ירושלים התברכה באחד המרכזים הרפואיים המובילים בארץ. המרכז הרפואי שערי צדק, הממוקם בלב הבירה, ממלא תפקיד מרכזי בחיי העיר ואוכלוסייתה ומעניק לבאים בשעריו את הטיפולים המתקדמים והטובים ביותר שיש כיום לרפואה להציע.
ערב יום ירושלים, שוחחנו עם מנכ"ל בית החולים, פרופ' עופר מרין, שסיפר לנו על העשייה בשנה שחלפה, על התוכניות העתידיות ועל ההון האנושי שמוביל את בית החולים להצלחות מקצועיות.
פרופ' מרין: "שערי צדק קיים 121 שנה, והמון דברים קרו מאז היווסדו, אבל דבר אחד מרכזי היה ונשאר, וזו הרוח שנקראת שערי צדק – רוח של טיפול מקצועי לצד אנושיות וחמלה".
בעשור האחרון, עשה שערי צדק עשה קפיצת מדרגה משמעותית, והכפיל את גודלו. בית החולים פיתח והרחיב את מרבית השירותים שלו, ובין היתר, הוקמו מחלקות חדשות לצד מערך הלב המשולב, הוקמו מערך המוח ומערך טראומה מקצועי, שאליו מנוקזים כיום מרבית הפצועים בירושלים והסביבה. נוסף על אלה, מערך המיילדות ממשיך להיות המוביל בארץ עם 22 אלף לידות בשנה, ועוד לא נאמרה המילה האחרונה.
"בימים אלה אנחנו חונכים את המרכז האונקולוגי על שם הלמסלי, בניהולו של פרופ' ניר פלד, שהוא מהמתקדמים בארץ בשלושה מובנים", אומר בגאווה פרופ' מרין. "ראשית, יש בו מכשור רפואי חדשני, מכון קרינה וטכנולוגיות רפואיות מתקדמות מהמתקדמות ביותר שיש. שנית, המבנה עצמו הוא מבנה ייחודי, שנבנה מתוך חשיבה מאוד מעמיקה על טובת המטופל, על הנגישות ועל האווירה. והדבר השלישי והחשוב ביותר הוא ההון האנושי. גייסנו למרכז את מיטב המומחים בתחום הרפואי ובתחום הסיעודי-טיפולי, כאשר לצד הטיפול הרפואי מקצועי החדשני, אנו שמים דגש גדול על טיפול אנושי ומכיל, על חיבוק ועל הצד המשלים לרפואה".
במקביל, בשערי צדק שוקדים בימים אלה על הקמת מרכז לרפואה דחופה (מלר"ד) חדש, שייתן מענה לצרכים הרבים שעולים מהשטח.
פרופ' מרין: "המלר"ד של שערי צדק הוא הגדול ביותר בירושלים, ועם הרחבתו, יורחבו גם השירותים הניתנים בו. בית החולים נמצא כל הזמן במגמת צמיחה משמעותית, שתימשך גם בעשורים הבאים. כל זאת נעשה בשיתוף פעולה מלא עם עיריית ירושלים, ראש העירייה משה ליאון ומשרד הבריאות, שמבינים את החשיבות הרבה של בית החולים ואת תרומתו לקהילה. שערי צדק הוא בית חולים נגיש הממוקם במרכז העיר, ומסיבה זו אנחנו נמצאים כל העת במוכנות גבוהה וערוכים לקבל את המטופלים הקשים ביותר".
באשר לפיתוח, למחקרים ולשיתופי הפעולה של בית החולים בארץ ובחו"ל, אומר פרופ' מרין: "עולם המחקרים שלנו הוא רחב, והוא כל העת הולך ומתפתח. החברה הבת שלנו, 'מדעית', מרכזת את כל הפעילות המחקרית, ושיתוף הפעולה שלנו עם תעשיות הביוטק ותעשיית הרפואה מוביל למספר לא מבוטל של פיתוחים שנעשים בשערי צדק. בנוסף, יש לנו שיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ מובילות, שאיתן אנחנו שוקדים על פיתוח שיטות עבודה מתקדמות לצד מכשור חדיש, שיסייעו לצוותים הרפואיים בעולם. המעבדות שלנו הן מהמובילות והמתקדמות שיש. אחת התוכניות שלנו היא הקמת בניין מחקר שישלב חוקרים משערי צדק עם חוקרים של אוניברסיטאות, מכללות וחברות, שביחד יפתחו את התרופות ואת המכשור הרפואי העתידי".
על יום ירושלים אומר פרופ' מרין: "היום אי אפשר להגיד 'ירושלים' מבלי להגיד 'שערי צדק' ואי אפשר להגיד 'שערי צדק' מבלי להגיד 'ירושלים'. שערי צדק הוא כבר 121 שנה נדבך מרכזי בעיר ירושלים ואחד מבתי החולים הפעילים והוותיקים בעולם. שערי צדק הוא חלק בלתי נפרד מהאירועים הגדולים שהתרחשו במדינה – הקמת המדינה, איחוד ירושלים, חגיגות שמחה, ולהבדיל אלפי הבדלות – אירועי טרור. החגיגה של יום ירושלים היא גם החגיגה של שערי צדק, שמרכז בתוכו מגוון של אוכלוסייה וצוותים רפואיים. אני רוצה לברך את העיר, שביחד עם שערי צדק תמשיך להתפתח, להתרחב ולהתחזק כבירת ישראל".
המערך האונקולוגי החדש: אור למטופלים
בימים אלה, כאמור, נחנך בבית החולים שערי צדק המרכז האונקולוגי החדש ע"ש הלמסלי. המרכז כולל מחלקת אשפוז, בית חולים יום, מערך מרפאות נרחב וטיפולי קרינה מתקדמים. שוחחנו על כך עם מנהל המרכז, פרופ' ניר פלד.
פרופ' פלד: "המרכז האונקולוגי ע"ש הלמסלי ניצב בחזית העשייה בתחום מחלות הסרטן, בהתבסס על רפואה מותאמת אישית. מדובר באגף רב תחומי המקיף את כל תחומי העיסוק באונקולוגיה ומעניק מכלול שלם של טיפולים אונקולוגיים. כצוות, אנחנו עושים הכל על מנת להביא אור לחולה ולמשפחתו".
במרכז האונקולוגי המתפרש על פני כ-12 אלף מ"ר, משלבים טיפולים של גוף ונפש, בהם טיפולים סוציאליים, פסיכולוגיים וקליניים לצד טיפולים משלימים, ואפילו מוזיקה היא חלק בלתי נפרד מהמרכז.
"אנחנו שמים דגש על חוויית המטופל", אומר פרופ' פלד, "בעולם האונקולוגי יש גם הרבה אור, צריך רק להרים את הראש ולראות אותו. הבניין תוכנן כך, שלמרות גודלו הוא משדר זרימה והרמוניה. קרני האור, שנכנסות מפסגת הבניין, מגיעות עד ליחידת הקרינה בקומה הראשונה. המקום מקנה תחושה אינטימית והרגשה של הימצאות במקום פרטי".
פרופ' ניר פלד (צילום: דוברות שערי צדק)
במרכז האונקולוגי נוגעים בכל תחומי האונקולוגיה ומתאימים את דרך הטיפול לא רק למחלת המטופל, אלא גם לאופיו. פרופ' פלד: "כל מטופל זוכה לליווי רפואי, סיעודי ונפשי קונקרטי, שעוטף אותו מכל הכיוונים. בכל תחום יש מומחה תוכן, שמתאים את סוג הטיפול ועוצמתו למצב הרפואי של המטופל. הודות לתמיכה הקלינית ולשיתופי הפעולה עם כל המחלקות בבית החולים, הטיפול וההליך הרפואי הופכים קלים יותר עבור המטופל, וזה דבר שמאוד חשוב לי באופן אישי ולצוות המרכז בכלל".
בשנתיים האחרונות גויסו למערך האונקולוגי מיטב הרופאים ומומחי תוכן. "קלטנו כעשרה רופאים בכירים מהשורה הראשונה בישראל, שנמצאים בשיא הקריירה שלהם", מספר פרופ' פלד, "כמו כן קלטנו עשרה מתמחים, על מנת לבנות את דור העתיד. אנחנו מקדמים אותם הן ברמה האנושית והן ברמה המקצועית".
במרכז האונקולוגי מקפידים גם לחזק את תחום המחקרים הקליניים. פרופ' פלד מסביר: "הדבר מאפשר לנו להנגיש טיפולים מיוחדים, שקשה לקבל אותם בדרכים אחרות, ללא עלות ובמינימום כאבי ראש. מדובר בטיפולים שהם פרי מחקרים חדשניים, שמתאימים לתתי קבוצה בכל אחת מהמחלות".
על יום ירושלים אומר פרופ' פלד: "יש בירושלים משהו מיוחד, שלא רואים אותו במקומות אחרים. יש בעיר רוח התנדבות ותרומה לקהילה שאין שנייה לה. יש נכונות להעניק לא רק למטופלים, אלא גם לנו, הצוות, וזה מחזק אותנו וזו חוויה מאוד ייחודית".
היחידה להחלפת מפרקים: שיפור איכות החיים
העולם הטכנולוגי והרפואי מתחדש כל העת, ואת החידושים אפשר לראות ביחידה להחלפת מפרקים, בניהולו של ד"ר ידין לוי, הפועלת במסגרת מחלקת אורתופדיה, בניהולו של פרופ' עמוס פייזר.
שחיקה של הסחוס בברך ובירך היא בעיה שכיחה מאוד. הסיבות העיקריות לבעיה זו בעולם המערבי הן: גנטיקה, עלייה בתוחלת החיים והשמנת יתר. בשנים האחרונות ניתוחי החלפת הברך והירך עברו שינויים רבים, משיפור באיכות המשתלים ועד הדרך בה הם מושתלים. במרכז הרפואי שערי צדק מבוצעים מדי שנה מאות ניתוחי החלפת מפרקים. ובהם ניתוחים ראשוניים, ניתוחים חוזרים וניתוחים עקב שברים.
"החלפת מפרקים היא התהליך הסופי של מחלה שחיקתית או ניוונית, לפעמים מולדת או לאחר זיהום במפרקי הירכיים או הברכיים", מסביר ד"ר לוי. "רוב המטופלים שמגיעים לניתוח החלפת מפרק סובלים מכאבים, מהגבלה בתנועה, מירידה באיכות החיים או מעיוות של הגפה. השלב הראשון של הטיפול הוא הטיפול השמרני שכולל פיזיותרפיה, נוגדי כאבים או זריקות. ניתוח החלפת המפרק נועד לשפר את איכות החיים, להפחית את הכאב ולהחזיר את האנשים לעשות את מה שהם אוהבים".
ד"ר ידין לוי (צילום: שחר פרלמן)
ד"ר לוי מוסיף: "בעבר המיקוד העיקרי היה על שיפור באיכות המשתלים, ואכן תחום זה התפתח מאוד, ולראיה שרידות משתלי הירך והברך היא יותר מ-90 אחוז לאחר כ-20 שנה. לאחרונה, הפוקוס עבר לשיפור חוויית המטופל ושיפור התוצאות הקליניות של הניתוחים. הספרות המקצועית מדווחת על שביעות רצון של 95 אחוז בניתוחי החלפת מפרק הירך ו-85 אחוז בניתוחי הברך, וכאן אנו מקווים שהטכנולוגיה יכולה לעזור לנו להגיע לתוצאות טובות יותר. לפני כשנה רכשנו רובוט על מנת להנגיש טכנולוגיה חדשנית זו לכל תושבי העיר".
לדברי ד"ר לוי, בתקופה האחרונה הולך וגובר השימוש בטכנולוגיות רובוטיות בניתוחים של החלפת הברך, והוא מסביר: "טכנולוגיות אלה נועדו בעיקר לשפר את תוצאת הניתוחים ואת שביעות הרצון של המטופלים. הן מאפשרות את שיפור הדיוק ואת ההתאמה של מנח המשתל לכל מטופל באופן אישי. הטכנולוגיה בתחום החלפת המפרקים משתכללת באופן קבוע וכוללת תכנונים ממוחשבים, שימוש במכשירי ניווט, במציאות רבודה וברובוטיקה, דבר שהופך את עבודתו של המנתח למדויקת יותר, וכפועל יוצא מכך יכול לשפר את תפקודו של המנותח.
"הניתוח מתבצע בשני שלבים. השלב הראשון הוא תכנון הניתוח באמצעות תוכנה ייעודית במחשב. הודות לתכנון פרטני, אנחנו יכולים לחזות מראש את מהלך הניתוח, את מנח הברך ולבסוף את האיזון של הרקמה הרכה. לאחר שאנחנו מאשרים את החלק התכנוני, אנחנו עוברים לשלב היישום. במהלך הניתוח אנחנו משתמשים ברובוט, שכולל זרוע שנשלטת על ידי המנתח ומאפשרת את היישום המדויק בפועל על פי התכנון".
רוצים להישאר מעודכנים?
ומה קורה לאחר הניתוח?
"כאמור, המטרה העיקרית של הניתוח היא להחזיר למטופל את היכולת לבצע פעילויות שנהג לבצע טרם הניתוח. רוב המטופלים נשארים בין יום לשלושה ימים בבית החולים כאשר עוד ביום הניתוח עצמו, אנחנו מורידים את המטופל מהמיטה ומתחילים את תהליך השיקום. תהליך זה, כולל איזון כאב, פיזיותרפיה, תרגולי הליכה, שיפור טווח התנועה וחיזוק השרירים".
לדברי ד"ר לוי, יש להדגיש שהניתוח הוא רק תחילתו של התהליך, שכן אחרי שנים של שחיקה וסבל רב, לוקח זמן עד שחוזרים לתפקוד מלא. "כחלק בלתי נפרד מהטיפול, אנחנו שמים דגש גם על הליווי של המטופל, היחס האישי והזמינות של הצוות התומך".
עוד הוא מוסיף: "לאחרונה זכיתי לעזור לאישה שהגיעה למשרדי מוגבלת בהליכה עם שחיקה של שתי הירכיים ושתי הברכיים. בשנה האחרונה היא עברה החלפה של שתי הירכיים וברך, ובשבוע הבא תעבור את הניתוח בברך השנייה. לאחר הניתוחים שהיא עברה הצליחה ללכת ולשבת ללא כאב זה זמן רב. הפגישות עימה ועם המטופלים האחרים במרפאה תמיד מאוד מרגשות והן המנוע לעשייה".
יחידת הנוירו-רדיולוגיה הפולשנית: צנתורי מוח
לפני כשש שנים נפתחה בשערי צדק יחידת הנוירו-רדיולוגיה הפולשנית – מערך מוח חדש וחדשני, שנחשב לאחד המרכזים המובילים בארץ. היחידה מטפלת בבעיות של כלי דם במוח ובמערכת העצבים ונעשים בה צנתורי מוח מתקדמים בשיטות זעיר פולשניות דרך העורקים או הוורידים תחת מכשור מתקדם.
מנהל היחידה ד"ר קובי אמסלם מסביר: "מדובר בתחום שהחל להתפתח בישראל לפני כ-18 שנה והחליף את הניתוחים, שבהם נדרשנו לפתוח את הראש. טכנולוגיית צנתור המוח, הנהוגה כיום, היא הפרוצדורה הרפואית הנפוצה והיעילה ביותר בכל מה שקשור לחסימות גדולות של כלי דם במוח ולמחלות כלי דם מוחיות אחרות".
היחידה נותנת מענה למטופלים מכל הארץ, מצפון ועד דרום, ומבוצע בה מספר הצנתורים המורכבים הגדול ביותר בארץ. החולה הצעיר ביותר שטופל ביחידה הוא תינוק בן מספר ימים במשקל של כשני ק"ג, והמטופל המבוגר ביותר – בן 96.
ד"ר אמסלם: "אנחנו המרכז העיקרי שבו מתבצעים מרבית הטיפולים בפעוטות ובפגים. בנוסף, אנחנו מטפלים בשנה בכ-120 אירועים מוחיים של הוצאת קרישי דם מהמוח וביותר מ-60 מקרים של מפרצות. נוסף על כך, אנחנו מבצעים בשנה כ-150 טיפולים אלקטיביים. אנחנו זמינים לכולם, ואין זה משנה אם למטופל יש ביטוח פרטי או שהוא מגיע דרך קופת החולים עם טופס 17. אנחנו עובדים 24/7, ומטפלים במקרים דחופים ואלקטיביים. המקרים הדחופים הם אירועים מוחיים משני סוגים: מקרים דחופים של חסימות ודימומים ומקרים אלקטיביים, הקשורים לבעיות פחות דחופות בכלי הדם, ובמקרים אלה נקבע למטופל תור מראש לטיפול. חשוב להבין שככל שהאוכלוסייה בארץ מתבגרת, אנחנו רואים יותר ויותר אנשים מבוגרים עם אירועים מוחיים, וזה יותר מורכב".
ד"ר קובי אמסלם (צילום: דוברות שערי צדק)
תחום צנתורי המוח מתפתח באופן תדיר, ולצד החשיבות שבהצטיידות במכשור טכנולוגי מתקדם, חשוב לא פחות הוא ניסיונם של המצנתרים, וזאת לאור חלון הזמן שהוא קריטי עבור המטופלים. ד"ר אמסלם מחדד: "חשוב מאוד שהציבור יכיר את התסמינים של שבץ מוחי, על מנת שמי שלוקה בו יזכה לטיפול במהירות האפשרית. תסמינים מוכרים, שיש לשים לב אליהם, יכולים להיות הפרעות בדיבור, חולשה או שיתוק פתאומי של יד או רגל וראייה כפולה. לא צריך לחשוב שזה יעבור, אלא להגיע מיד למיון, כי לעיתים טיפול מוקדם עשוי למנוע את האירוע המוחי הגדול".
ד"ר אמסלם מספר על מקרה מהתקופה לאחרונה: "לפני מספר שבועות הגיע לבית החולים בחור צעיר, כבן 25, עם הפרעה בדיבור. תחילה הוא חשב שזה יעבור לבד עד שיום אחד הוא התעורר בבוקר עם הפרעה בדיבור. הוא הזמין מונית והגיע לשערי צדק מצפון הארץ. צוות המיון בשערי צדק מודע לחשיבות שבביצוע מהיר, כבר בדקות הראשונות, של בדיקת CT. במקרה הזה נמצא, שלבחור יש חסימה בעורק בצד שמאל, שאחראי על הדיבור. הוא טופל אצלנו בהצלחה ואחרי ארבעה ימים שוחרר לביתו".
ד"ר אמסלם מספר גם על ילדה כבת 4, שאובחנה עם דימום מוח מסכן חיים. תחילה היא טופלה בבית חולים אחר, שם אבחנו אצלה מפרצת גדולה. "מפרצת זו התרחבות של כלי הדם בצורת בלון", מסביר ד"ר אמסלם, "הרופאים שטיפלו בה סגרו את המפרצת בעזרת סטנט מתכתי תומך. חשוב להבין שכאשר מדובר בילדים קטנים, העורקים שלהם הם בקוטר של מילימטר-מילימטר וחצי. הילדה הגיעה אלינו אחרי שעברה כמה אירועים מוחיים, והמצב שלה הלך והתדרדר. לאחר הערכה מקיפה שביצענו, התברר שהסטנט שלה נסתם כמעט לחלוטין, וזה מצב שעלול להוביל לנכות קשה. ביצענו צנתור מוחי מורכב, שבו עשינו שימוש בבלון מיוחד לפתיחת הסטנט ובחומר לסגירת המפרצת. הניתוח עבר בהצלחה, וכעבור מספר ימים, הילדה שוחררה לביתה, והיא מרגישה מצוין".
מה המסר המרכזי?
"לא להתלבט, אפילו לא לרגע. אם מרגישים משהו שהוא לא רגיל, אפילו כאב ראש לא שגרתי שלא חולף, להגיע במהירות למיון, ושערי צדק הוא בהחלט המקום להגיע אליו".
