בדרך כלל, כשמדברים על מסלולים פופולאריים לתואר אקדמי, נהוג לדבר על תחומי לימוד שהמילה "ניהול" מככבת בהם, או לחלופין כאלה שמספקים מסלול ישיר לתעשיית ההייטק (ובדרך כלל, שילוב בין שני התחומים). אבל מתברר שאפשר גם אחרת. מאות סטודנטים וסטודנטיות מצטרפים לתוכנית הלימודים לתואר שני במדעי היהדות בקריה האקדמית אונו.
"מדובר בתוכנית הגדולה ביותר ללימודי יהדות בישראל, וככל הנראה הגדול ביותר בעולם", אומר בסיפוק מובן, ד"ר נבו שמעון ועקנין, המנהל האקדמי בתואר השני ביהדות, "מדובר בתוכנית ייחודית בעלת אמירה חזקה באקדמיה הישראלית בפרט ובחברה הישראלית בכלל".
עניין של זמן
אז מה הסוד של התכנית למדעי היהדות בקריה האקדמית אונו? מה מושך שנה אחרי שנה סטודנטים לקמפוסים בקרית אונו ובירושלים? שילוב של יתרונות: התחשבות מיוחדת בזמן של הסטודנט, מרצים מעולים ותוכנית שהיא פשוט מרתקת ומפתיעה.
שנה אחת. זה הכל. שלושה סמסטרים על ספסל הלימודים, ויהיה לכם תואר שני במדעי היהדות מהקריה האקדמית אונו. זה כמובן מתכון קלאסי אם אתם מורים בשנת שבתון, אבל מדובר במהלך מושלם גם אם אתם צריכים להמשיך לעבוד תוך כדי, כי הלימודים כולם מרוכזים ביום אחד בשבוע.
קמפוס קרית אונו החדש בצומת סביון – הכניסה במהלך 2023 (צילום: יח"צ)
"אנחנו מציעים לסטודנטים שלנו אופציה להשלים את כל לימודי התואר בשנה קלנדרית", אומר ד"ר ועקנין, "אבל אני מרשה לעצמי להגיד שזה רק חלק מכוח המשיכה של התוכנית. אנחנו מציעים גישה שקורצת לציבור רחב. זה תואר ביהדות שמתאים גם למי שמעולם לא למד יהדות וגם למי שמגיעים מהחברה החרדית. לדתיים, לחילוניים ולכל מי שבאמצע. יש אצלנו בחוג ייצוג מלא של החברה הישראלית".
החברה הישראלית כוללת גם כאלה שהזהות היהודית היא לא חלק מה-DNA שלה.
"תתפלא, אבל יש לנו בתוכנית גם ייצוג לסטודנטים לא יהודים – מוסלמים, נוצרים, דרוזים. אנחנו מדברים לזהות של כולנו, גם למי שמתכחש לזהות היהודית שלו וגם למי שזה המרכיב המרכזי שבה. זו תוכנית שמהווה מוקד של השיח הישראלי".
רוצים להישאר מעודכנים?
התנ"ך, תמיד רלוונטי
כשד"ר ועקנין מדבר על המרכיבים השונים בזהות היהודית, עושה רושם שהוא מדבר על בסיס של היכרות אישית. הוא עצמו גדל בבית דתי לאומי, חזר בשאלה ולאחר שירות צבאי קרבי כקצין חזר לארון הספרים היהודי. הוא השלים דוקטורט במקרא ובמזרח קדום באוניברסיטת בן גוריון ושימש ראש הישיבה החילונית של בינ"ה בבאר שבע. הוא החל ללמד כמורה בתיכונים, וזה כ-15 שנה מרצה באקדמיה.
"הדגש בתוכנית הוא על לימודי יהדות שנוגעים באדם עצמו", אומר ד"ר ועקנין, "אנחנו לוקחים את הטקסטים המכוננים של העולם היהודי ונותנים להם רלוונטיות לכאן ועכשיו".
נשמע כמו חומר נפץ פוליטי.
"אנחנו יודעים להעלות דיונים סביב נושאים נפיצים כמו, נניח, מהי המשמעות של התנ"ך לאחיזה בארץ מבלי לקדם אג'נדה פוליטית כלשהי. אנחנו לא באים לשכנע לכיוון כזה או אחר, אלא לספק מידע. אנחנו לא חוששים לנפץ מיתוסים אם הם לא מבוססים מחקרית".
וסטודנטים חרדים מקבלים גישה כזו?
"אני יכול להעיד ממקור ראשון שכשסטודנטים חרדים באים ללמוד אצלי ביקורת מקרא, הם בדרך כלל חוששים. אבל ברגע שהם מבינים מה המקום שממנו אני בא ושומעים ממני הסברים מנומקים, הם לא מפספסים אף שיעור, ובסוף הסמסטר הם תמיד יהיו אלה שישבו בשורה הראשונה. זה הכי מעניין אותם".
ובהקשר זה, אומר ד"ר ועקנין, מדובר בהישג משמעותי במיוחד, שכן טיפוח סטודנטים לתארים מתקדמים בחברה החרדית – ובכלל, בפריפריה החברתית של ישראל – הוא אחד התחומים שהקריה האקדמית שמה לה כמטרה: "רבים מהסטודנטים שלנו, הם דור ראשון להשכלה גבוהה. אנחנו מובילים מכאן מהפכה חברתית אקדמית-אינטלקטואלית. מי שלומד כאן יוצא עם תואר MA כמובן, אבל הוא יוצא עם הרבה יותר מזה. הוא יוצא מכאן כשגריר של שיח רב תרבותי פלורליסטי. זה מעשה אינטלקטואלי שישפיע לדורות על החברה שלנו".
