אריק קפלן, אילוסטרציה של תלמידים בימי קורונה (צילומים: פרטי, pibabay.com)
אריק קפלן, אילוסטרציה של תלמידים בימי קורונה (צילומים: פרטי, pibabay.com)

יו"ר ארגון ההורים בירושלים: "הבידודים גורמים נזקים נפשיים קשים לילדים"

על רקע הדיבורים על ביטול תקופת הבידודים לתלמידים ובכלל, יו"ר ארגון ההורים בירושלים אריק קפלן משוכנע שכל יום שילד בריא נשאר בבית גורמת לנזק בל יתואר: "אני נלחם כדי שילדים ימשיכו וילכו לבתי הספר"

פורסם בתאריך: 20.1.22 11:32

ליו"ר ארגון ההורים במערכת החינוך בירושלים, אריק קפלן, אין צל של ספק עד כמה רעה שיטת הבידודים של משרד הבריאות. "אני אומר בצורה הכי ברורה – הנזק שנגרם לילד מבידוד הוא נזק קשה מאוד", מבהיר קפלן השבוע בשיחה עם "כל העיר", "הניסיון שלנו מראה – הנזק שנגרם לילד מבידוד, סליחה על הביטוי, צרה צרורה".

באיזה סוג של נזקים מדובר?
"למשל, נשירה. וגם אלימות".

נשירה? יש תלמידים שנכנסים לבידוד ולא חוזרים ללמוד?
"בחלק מהמקרים אכן לא חוזרים, או שנושרים בהמשך. חלקם נעלמים לנו, נגרעים מהמערכת. אנחנו רואים בארץ אלפי מקרים של נשירת תלמידים לאחר בידוד, וגם בירושלים הולך וגדל מספר המקרים של נשירה מבתי הספר. זה קורה בעיקר בגילאי תיכון, לעומת גילאים צעירים יותר, שבהם יש פחות נשירה, אבל יש הרבה אירועי אלימות".

ילדים קטנים ואלימות אחרי בידוד?
"כן, יש בגילאים נמוכים בעיות אלימות קשות. התחצפויות, מכות".

מה ההסבר? בדקתם?
"ילד שלא מגיע לבית הספר חווה בדרך כלל מתיחות גדולה בבית. להורים רבים יש קשיים כלכליים בגלל הקורונה, יש קושי בבית, והילד נחשף לזה במשך כל היום. ילד שלא מגיע למסגרת – אנחנו מאבדים אותו. מצב הרוח בבית הוא קשה, הילד סופג את מצב הרוח של ההורים. בבית הילד שומע את הריבים בין ההורים, שומע את המצוקה. אם הוא ילך לבית הספר, הוא לפחות יהיה חצי מהיום באווירה אחרת. כשהוא בבית הספר, הוא רואה את חברים שלו, הוא יכול לפרוק.

"הבידודים גרמו לנזקים נפשיים קשים לילדים. אנחנו רואים את כל הדברים האלה. אני מדבר עם מורים, מנהלים, יועצות פסיכולוגיות בבתי הספר – ילדים שחוזרים מבידוד, ההתנהגות שלהם משתנה. יש נזקים עצומים".


תלמיד בימי קורונה (צילום אילוסטרציה: pixabay.com)

(צילום אילוסטרציה: pixabay.com)


***

קפלן, חשוב לציין, ממש לא לבד, והדברים שהוא אומר מגובים גם בנתונים וגם במחקרים שסופקו השבוע על ידי משרד החינוך.

כך לדוגמא, מסיכום הנתונים של השירות הפסיכולוגי ייעוצי במשרד החינוך, משתקפת תמונה מדאיגה ביחס למצבם הנפשי והחרפת עוצמת המצוקה של תלמידי מערכת החינוך. על פי הנתונים, חלה עליה של כ-43 אחוז בטיפולים של תלמידים המצויים בסיכון לאובדנות – מ-829 טיפולים בשנת 2020 ל-1,184 טיפולים ב-2021.
עוד מראים הנתונים כי חל גידול בהערכות הסיכון מ-2,780 בשנת 2020 ל-3,072 הערכות בשנת 2021.

זאת ועוד, מחקר במימון של המשרד אשר בוצע על ידי פרופ' מירי שרף מאוניברסיטת חיפה מצביע אף הוא על ממצאים מדאיגים. לפי נתוני המחקר (שדגם 489 תלמידים), קרוב ל-60 אחוז מקרב תלמידי היסודי סובלים מדכדוך קל ועד לדיכאון קליני חמור. בקרב תלמידי חטיבות הביניים והחטיבה העליונה – 67 אחוז (מתוך מדגם של 845 תלמידים) סובלים מדכדוך קל ועד לדיכאון קליני חמור.

"הדבר החשוב מכל הוא לשמור על השגרה החינוכית של תלמידי ישראל, מתוך הבנה שבלי מסגרת הילדים ובני הנוער מתדרדרים לבדידות, דיכאון, חרדה ואפילו אלימות קשה", אומרת שרת החינוך ד"ר יפעת שאשא ביטון. "תלמידי ישראל עברו שנתיים קשות שהותירו בהם צלקות ונזקים חברתיים-פסיכולוגיים שאנו, במערכת החינוך, עושים הכל כדי לתת להם את המענה המיטבי. משרד הבריאות חייבים באומץ לבטל את הבידוד לילדים בריאים בכדי שנוכל להחזיר את המערכת לשגרה פיזית בבתי הספר ולהציל את הילדים. משרד החינוך ימשיך לבצע את כל הפעולות הנדרשות על מנת להבטיח את בריאות התלמידים, על היבטיה השונים, בגנים ובבתי הספר".


אריק קפלן (צילום: פרטי)

אריק קפלן (צילום: פרטי)


***

קפלן מתגורר בפסגת זאב והוא אב לארבעה בוגרים, רק הצעיר ביניהם נמצא עדיין במערכת החינוך. כמובן, קפלן מצפה ממשרד הבריאות למדיניות אחרת לגמרי בנושא הבידודים, אבל עוד לפני כן הוא מתאר את הדילמות של הורים רבים בעיר, שחלקם לא שולחים את הילדים לבית הספר מחשש שידבקו. "אני נלחם כדי שילדים ימשיכו וילכו לבתי הספר", אומר קפלן, "את הבן הקטן שלי, בן 13, אני שולח לבית הספר גם אם יש רק שלושה-ארבעה תלמידים בכיתה באותו יום. אני מכבד דעה של כל אדם, אבל הורים שלא שולחים את הילד שלהם לבית הספר, כשהוא בריא, מחשש שיידבק, אני לא חושב שהם מבינים את הנזק העצום שנגרם לו בבידוד.

"מי שלא שולח את הילד", ממשיך קפלן, "למעשה אומר, אני מפחד שיידבק. אבל בפועל הילד לא נמצא בבידוד מלא בבית. ההורים חוזרים מהעבודה – עלולים להדביק אותו. הילד לא נמצא באיזשהו קיר זכוכית. האחים שלו יכולים להדביק. זה לא שאם הוא לא הולך לבית הספר, אז הוא לא יכול להידבק. אבל כשהוא בבידוד, בבית, נגרם לו נזק אחר, גדול מאוד. אני קורא לכולם לשלוח את הילדים לבית הספר, כמובן אם הם בריאים, ותחת התנהגות זהירה ושמירה על כל הכללים".

באיזה צד נמצאים רוב ההורים? הם לא מעדיפים לשלוח את ילדיהם לבית הספר?
"רוב ההורים רוצים לשלוח, כן, מדברים איתי, אומרים לי. אבל יש גם חלק שלא שולחים לבית הספר, גם כשהילד בריא. אני מכבד את דעות שונות, אבל אני חושב שבמקרה הזה ההחלטה נובעת מחוסר הבנה של הנזק".

כפי שקפלן מדגיש – הוא מכבד את שיקול דעתם של כל ההורים, אף במקרים בהם דעתם שונה משלו. הגישה הזו תקפה לגבי ההחלטה אם לשלוח את ילדם לבית הספר, וגם בנושא החיסונים. "אין אצלנו בארגון ההורים עמדה רשמית בנושא החיסונים", הוא מספר ביושר, "וזה מפני שהדעות אצלנו חלוקות. חלק נמצאים בלבטים קשים לגבי חיסון ילדים, וחלק בעד חיסון ילדים".

אוקיי, אז אם לא עמדת ארגון ההורים באופן רשמי – מה לגבי עמדתך האישית בנושא?
"באופן אישי, ושוב אני מדגיש, דעתי האישית – בעד חיסון הילדים. אבל אני לגמרי מכבד את מי שלא ירצה לחסן".


תלמידים, מסכות קורונה (צילום אילוסטרציה: פרטי)

(צילום אילוסטרציה: פרטי)


***

שנה שלישית בתוך מגפת הקורונה, נדמה כי אפילו בדיקות ביתיות ומוסדיות הפכו לפתרון משני לשיטת הבידודים של משרד הבריאות. פרופ' עדית מטות, חברת מטה הנהלת הקורונה בבית החולים איכילוב, ציינה השבוע כי זן האומיקרון גורם לתחלואה פחות קשה מזני הקורונה הקודמים, ובכך מתחה ביקורת על גישת נקיטת הבידודים של משרד הבריאות.

"אני לא רופא", אומר קפלן, "אבל שמעתי מה אמרה פרופ' מטות, ויש רופאים נוספים שחושבים כמוה, ואני חושב שמשרד הבריאות צריך לשנות את המדיניות שלו".

 

 

אבל האם משרד הבריאות לא חושב בסופו של דבר על בריאות הילדים?
"משרד הבריאות חושב אולי על הבריאות הגופנית של הילדים, לא על הבריאות הנפשית שלהם".

אז מה צריכה להיות המדיניות?
"צריך לאפשר לילדים ללמוד בבית הספר, לעשות הכל כדי שיוכלו להגיע למסגרת. אני לא אומר – ילד חולה, לא צריך לשלוח אותו לבית הספר. אבל ילדים בריאים צריכים להיות בבתי הספר. שיעשו בדיקה בכל יום. פשוט כך – כל יום. ומי שיימצא מאומת, יחזור לביתו. השאר יישארו ללמוד".

אתה חושב שמעצימים יתר על המידה את שיטת הלימוד בזום?
"לא מעצימים את הזום – למעשה, יודעים שזו שיטה לא טובה. אבל מה שקורה זה שעושים בה שימוש מהיר מדי. מעבירים ילדים ללמידה בזום בהחלטה קלה מדי. היתה לי שיחה עם מנהלים, וביקשתי שיהיו קשים יותר עם ההחלטה ללמוד בזום. ביקשתי, אל תעבירו לזום. הבעיה שהמנהלים ברובם אמנם עושים כל מאמץ להשאיר את הילדים בבתי הספר, אבל לצערי הרב נוצר מצב שהם נשארים בלי צוות.

"יש גם מצב הזוי", ממשיך ומתאר קפלן, "שהסתדרות המורים לא נותנת למורים ללמד גם וגם – גם בכיתה, וגם שהשיעור יעבור בזום. ופה יש לי טענה להסתדרות המורים – שתפקידה לדאוג למורים, אבל אנחנו לא בתקופה רגילה.

"צריך לגייס את המורים למאמץ, ויש מורים שמוכנים להירתם, אבל הסתדרות המורים לא מוכנה. אני מצפה מהסתדרות המורים לנהוג אחרת. בעתיד, גם המורים עלולים לשלם את המחיר על מצב הילדים. לכן, אני רואה במורים שותפים מלאים למציאת הפתרונות. הקורונה לא בהכרח תעלם בקרוב, ואנחנו חייבים ללמוד לעבוד נכון עם המצב הזה, אין לנו ברירה".


לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון


תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר