"זה לא סוד שקיימת חלוקה לא שוויונית ולא הוגנת בין בתי הספר במזרח העיר לבין בתי ספר במערב העיר", אומרת השבוע בשיחה עם "כל העיר" אולפת מארון, מורה לאזרחות בבית הספר הטכנולוגי בשועפאט, שתשתתף ביום שלישי הקרוב, 21.8.18, בוועידת החינוך של ירושלים בהפקת "כל העיר", שתיערך במוזיאון ארצות המקרא. "הפערים מתבטאים בכך שבתי הספר במזרח העיר לא עומדים בדרישות החינוך של המאה ה-21. כמו למשל מבנים. במזרח העיר כמעט ואין לנו חדרי מעבדה, יש מעט כיתות מחשבים ויש בתי ספר שלומדים בתוך בתים, ולא בכיתות מסודרות-מודרניות. מדובר במבנים לא ראויים".
העירייה טוענת כל שנה שהיא מגדילה את התקציבים ובונה כיתות חדשות במזרח העיר.
"נכון שהעירייה משקיעה, אבל לא מספיק. ההשקעה צריכה להיות יותר. אני ממש לא אומרת שהעירייה לא משקיעה בחינוך במזרח העיר", מבהירה מארון, "אבל זה עדיין לא סוגר את הפער".
מה היית רוצה לראות במערכת החינוך במזרח העיר?
"היום אנחנו משקיעים בשפה העברית במזרח העיר ומשקיעים במסלולים יוקרתיים. יש מגמות לימוד – מדעים ורוח, שכוללת ספרות והיסטוריה, אבל צריך מגמות יותר מתקדמות. צריך להוסיף מגמות כמו שיש במערב העיר כמו מחשבים, רובוטיקה, תכנות – אלו מקצועות העתיד. אני באמת מקווה שמערכת החינוכית הירושלמית תיתן הזדמנות שווה – ללא הבדל דת, מין או לאום, לכל התלמידים. כך השלב הבא של התלמידים שלנו יהיה להתפרנס בכבוד בשוק העבודה".
מארון, 46, מתגוררת בפסגת זאב, ובנוסף להיותה מורה לאזרחות 17 שנה היא גם מדריכה בבתי ספר שונים במזרח העיר את מקצוע האזרחות – לפי תוכנית הלימודים הישראלית, באמצעות הספר לבגרות – "להיות אזרחים בישראל – מדינה יהודית ודמוקרטית". על הקושי ללמד מקצוע מורכב וטעון כמו אזרחות במזרח ירושלים, היא תדבר בפאנל "זרמים בחינוך – התייחסות לחינוך לסובלנות" בוועידת החינוך של ירושלים.
איך מלמדים אזרחות במזרח העיר? איך התלמידים מגיבים לספר האזרחות?
"המקצוע הזה מאוד קשה להבנה כי הספר 'להיות אזרחים בישראל – מדינה יהודית ודמוקרטית' מעלה התנגדות רבה בקרב התלמידים. הספר סוקר את החשיבות למדינת ישראל, ופחות מתייחס לנרטיב הערבי-פלסטיני. יש הרבה דיונים בכיתה".
לצד עבודתה, מארון פעילה בפרויקט "מנהיגות לדו קיום" – במסגרתו מורות ממזרח וממערב העיר מקיימות מפגשים של תלמידות בין שני קטבי העיר – יהודיות וערביות. "בפרויקט הזה רואים את החיבור של העיר", היא מספרת. "זה מדהים. אנחנו עושות פעילויות יחד שקשורות לאמנות וממש השבוע צבענו קיר באבו תור ביחד, יהודיות וערביות".
את שנת הלימודים החדשה תפתח מארון כשברקע סערת חוק הלאום השנוי במחלוקת, ובתוכה הפגנת הציבור הערבי-ישראלי בכיכר רבין בתל אביב.
איך את מתכוונת להציף בכיתה את נושא חוק הלאום?
"שאלה קשה. אני חושבת איך להתמודד עם השאלות של התלמידים. אני כנראה אשאל אותם שאלת עמדה – כזו שעוזרת להביע את העמדה של התלמיד לגבי חוק הלאום, מנגד הוא יצטרך להציג את העמדה של האחר. משחק תפקידים. זה יעזור לתלמידים בעיני להבין למה האחר רוצה בחוק הזה. נכון שזה יהיה קשה, אנחנו נערוך דיון בכיתה, אבל בדיון אני תמיד ארצה להביא את שני הצדדים".
