חגית משה (צילום: ארנון בוסאני)
חגית משה (צילום: ארנון בוסאני)

"חינוך טוב הוא הדבר העיקרי שמשאיר אוכלוסיות, במיוחד חזקות, בעיר"

לרגל פתיחת שנת הלימודים, סגנית ראש העיר חגית משה, מחזיקת תיק החינוך, מדברת עם "כל העיר" על ההסכם הקיבוצי החדש שנחתם מול המורים, על המחסור בכיתות לימוד בירושלים, על המתחים הבין מגזריים ועל האיכויות של מערכת החינוך בעיר. ראיון

פורסם בתאריך: 1.9.22 09:37

ההסכם אליו הגיעו משרדי האוצר והחינוך מול הסתדרות המורים ביום רביעי האחרון לא הפתיע את סגנית ראש העיר חגית משה, מחזיקת תיק החינוך. בשיחה שקיימה משה עם "כל העיר" ביום שלישי היא ציינה כי "שנת הלימודים תתחיל בזמן. כל המעורבים במשא ומתן מבינים שהם לא יכולים להרשות לעצמם שביתה".

וכך גם היה. כ-24 שעות אחרי השיחה איתה, הושגו ההסכמות שאפשרו את פתיחת שנת הלימודים הבוקר כסדרה.


לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון


מבחינת משה, להסכם שנחתם יש משמעויות רבות ורחבות, כאשר בראש ובראשונה הוא נותן פתח להכנסת כוח אדם חדש ואיכותי למערכת. לדבריה, "אני הייתי לגמרי בצד של המורים. בסופו של דבר, כל מה שנעשה על ידינו בנושא החינוך, מגיע בשורה התחתונה אל המורים בכיתה, הם אלה שנותנים את הנשמה, ואם המורים לא יהיו ברמה טובה – אז כל העבודה שנעשית מסביב תלך לטמיון. מספיק לראות מה קורה במקומות אחרים בעולם, איזו הערכה מקבלים המורים. מורה מגיע כמו עורך דין לכיתה – קוד לבוש, שכר גבוה, מסתכלים עליהם בהערצה, יש להם מעמד מאוד גבוה. אני חושבת שלשם אנחנו צריכים לשאוף. אין סיבה שבעם המיוחד שלנו המורים יהיו בתחתית סדר העדיפויות וההיררכיה. הסיפור של השכר הוא מרכיב משמעותי".

עוד הוסיפה סגנית ראש העיר: "טוב שנעשו גם התאמות אחרות לא רק ברמת השכר. טוב שבוטלו החופשים באסרו חג – זה לא היה ציבורי, לא הלכתי ולא הגיוני. זה לא היה מותאם למאה ה-21".

יחד עם זאת, לדברי משה – המשימה החשובה ביותר הקשורה למערכת החינוך, שהצעד הראשון שלה החל בהסכם הקיבוצי החדש, היא "לשנות את המעמד של המורים, את השכר שהם מקבלים ואת המוטיבציה שבגללה הם מגיעים למערכת החינוך. אני חושבת שיש על כך הסכמה רחבה – אנחנו רוצים שהמורים של הילדים שלנו יהיו האנשים הכי טובים והכי איכותיים שאפשר. למרבה הצער, היום זה לא נחשב להיות מורה בישראל, זה מקצוע לא מוערך – ואת זה צריך לפתור ולשם צריך להמשיך ולפעול. זה הרבה יותר משמעותי בעיני מכל דבר אחר. אנחנו לא רוצים במערכת מורים מתוסכלים וכאלה שהם ברירת מחדל. אנחנו צריכים אנשים שרוצים להיות במקצוע ומתוגמלים גם כספית וגם מבחינת הערכה ומעמד, שהם יבחרו להיות בכיתה".

@@@

ואחרי שנפתרה הבעיה הבוערת ביותר של הקיץ האחרון, אפשר לעבור ולדבר בנחת על החינוך הירושלמי, זה שבדיוק כמו העיר עצמה – הוא המאתגר ביותר בישראל.

"כולם מכירים את הנתונים ואת המספרים", אומרת מיד משה, "מנח"י ועיריית ירושלים מנהלים למעשה שלוש מערכות חינוך שמתנהלות באופן אחר אחת מהשנייה, אבל כולן תחת ניהול אחד. בירושלים יש את מערכת החינוך הגדולה בישראל בכל הרבדים – המערכת הכי גדולה בחינוך הממלכתי עם כ-68 אלף תלמידים, המערכת הכי גדולה בחינוך הערבי עם כ-105 אלף תלמידים והמערכת הכי גדולה בחינות החרדי עם כ-116 אלף תלמידים – בכולן מדובר על מספר תלמידים גדול בפער ניכר מכל עיר אחרת. ואת כל זה אנחנו יודעים להכיל ולפתח וההישגים הם בהתאם. אני חושבת ואפילו יודעת שיש לנו מערכת חינוך מצוינת".

לדבריה, "למרות שאנחנו כבר עכשיו במקום מאוד טוב – אנחנו צריכים להיות יותר משמעותיים עבור כולם – התלמידים, המורים, המנהלים וההורים – להמשיך לתת את המענים בכלל הנושאים. אם יש נושא שאני חושבת שצריך לשים עליו תמיד דגש גדול הוא הנושא של הפרט. להרחיב עוד את המענים הרגשיים, לחבר בין הפורמלי והבלתי פורמלי. אנחנו רוצים לתת מענה קהילתי רחב לילדים, לתת מעטפת שנותנת מענים בכלל הכיוונים – שילד מתחיל בבוקר ואז יש לו מסגרת צהריים ומסגרת אחר צהריים ופעילות קהילתית מותאמת בשכונה – שתהיה מסגרת הוליסטית. אנחנו בדרך לשם. להוסיף עוד ילדים לתנועות נוער, להוסיף ילדים למסגרות שמחזיקות אותם בשעות אחר הצהריים – אנחנו רוצים להיות שם ולרות את הילד בכל שעות היום ומכל כיוון אפשרי".

המצוקה המשמעותית ביותר, שהיא אולי בעיה כלל ארצית, אבל חמורה במיוחד בירושלים היא המחסור בכיתות ובמבנים. מה אתם עושים בנושא?
"יש מחסור בכיתות ובמבנים. אנחנו עושים צעדים מאוד-מאוד גדולים לצמצם את החוסרים. זה התחיל בקדנציה הקודמת, כשהעירייה לקחה את ההלוואה של מיליארד שקל לטובת בינוי כיתות ובתי ספר. יש עבודה מאוד מאוד מאומצת של כלל הגורמים העירונים ואנחנו עובדים קשה וגם מתקדמים. השנה פתחנו 124 כיתות, בשנה הבאה זה יגדל לכ-250 כיתות ובשנת 2024 יהיו עוד למעלה מ-700 כיתות. מעבר לכך, אנחנו משקיעים המון בשיפוצי עומק של בית הספר, ולא מדובר רק בהשקעה הכספית שהיא בהיקפים עצומים של מאות מיליוני שקלים בשנה, אלא גם בנראות של בתי הספר ובצרכים הפדגוגים-חינוכיים. בתי הספר נראים אחרת והם גם מתנהלים אחרת – יותר מרחבים, יותר מחשבה. הדברים האלו משנים לגמרי את מה שמתרחש בבתי הספר".

ועדיין יש חוסרים מאוד גדולים ומאבקים בין מגזריים בשכונות על כל מבנה וכל כיתה. איך משתלטים על זה ומנהלים את המאבקים הללו?
"קודם כל – צריך להיות ברור ששום מגזר לא מקבל על חשבון מגזר אחר. כל מגזר צריך לקבל את מה שמגיע לו, בצמוד למה שהאחר מקבל ולא על חשבון. גם בשכונות המעורבות, ששם יש את המתח – צריך להיות ברור שכולם יקבלו את מה שמגיע להם. צריך להיות ברור שכל ילד מקבל את גן הילדים בשכונה שלו, גן ראוי, ואם אין גן זמין – אנחנו שואפים לבנות גן חדש. כך גם במזרח העיר. כולם צריכים לקבל ואנחנו עובדים על זה – על לתת לכולם באופן שוויוני. כמובן שאני לא מדברת על להביא תלמידים מחוץ לשכונה באוטובוסים, אבל מי שמתגורר בשכונה מסוימת צריך לקבל את המענה החינוכי הרלוונטי. ברגע שכולם יבינו שהחיים הם זה לצד זה ולא אחד במקום השני הכל ייראה אחרת".

מהי עמדתך בנוגע למעבר של בית הספר החרדי לבנות בית יעקב לקרית היובל?
"אני אתן תשובה בהסתכלות עירונית רחבה יותר – עזבו רגע את המגזר, האם למישהו נראה הגיוני שילדים שמתגוררים בשכונה מסוימת יצטרכו לנסוע בהסעות לבית ספר בשכונה אחרת? תדמיינו מישהו ממזרח העיר – האם הגיוני לשלוח אותו ללמוד בשכונה אחרת? קחו ילד מבית הכרם, האם הוא צריך לנסוע לרמות בשביל בית ספר? זה תופס לגבי כלל המגזרים בכל השכונות בירושלים. אוכלוסייה שבחרה לגור בשכונה צריכה לקבל מענה, כל עוד שברור כמובן שזה לא בא על חשבון פיתוח של אוכלוסייה אחרת. לכולם מגיע, אנחנו עיר אחת. אנחנו לא צריכים את המתחים הללו".

אנחנו אולי לא צריכים – אבל המתחים קיימים. בעיקר בקרית היובל, אבל לא רק.
"המתחים רק מחמירים את ההתחרדות של העיר. אם כולם חיים בשלום ומקבלים את המענים שהם צריכים – לא ייווצרו מעברים דמוגרפיים דרסטיים שקורים בעיר שלנו".

@@@

לקראת סוף השנה שעברה קיים מנח"י סקר הורים גדול לבחינת שביעות הרצון ממערכת החינוך בירושלים. התוצאות, כך לדבריה של משה, מראות כי מערכת החינוך בירושלים חזקה ואיתנה והיא בהחלט גורם משמעותי בהחלטה של משפחות צעירות בבחירת מקום המגורים שלהם.

"הסקר שיקף לנו כמה הערכה יש למערכת החינוך בירושלים", אומרת סגנית ראש העיר משה ומוסיפה: "בגדול, תושבי ירושלים מאוד מרוצים מרמת החינוך. וזה מעודד אותי מאוד, כי כשיש חינוך חזק – ההורים נשארים בעיר".

"המאבקים לא ישאירו אוכלוסיות בירושלים", מדגישה משה, "מה שישאיר את התושבים בעיר זה חינוך טוב. הורים מוכנים לשלם הון בשביל חינוך טוב. חינוך טוב הוא הדבר העיקרי שמשאיר אוכלוסיות, במיוחד חזקות, בעיר. זה המפתח. לכן הסקר הזה מאוד מעודד אותי ומאוד חשוב לעתיד של ירושלים".

למה?
"ירושלים הולכת להגדיל את עצמה בצורה משמעותית בשנים הקרובות, ומה שיביא לירושלים אוכלוסיות חזקות וטובות זה העובדה שיש כאן חינוך איכותי וטוב. לחינוך הירושלמי יש שם טוב שיוצא למרחוק, וזה יביא לכאן אוכלוסיות חזקות. סקר שביעות הרצון הוא העדות החזקה ביותר שיש לנו".

 

 

מה בסקר גורם לך לומר את זה?
"הרבה הורים מספרים לנו שהם בחרו בשכונה כזו או אחרת בגלל בית הספר. אנחנו מרגישים שהתושבים אוהבים את מה שקורה בחינוך, וזה המרכיב המשמעותי ביותר שגורם למשפחות להישאר בעיר – יותר מניקיון, יותר מכבישים ויותר מתרבות. הורים אוהבים את מה שקורה בחינוך וזה עוגן משמעותי. וזה כעת מוכח גם במספרים של הסקר".

@@@

אחת הגאוות הגדולות של משה היא מגוון התוכניות הייחודיות שמציעה מערכת החינוך הירושלמית, בראשן – כך מבחינתה – זו תוכנית הקולג' הירושלמי אשר מנגישה את האקדמיה לתלמידי התיכונים מכלל המגזרים והאוכלוסיות בעיר.

"התוכנית הזו אדירה והשנה ראינו עד שינוי מדהים שקרה תוך כדי תנועה", אומרת משה ומסבירה: "1,400 תלמידים השתתפו בתוכנית, 600 מהם בסמסטר ב'. במעבר בין הסמסטרים ראינו את ההבנה שחלחלה לגבי התוכנית. אם בסמסטר א' מרבית התלמידים שנרשמו היו מבתי ספר עם יותר מודעות, בתי ספר עם אוכלוסיות חזקות – הרי שבסמסטר ב' כבר נכנסו תלמידים מכלל המגזרים – חינוך מיוחד, ערבים, שכונות חלשות, בנות סמינר בית יעקב שהחלו ללמוד באוניברסיטה – זה פורץ דרך לטעמי. ילדים בכיתות י' מכלל האוכלוסיות והמגזרים נכנסים לאקדמיה ולומדים – זה דבר מדהים".

"תוכנית מצוינת נוספת היא של תלמ"א – התוכנית הלאומית למצוינת באנגלית", אומרת סגנית ראש העיר משה ומוסיפה: "בשנת הלימודים הקרובה אנחנו הולכים להכפיל את מספר התלמידים שישתתפו בתוכנית הזו. זו בשורה מצוינת.

"מעבר לכך, יש אצלנו דברים מדהימים – לדוגמא, אין בישראל עוד אף עיר שמכניסה לבתי הספר עובדים סוציאליים – אנחנו עושים את זה. אנחנו מעסיקים עובדים סוציאליים שנמצאים בבית הספר עבור הילדים ועבור המורים. זיהנו צורך, הכנסנו יד לכיס ונתנו מענה. זה לא קורה בשום עיר חזקה אחרת בישראל. מכלול הדברים שציינתי מוביל אותה לומר בגאווה שהחינוך הירושלמי הוא פורץ דרך בכל הרמות ובכלל המגזרים, והשאיפה היא להמשיך ולהגדיל את זה. לשם אנחנו שואפים ולשם אנחנו הולכים".

 

תגובות

אין תגובות

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר