופיל הגנטי של המטופל, הנתונים הפיזיולוגיים הייחודיים לו ועל ביטויים ספציפיים של גורמים ביולוגיים במחלה ובמטופל שיהוו מטרה לטיפול אישי וממוקד. אם כיום הטיפול בחולה מתבסס על סטטיסטיקות ועל תרופה כזו או אחרת שעשויה לסייע לו, הרפואה המותאמת אישית העתידית תתבסס על ההבנה שטיפול בחולה אחד לא דומה לטיפול בחולה אחר".
טיפול מרחוק
תחום נוסף שבו כבר רואים את המחר במרכז הרפואי הדסה הוא הטיפול בחולים מרחוק. בבית החולים נעשה פיילוט מוצלח, בהובלתו של פרופ' אריה בן יהודה, מנהל האגף הפנימי המוביל את פיתוח הטיפול מרחוק. בפיילוט שבוצע, השתתפו כ-30 חולים שהגיעו לחדר מיון ואמורים היו להתאשפז, אולם, בהסכמת משפחותיהם ותוך הדרכה וליווי מתאים, נשלחו הביתה וקיבלו את הטיפול בביתם על ידי רופא ואחות שביקרו אותם מדי יום.
פרופ' אריה בן יהודה (צילום: המרכז הרפואי הדסה)
פרופ' לוטן: "הרעיון המרכזי בטיפול מרחוק הוא השהות של החולה בסביבה הטבעית שלו. כיום עומדים לרשות הרפואה כל האמצעים לטיפול בחולים מרחוק, בין אם על ידי כלי ניטור חדשניים, ובין אם אלה בדיקות שנלקחות על ידי האחות שמגיעה לבית החולה. איכות הטיפול לא נפגעת, והחולה שוהה בביתו בסביבת משפחתו התומכת. הפיילוט היה מוצלח ביותר, ובקרוב הטיפול מרחוק יהיה חלק מהפעילות השוטפת של בית החולים. גם חולים שיאושפזו ויתאימו למתווה, ישוחררו לביתם בשלב מוקדם יותר, כמובן שעם הנחיות ומעקב צמוד. אנחנו כל העת עושים את הצעדים ההכרחיים לכיוון רפואת המחר, שזו בהחלט הרפואה שאנחנו חפצים בה, ואנחנו סבורים שאנחנו יכולים להיות אלו שיובילו את המהלך".
רוצים להישאר מעודכנים?
תאי גזע ואימונותרפיה
גם בחברת הדסית, חברת מסחור הטכנולוגיות וזרוע החדשנות של הדסה, שוקדים כל העת על רפואת המחר, תוך חיבור בין רעיונות של רופאים וחוקרים מבית החולים לבין יזמים ומשקיעים, במטרה להפוך את הרעיונות למוצרים רפואיים.
מנכ"לית הדסית, ד"ר תמר רז: "כשמגיע אלינו רופא או חוקר עם רעיון או פיתוח חדש, אנחנו אחראים להגן עליו בפטנט, ולאחר שאנחנו לומדים את מהות הרעיון, הייעוד שלו וגודל השוק, אנחנו מחפשים יזם או חברה קיימת שייקחו את הטכנולוגיות האלה צעד קדימה".
לדברי פרופ' משעני, תחום שצובר תאוצה בהדסה הוא הטיפולים התאיים – Cell Therapy. "מדובר בטיפול חדשני" אומר פרופ' משעני, "הטיפול מבוצע באמצעות תאי גזע אשר מתקנים ומחדשים פעילות פגומה של איברים שונים או באמצעות תאי חיסון מהונדסים אשר מסוגלים לתקוף ביתר שאת תאים סרטניים בגידולים שונים".
"העולם כבר למד שאת מחלת הסרטן, למשל, מאוד קשה לרפא סרטן בעזרת כימותרפיה, מה גם שהכימותרפיה שאמורה לחסל את התאים הסרטניים פוגעת גם בתאים בריאים, והתוצאה היא תופעות לוואי שפעמים רבות לא ניתן לסבול אותן ואפילו למות מהן, עוד בטרם הסרטן עצמו טופל", מסבירה ד"ר רז. "בעתיד, ובחלק ממחלות הסרטן כבר בהווה, תחום הטיפול בסרטן יתבסס על אימונותרפיה – טיפול שמטרתו ללמד את המערכת החיסונית של החולה לזהות את תאי הסרטן ולהתגבר על המחלה מבלי לנסות להרוג אותו על ידי טיפול חיצוני נוסף".
ד"ר תמר רז (צילום: אלעד מלכה)
כך למשל, קבוצת מחקר, בהובלתה של פרופ' פולינה סטפנסקי, מנהלת מחלקת השתלות מח עצם ואימונותרפיה במרכז הרפואי הדסה, פיתחה טכנולוגיה חדשנית לטיפול בסרטן הדם מסוג לוקמיה המבוססת על אימונותרפיה.
ד"ר רז: "פרופ' סטפנסקי פיתחה את הטיפול, ואנחנו, בהדסית, הבנו שיש לפנינו משהו חדשני וביחד איתה, רשמנו זאת כפטנט. בהמשך, חברה אמריקאית ציבורית קיבלה מאיתנו רישיון להמשיך לפתח את הטיפול וגם לשווק אותו. אנחנו מאמינים שלאחר שהחברה האמריקאית תסיים את הפיתוח, כולל ניסויים נוספים בבני אדם והשגת כל האישורים הרפואיים, ניתן יהיה לטפל בשיטה שפותחה בהדסה בבתי חולים נוספים בארץ ובעולם".
פיתוח נוסף מתחום ה-Cell Therapy הוא של פרופ' בנימין ראובינוף, מנהל מחלקת נשים ויולדות בהדסה עין כרם. פרופ' ראובינוף הוא בין החלוצים בעולם שהפיקו תאי גזע אנושיים עובריים. תאי גזע אלה ייחודיים ביכולתם להתרבות באופן בלתי מוגבל בתרבית ולהבשיל לכל סוג של תא בגוף האדם.
ד"ר רז מסבירה: "התכונות הייחודיות האלה של תאי גזע עובריים אנושיים מאפשרות להם לשמש מקור בלתי נדלה של תאים אנושיים להשתלה במקרים של מחלות חשוכות מרפא, בהן קיימים תאים שלא מתפקדים או תאים מתים, למשל, מחלות כמו פרקינסון, סוכרת, ניוון רשתית ועוד. תאי הגזע העובריים יכולים גם לשמש מודל מעבדתי לפיתוח תרופות חדשות כמוצר מדף. חברת Cellcure הישראלית קיבלה מאיתנו רישיון, וכיום היא מפתחת תרופה לניוון רשתית על בסיס תאי גזע עובריים אנושיים, וזו בהחלט בשורה. ניוון רשתית היא מחלה קשה שגורמת לעיוורון, ואין לה כיום תרופה. לפני כשנה נחתמה עסקת ענק בין Cellcure הישראלית וחברת הביוטכנולוגיה האמריקאית ג'ננטק, שהיא חברה בת של ענקית התרופות רוש, וכיום שתי החברות נמצאות בשלב הניסוי הקליני של הטיפול בחולי ניוון רשתית בתאי גזע עובריים אנושיים. בהדסה בוצע הניסוי עם חולים מירושלים".
לדברי ד"ר רז, יותר מ-260 משפחות של פטנטים רפואיים יצאו מהדסית עד כה, לצד הקמת עשרות חברות סטארט-אפ ישראליות; 10 מוצרים רפואיים שפותחו בהדסה, ביניהם התרופה "דוקסיל" לטיפול בסרטן, נמכרות כיום בכל העולם.
פרופ' משעני מסכם: "יכולות המחקר והפיתוח של המרכז הרפואי הדסה ממשיכות לפרוץ גבולות ולקדם את ההבנה הביו רפואית והטיפול הרפאי בארץ ובעולם. רופאים/ות וחוקרים/ות רבים/ות בהדסה מזהים צורך ופער ליד מיטת המטופל, ולאחר עבודה מחקרית פיתוחית מאומצת חוזרים עם טיפוליים חדשניים ומבטיחים".
