הקריה האקדמית אונו (צילום: יח"צ)
הקריה האקדמית אונו (צילום: יח"צ)

בנוגע לגוף

אין ספק שידיעת שפת רבות היא חיונית ומועילה, אולם יש שפה אחת שרק מעטים יודעים אותה, והיא, אולי, החשובה מכולן: שפת הגוף. היכולת מצד אחד, לקרוא נכונה את שפת הגוף של מי שעומד מולנו, ומצד שני לדעת כיצד להשתמש בה בעצמנו, היא משמעותית ביותר למי שעוסק בחינוך נוער בכלל ונוער בסיכון בפרט. בקריה האקדמית אונו לימוד שפת הגוף הוא חלק בלתי נפרד מלימודי התואר הראשון בחינוך ובחברה | שיחה עם פרופ' צפירה גרבלסקי-ליכטמן, מומחית בשפת הגוף ומרצה בכירה בתקשורת לא מילולית

פורסם בתאריך: 17.1.23 11:21

לאורך השנים אנחנו לומדים שפות. כילדים אנחנו לומדים את שפת האם שלנו, וככל שהשנים חולפות אנחנו מוסיפים לארגז הכלים שלנו שפות נוספות. שפות אלה מאפשרות לנו להכיר תרבויות חדשות, אנשים ובעיקר מעניקות לנו תחושת ביטחון והשתלבות במדינות מעבר לים. ידע בשפות הוא חשוב, אך לא פחות חשוב ללמוד את שפת הגוף, מאחר שלא תמיד המסר אותו אנחנו מבקשים להעביר יכול לעבור באופן מילולי. שפת הגוף מורכבת מתנועות, תנוחות גופניות ומכלול של הבעות פנים שבדרך כלל נוצרות באופן בלתי מודע ומשקפות את התחושות והרגשות של האדם באותו רגע. היכולת לקרוא נכונה את שפת הגוף של מי שעומד מולנו ולדעת כיצד להשתמש בה בעצמנו, על מנת לשכנע ולהעביר את המסר לצד השני בצורה האמינה ביותר, היא מאוד חשובה לכולם אך משמעותית לא פחות למי שעוסק בחינוך ועבודה עם נוער.

שוחחנו עם פרופ' צפירה גרבלסקי-ליכטמן, מומחית בשפת הגוף ובתקשורת לא מילולית, שמלמדת את הנושא בקריה האקדמית אונו במסגרת לימודי התואר הראשון בחינוך וחברה בהתמקדות על נוער במצבי סיכון. פרופ' גרבלסקי-ליכטמן הסבירה לנו מהי 'תחושת יכולת', מה ההבדל בינה לבין ביטחון עצמי, ולמה חשוב לבנות אמון עם בני נוער בכלל ובני נוער בסיכון בפרט.

"המחקרים מראים שהתקשורת הלא מילולית ושפת הגוף הם אלו שמכריעים בתפיסת אנשים כמעוררי השראה למשל ולאו דווקא המלל", מציינת פרופ' גרבלסקי-ליכטמן. "אנחנו רואים זאת כל הזמן, מסרים שייאמרו בצורה מסוימת יקבלו תגובה שלילית, ואילו מסרים שייאמרו באופן אחר ייענו בחיוב. מה שהשתנה זה לא המסר, שנשאר אותו דבר, אלא הדרך שבה הדברים נאמרו. אנחנו רואים איזו השפעה אדירה יש לזה בכל ההקשרים:  ביחסים בינאישיים, בחינוך, בזוגיות ובמקום העבודה. לצערי, מדובר בנושאים שלא מספיק נלמדים בארץ ובעיקר לא מפותחים מספיק במכללות ובהכשרת צוותים חינוכיים".

פרופ' צפירה גרבלסקי-ליכטמן (צילום: פרטי)

פרופ' צפירה גרבלסקי-ליכטמן (צילום: פרטי)

תוכנית התואר הראשון בחינוך וחברה בקריה האקדמית אונו היא התוכנית היחידה בארץ שמלמדת תואר ראשון עם מיקוד בעבודה מול נוער במצבי סיכון תוך מתן דגש על טיפול וסיוע לבני נוער הנמצאים במצבי סיכון ונוער עובר חוק. הלימודים מתאימים לסטודנטים בעלי רגישות חברתית שרוצים לתרום לנוער באמצעיים חינוכיים וטיפולים ולהשתלב בעולם העבודה עם נוער במצבי סיכון, החל מעבודה בבתי ספר לנוער בסיכון, רכזי יחידות נוער, מדריכי נוער, מנהלים קהילתיים, רכזים ומנהלי פנימיות, מדרכי מוגנות ועוד. לצד החלק העיוני, הקורסים משלבים גם חלק מעשי וידע עדכני מהשטח שמועבר על ידי מרצים שמגיעים מהעולם האקדמי ועוסקים בעשייה חברתית וטיפולית.

במסגרת לימודי התואר, מקנה פרופ' גרבלסקי-ליכטמן כלים לסטודנטים שעשויים לשנות להם ולתלמידיהם את החיים. "כשאנחנו עובדים עם נוער בסיכון, אנחנו חושבים על הדברים במובן הכי עמוק – בניית הביטחון העצמי, בניית תחושת הערך ואף את היכולת לעמוד ולהגיד לא. פעמים רבות עומדים נערים מול חבריהם ונמנעים מלומר 'לא' מהפחד שיאבדו חברים. היכולת לומר 'לא' ולהיות נאמן לעצמך היא משמעותית והכרחית להתמודדות בחיים. זה דורש מהאנשים שעובדים עם נוער זה עבודה רבה בהקניית בטחון עצמי ו'תחושת יכולת', המהווים בסיס להצלחה בחיים ופעמים רבות יכריעו אם הנער יוכל להתמודד עם אתגרים או לא".

איך מגדירים תחושת יכולת?

"תחושת יכולת זו תחושה סובייקטיבית שמתייחסת לאמונות שלנו איך אנחנו תופסים את היכולת שלנו לבצע משימה, ואנחנו יודעים שדי בקלות אפשר להשפיע על תחושת היכולת. לדוגמה, אדם יכול להיות בעל ביטחון עצמי נמוך, אבל מנגד יש לו תחושת יכולת מאוד גבוהה לגבי היכולת שלו במתמטיקה. האמונה שלו בעצמו תוביל להצלחת המשימה ולהשקעה ולהיפך: תחושת יכולת נמוכה גם אצל אדם עם ביטחון גבוה תחליש את המוטיבציה שלו לבצע את המשימה ולהצליח. לכן, אנחנו עובדים על תחושת היכולת מכיוון שניתן לייצר אותה בקלות".

לדוגמה?

"עשינו ניסוי, שבו נתנו לאנשים להסתכל על מפות ונתנו להם תחושה באמצעות מסרים בלתי מילוליים שהם אלופים בתפיסה המרחבית. לאחר מכן, נתנו להם משימה וראינו את ההשפעה המיידית על תחושת היכולת שלהם: ראינו שהם עומדים על שלהם, לא מוותרים בקלות ומוכנים להתאמץ יותר והסיבה היא ששפת הגוף שלנו, שידרה להם שהם מסוגלים".

מה ההבדל בין תחושת יכולת לביטחון עצמי?

"ביטחון עצמי נבנה בצעדים קטנים-קטנים של אמונה בעצמך. זה מתחיל בבניית תחושת היכולת אצל הנער ולאט-לאט האמונה והביטחון העצמי מתגברים וניתן לראות את השינוי בכל המדדים: מבחינה רגשית, קוגניטיבית ואף התנהגותית. הנער מתנהג אחרת, מנסה יותר, מתאמץ יותר ולא נופל מכישלון . הדבר הכי דרמטי שבסופו של דבר הכל נבנה מהשפה הלא מילולית".

פרופ' גרבלסקי-ליכטמן מוסיפה: "כשילד אומר שלא מעריכים אותו ולא משנה באיזה הקשר חינוכי, ההורים, המורה או החברים, זה תמיד קשור לשדר הלא מילולי שהוא מקבל. כשהמורה שידרה לו שהוא לא מסוגל ולא ייצא ממנו כלום או ההורים שידרו לו שהם לא מעריכים אותו (נדיר שהשדר הוא מילולי), זה נקלט  ומשפיע. לכן, העבודה על שפת הגוף, בעיקר אצל נוער בסיכון היא שיוצרת את ההבדל. יש משהו מאוד דרמטי, למשל, בהקשבה. ילד בסיכון שמרגיש שאנחנו לא שותפים לעמדות דומות, לא יקשיב כי הוא מרגיש שאנחנו מדברים בשפות שונות ושפת הגוף היא הגשר לפנייה של יסודות תקשורתיים מאוד חזקים. התקשורת הלא מילולית זהה אצל כולם, ולא משנה הגיל שלנו ואיפה אנחנו מתגוררים".

 

 

מה שאת אומרת בעצם זה שקשה לזייף תקשורת לא מילולית?

"נכון. אם אני אומרת לילד שהוא מסוגל, אבל הגוף שלי משדר לו שאין סיכוי שהוא יצליח, זה מה שנקלט אצל הילד, שלא מאמינים בו. במחקרים שעשיתי עם הורים וילדים, ראיתי שרוב המסרים שההורים מעבירים לילדים הם מסרים של אי הלימה – פער בין מה שהם אומרים לבין מה שהם משדרים, וזה הבסיס לאמת ושקר ואיבוד האמון של הנער בהורים ובמערכת החינוך. לכן, הבסיס הכי חשוב בעשייה החינוכית ובעיקר בנוער בסיכון זה בניית אמון והמשימה הראשונה עם נוער בסיכון זה לבנות את האימון בשפה הלא מילולית".

איך אתם מלמדים זאת בפועל?

"אנחנו מלמדים את שתי הפרספקטיבות. מצד אחד, אנחנו מלמדים איך לקרוא את שפת הגוף של המתבגרים, הילדים והנוער, להבין את המשמעות של כל תנועה וכל מבט. אם הילד יושב סגור או כפוף, מה המשמעות של זה, ולפתח את הרגשות לתקשורת הלא מילולית ובכך לתת את התמיכה, ההשראה ולייצר העצמה אישית אצל המתבגרים.

"מצד שני אנחנו מפתחים את מיומנויות התקשורת ושפת הגוף של המחנכים, המדריכים ואנשי החינוך על מנת שיצליחו להעביר את המסר בצורה אפקטיבית. אנחנו מלמדים אותם להעביר אמפטיה, ביטחון ותחושה שאפשר לסמוך אליהם וזה ההבדל בין טוב מאוד למצוין. לא ניתן להיות איש חינוך טוב, אם לא יודעים לקרוא ולתת ערך לתקשורת הלא מילולית ובעיקר לתת לה משמעות".

איך מיישמים את זה בשטח?

"תחילה לומדים את היסודות של התקשורת הלא מילולית, ולאחר מכן לומדים כיצד לשפר את התקשורת הלא מילולית, מפתחים מודעות, מייצרים מצבים ובונים אמון וביטחון עצמי דרך שפת הגוף. בנוסף, לומדים כיצד לתת את התחושה שאפשר לסמוך עלינו. הלמידה היא באמצעות ניתוח סרטונים, סימולציות ואמצעי הוראה מגוונים נוספים. למידת שפת גוף מסייעת לא רק במערכת החינוכית, אלא גם בחיי היום-יום, בצבא, בלימודים ובקבלה לעבודה".

הלימודים בקרית האקדמית אונו מתקיימים בקמפוס בקרית אונו, ירושלים וחיפה.

לפרטים נוספים >>>

 

 

תגובות

אין תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר