"אני באמת מרגישה שאני עושה את העבודה הכי חשובה שצריך לעשות"

מה עשית לפני שהגעת לתכנית חותם?

"למדתי תואר ראשון בחינוך וסוציולוגיה אנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, תוך כדי התואר וגם אחרי עסקתי בהנחיית קבוצות ושיח מפגשי דתיים-חילונים-חרדים במסגרת עמותת "גשר", בנוסף לעוד יוזמות פרטיות בעולם ההדרכה. עולם החינוך לא היה זר לי, התעסקתי כל הזמן בחינוך, אבל לא במסגרת הפורמלית. לא חשבתי שזאת המערכת שאפשר לייצר בה שינוי ועולם טוב יותר לילדים, זה היה נראה לי משעמם. גם לא רציתי להתעסק במשמעת של תלמידים כל היום. יש חותמיסטיות וחותמיסטים אחרים שהיו מאוד רחוקים מעולם החינוך והפכו למורים, למשל כאלה שהגיעו מעולם ההייטק. אני אמנם לא הייתי רחוקה אבל נשבעתי שלעולם לא אהיה מורה. התכוונתי לעסוק בחינוך ובתוכניות מיוחדות בעולם הבלתי פורמלי, כי החוויה האישית שלי כתלמידה מול מורה לא הייתה משמעותית.

מתי חל השינוי?

כשהייתי סטודנטית השתתפתי בתכנית הירושלמית "תנופה", שכללה לימודי רוח והגות ומפגשים עם יזמים. אחד המרצים שהגיע לסדנה היה אסף בנר, מהמייסדים ומנכ"ל חותם לשעבר. ברגע שאסף בנר חיבר את עבודת ההוראה לחזון החברתי של הזדמנות שווה לכל הילדים והילדות בפריפריה החברתית-גיאוגרפית, פתאום נפל לי האסימון על תפקידו וכוחו הגדול של בית ספר. זוהי נקודת הפתיחה שבה אפשר להעניק לילדים וילדות בסיס ממנו יוכלו לצמוח ולבחור מה הם רוצים לעשות בעתיד, כבוגרים, בלי קשר לאיפה הם נולדו או כמה ההורים מרוויחים. הרעיון הוא לטפח בהם אמונה עצמית, חלומות, שאיפות. אז החלטתי להתמיין. כשאסף סיפר על התכנית התחברתי לשני דברים. קודם כל, המטרה – לעסוק בקידום שוויון הזדמנויות, ולא רק ללמד את החומר. חוץ מזה התחברתי מאוד לתוכנית עצמה. התחברתי לההכשרה הסדנאית, ולליווי הצמוד בשנים הראשונות ולתחושת הביחד. הבנתי שיש כאן קבוצת איכות שאני מעוניינת להצטרף אליה. כל הדברים האלה שיכנעו אותי לעשות את הצעד כי לא ראיתי את עצמי לומדת הוראה באוניברסיטה ורק קוראת מאמרים על חינוך. בחותם ההכשרה היא סדנאית, כקבוצה והתכנים מציבים רף גבוה לחלומות ההוראה והחינוך.

איך הייתה הכניסה למערכת הבית-ספרית?

זה מאוד קשה להיכנס למערכת מטורפת, מסובכת ולצערי לא מספיק טובה, ולעשות את זה לבד, כי בסוף, עוד לפני שאני מבינה מי נגד מיד, יש צלצול ואני שם לבד. חותם משבצים בכל בי"ס לפחות שני חותמיסטים וחותמיסטיות ביחד, עבור מורים בשנה הראשונה זה מציל חיים. כשיש לך חברה טובה שעוברת איתך את ההכשרה, ועובדת איתך בבית הספר זה מדהים.

חותם תוכנית למנהיגות חינוכית (צילום: פרטי)

הגעתי לבית ספר כשמה שעמד לנגד עיניי זו משימת החינוך, ולא משימת ההוראה. זכיתי להשתבץ בבית ספר היסודי קשת תלפ"ז שבארמון הנציב ובשנה הראשונה הייתי מחנכת כיתה ד'. אני זוכרת שמערכי השיעור הראשונים שלי התעסקו בחלומות, דמויות משפיעות, וכל מיני תכנים שהם לצד חומר הלימודים. מהר מאוד הבנתי שיש בבית ספר גם חלק מאוד משמעותי שלא כדאי להתעלם ממנו והוא הלמידה עצמה, ללמידה הזו יש ערך גדול. שם בעצם התחילה ההרפתקה המעניינת, שבה עברתי תהליך של שילוב בין החומר הלימודי שאני מלמדת, לבין המיומנויות שאני רוצה שירכשו כבני אדם. למדתי הרבה תוך כדי, על איך אני מקנה לילדים מיומנויות כמו קריאה, כתיבה, סדר וארגון, עצמאות בלמידה, אחריות ללמידה ועבודה כצוות. חשוב לי ללמד מיומנויות שהן לימודיות ושהן בעצם מיומנויות חיים מאוד חשובות ליכולת שלהם להצליח אח"כ בחיים. יחד עם זה אני משתדלת לחלום בעצמי וליצור פרוייקטים קבוצתיים, ושיח רגשי פתוח שהם חלק בלתי נפרד מלמידת העולם. עבורי זאת חוויה שונה במהות מהחוויה שהייתה לי כתלמידה- משתדלת לא להיות מורה שנכנסת לשיעור של 45 דקות, מדברת והולכת. אפשר וצריך לעשות את זה אחרת.

ואיך זה נראה היום?

כך זה נראה, חינוך היא עבודה מורכבת שיש לה רבדים רבים מאוד והרבה מיומנויות כאדם המוביל חבורה נפלאה של ילדים. אני משתדלת לייצר מפגשים בינאישיים משמעותיים. חשוב לומר שכמורה התהליך האישי הוא עצמתי, אני פוגשת יום יום ילדים וילדות שהם בעצם מראה למי שאני ומה שאני, ילדים מגיבים, נרתמים או להיפך. אני מלמדת חינוך לשוני (עברית), גיאוגרפיה ותנ"ך, היום מחנכת כיתה ו' וגם רכזת פדגוגיה בביה"ס משפחתי שבו גם אנחנו לומדות ומתקדמות לעבר חינוך איכותי בישראל. אני פוגשת ילדים וילדות לקראת תחילת ההתבגרות שלהם ושולחת אותם להמשך הדרך עם ציפייה שיאמינו בעצמם, שידעו שיש להם את הכלים להשקיע מאמץ ולהתקדם בכל שיבחרו. כל יום מלא בחלקים קטנים של סיפורי חיים של ילדים וילדות, לפעמים הם מאוד מורכבים ולעיתים זוהי פשוט ילדות שדורשת מבוגר משמעותי בצד הדרך. הסיפוק והאנרגיות מגיעות ברגעים מאוד קטנים, רגעים של חיוך, רגעים של הבנה, ואז את מבינה שזה זה.

איפה יש עוד מקום עבודה שבו פוגשים בבוקר כל כך הרבה אנשים קטנים, סקרנים, שמגיבים ולומדים את החיים בכל משחק כדור ובכל שיחה- ילדים שמחכים לפגוש אותנו כל בוקר? כמובן שלא הכל ורוד, ויש גם התמודדות, אבל היא חלק מכל זה בהחלט. אני משתדלת להשתמש בכלים שקיבלתי לנסות ליצור חינוך טוב יותר.

מה היית רוצה להגיד למי שמתלבט לגבי כניסה למערכת החינוך?

אני ממש מאמינה בכל ליבי שזאת הדרך לייצר חברה שוויונית יותר, שתיתן לילדים הזדמנות שמגיעה להם להאמין בעצמם ולהגשים חלומות. חינוך זו עבודה מורכבת אבל משמעותית מאוד ומספקת. חותם היא תוכנית עם ראייה מאוד חברתית, וכך גם מתבצעת ההכשרה והגיבוי שיש לחותמיסטים. האנשים שמגיעים לחותם הם אקדמאים ואקדמאיות שמחפשים לקום כל בוקר לעבודה משמעותית, שמאמינים שאפשר לעשות חינוך אחרת. ההכשרה היא בקבוצה קטנה ואיכותית, יש ליווי צמוד מצד המנטורים של חותם בבית הספר וגם מצד המערכת. אני כחותמיסטית הייתי עטופה מאוד בשנתיים הראשונית וזה עוזר להרים את הראש מעל המים ומוכיח את עצמו באחוזי הישארות גדולים של חותמיסטים וחותמיסטיות בעשר השנים האחרונות. וכמובן הילדים עצמם – אני באמת מרגישה שאני עושה את העבודה הכי חשובה שצריך לעשות."

המיונים למחזור הבא של חותם בעיצומם!

אם יש בך תשוקה להשפיע, אם את/ה מחפש/ת משמעות בעבודה, אותך אנחנו מחפשים.

לאתר: Tfi.org.il

טלפון: 03-3798377

*התכנית מיועדת לאקדמאים/ות ללא תעודת הוראה